ברנרדינו דה סאגון

היה מיסיונר פרנציסקני
(הופנה מהדף ברנרדינו דה סהגון)

ברנרדינו דה סאגון (ספרדית: Bernardino de Sahagún‏; 1499 - 5 בפברואר[1], 1590) היה מיסיונר פרנציסקני שעבד בקרב בני הנאהוה במלכות המשנה של ספרד החדשה. פרסומו בא לו כתוצאה מעריכתו וניצוחו על כתיבת הספר "היסטוריה כללית של הדברים בספרד החדשה" (Historia general de las cosas de Nueva España), שאחד מעותקיו ידוע בשם הקודקס הפלורנטיני.

ברנרדינו דה סאגון
Bernardino de Sahagún
לידה 1499
סאגון, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בפברואר 1590 (בגיל 91 בערך)
מלכות המשנה של ספרד החדשה, האימפריה הספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת סלמנקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

סאגון נולד בעיירה סאגון (Sahagún) שבממלכת לאון (León) בשם ברנרדינו דה ריביירה (de Ribeira), והחליף את שמו בשם עיר מגוריו. בן זמנו האח חואן דה טורקמדה (Torquemada) העיד כי היה יפה תואר.

בשנת 1520 החל דה סאגון את לימודיו בהיסטוריה, פילוסופיה, תאולוגיה ולטינית באוניברסיטת סלמנקה, ולאחר כחמש שנים נדר את נדריו והצטרף למסדר הפרנציסקני. בסביבות שנת 1527 הוסמך ככומר, ושנתיים לאחר מכן, בשנת 1529, הפליג כמיסיונר לספרד החדשה שזה עתה נכבשה יחד עם 20 נזירים פרנציסקניים אחרים, תחת הנהגת האח אנטוניו דה סיאודד רודריגו (Antonio de Ciudad Rodrigo).

את שנותיו הראשונות העביר במנזר טלאמנאלקו (Tlamanalco), ומאוחר יותר, בשנת 1535 הפך למשגיח, וכנראה המייסד, של מנזר שוצ'ימילקו (Xochimilco). החל משנת 1536 לימד דה סאגון לטינית בקולחיו דה סנטה קרוס דה טלאטלולקו (Colegio de Santa Cruz de Tlatelolco) והמשיך ללמד בו, עם הפסקות קצרות מדי פעם, עד לאחרית חייו. קולחיו דה סנטה קרוס נוסד באותה שנה בצו מלכותי במטרה לספק השכלה אקדמית והנחיה דתית לצעירים בני הנאווה, ובעיקר לבני האצילים (pipiltin). במהלך שנות לימודיו בקולחיו העמיד דה סאגון תלמידים רבים, אשר מאוחר יותר סייעו לו במחקריו על שפת הנאווה ותרבותם. אחדים מהשמות של תלמידיו ידועים: אנטוניו ולריאנו ( Valeriano), מרטין חקוביטה (Jacobita), אנדרס לאונרדו (Leonardo), ואלונסו בחרנו (Bejarano).

בין השנים 1540 ו-1545 נשא דה סאגון במשרות כנסייתיות שונות בפואבלה, ולאחר מכן שב ולימד בקולחיו דה סנטה קרוס עד לשנת 1550. בשנת 1558 נשלח לטפפולקו (Tepepolco) למשך כשנתיים, לאחריהן שב לטלאטלולקו. בשנת 1577, או שנה לאחר מכן, הוחרמו עבודותיו ההיסטוריות-אנתרופולוגיות, עליהן שקד החל משנת 1549, כנראה מחשש שהכבוד אשר רכש לתרבות הנאווה וההתחשבות במנהגיהם הקדומים עלולים להוות מכשול בתהליך הניצור. יחד עם זאת נראה כי היו אלו סיבות פוליטית, ולא דתיות, שהביאו להחרמת כתביו. עדות לכך ניתן למצוא בעובדה כי עותקים מעבודותיו נמצאו בספריית ארמון המלכות, ולא בארכיונים כנסייתיים. הסבר לכך ניתן למצוא בחוסר הסובלנות שאפיין את ספרד באותם הימים לנוכח התפשטות הפרוטסטנטיות, ותפיסת הדת המקומית כפגנית. בשנת 1585 עבר למנזר סן פרנסיסקו במקסיקו סיטי, בו נפטר בגיל 90.

יצירותיו

עריכה

לאורח שנות חייו הארוכות חיבר דה סאגון מספר רב של יצירות בנאוואטל, ספרדית ולטינית. יחד עם זאת, היצירה היחידה שראתה אור במהלך ימי חייו, במקסיקו בשנת 1583, הייתה Psalmodia cristiana y Sermonario de los Santos del año, en lengua mexicana, ordenado en cantares o psalmos para que canten los indios en los areytos que hacen en las Iglesias. נוסף על זו חיבר דה סאגון את Incipiunt Epistola et Evangelia; Evangelario en lengua Mexicana; Sermonario de dominicas y de santos en lengua mexicana; Postillas sobre las Epístolas y Evangelios de los Domingos de todo el año יחד עם תלמידיו מטלאטלולקו; את Tratado de la Retórica y Teología de la gente mexicana, בשפת הנאוואטל; Coloquios y Doctrina Cristiana con que los doce frailes de San Francisco enviados por el papa Adriano VI y por el emperador Carlos V convirtieron a los indios de la Nueva España; Arte de la lengua mexicana, con su vocabulario apéndiz; Vida de San Bernardino de Siena, בנאוואטל; Manual del Cristiano; un Calendario; Arte adivinatoria וכן את Vocabulario trilingüe - מילון תלת לשוני בנאוואטל, ספרדית ולטינית.

אולם יצירת המופת המונומנטלית שלו, עליה שקד משך כשלושים שנה הייתה "ההיסטוריה של הדברים בספרד החדשה". יצירה זו היא אוסף של מסורות שנמסרו לו בידי תלמידיו (הנקראים לעיתים בשל כך "מודיעי סאגון") הכתובות בצורה אוהדת ומלאת כבוד. שלושה עותקים מהיצירה נשלחו למועצת האינדיאס (Consejo de las Indias) במטרה שיתפרסם, אולם אלו אורכבו ולא ראו אור מסיבות פוליטיות. שלושת העותקים הגיעו, בסופו של דבר, לספרייה המלכותית, שם שמור אחד מהעותקים עד היום. עותק אחר, המוכר בשם הקודקס הפלורנטיני, עשה דרכו לספריה הלאורנטיניתאיטלקית: Biblioteca Medicea Laurenziana) אשר בפירנצה, הקרויה בספרדית פלורנסיה (Florencia), ומכאן שמו של הקודקס.

שיטת עבודתו הייתה איסוף של מסורות שעברו בעל פה, ניתוחן, והעתקתן בצורה דו לשונית (נאוואטל וספרדית). שיטת עבודה זו הביאה חוקרים מודרניים, כגון מיגל לאון פורטייה (León-Portilla) ואנחל מריה גריביי (Garibay), לראות בו את האנתרופולוג הראשון של האמריקות. הערכה זו שנויה במחלוקת ואחרים רואים בסאגון כמי שנטל חלק בתהליך הדמוניזציה של הדת המקומית ובתהליך הטראנסקולטורציה של העמים המשועבדים. יחד עם זאת, אין כל עדות לכך שסאגון לקח חלק בתהליך ההשמדה הפיזית של חפצי האמונה המקומית, אף על פי שכמיסיונר תרם לניצור האוכלוסייה וחיסול הסדר האינדיאני הקודם.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ברנרדינו דה סאגון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ במקומות מסוימים מצוין תאריך פטירתו כ-23 באוקטובר, אולם נראה כי 5 בפברואר הוא התאריך המדויק, שכן הוא מופיע במספר כתבים בני זמנו בנאוואטל.