אוריאל סימון

אוריאל סימון
לידה	29 ביולי 1929 (בן 91)
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מקצוע	חוקר מקרא, מורה
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (2004)
	www.uriel-simon.name

אוריאל סימון (נולד ב-1929) הוא חוקר ופרשן מקרא ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיהעריכה

סימון נולד בשנת 1929 בירושלים, בנו של הוגה הדעות עקיבא ארנסט סימון. הוא למד היסטוריה ישראלית^{[דרושה הבהרה]} באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1951 זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים^[1]. בשנים 1960 - 1962 שימש כמחנך ומורה לספרות עברית ותנ״ך בבית הספר התיכון העירוני דתי ב׳ ג׳ (צייטלין) בת״א. כיהן כראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וכמנהל "המכון לחקר תולדות המקרא". "סימון הוא חוקר בעל שם עולמי בתנ"ך, בעל הקתדרה לתנ"ך על שם הרב נורוק... פרסם מחקרים רבים. שלושה מהם: שני פירושי ר` אבן עזרא לתרי עשר - כרך א` הושע, יואל, עמוס, ארבע גישות לספר תהילים - מרס"ג עד ראב"ע, ר` אברהם אבן עזרא - יסוד מורא וסוד תורה - יצאו בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן"^[2].

סימון הוא מראשי תנועת מימד, תנועה דתית המשתייכת לשמאל הפוליטי. נמנה עם מייסדי "עוז ושלום - נתיבות שלום".^[3] בספרו "בקש שלום ורדפהו" מציג סימון עמדה דתית הטוענת שרעיונות דו-הקיום, הפיוס והשאיפה לשלום מעוגנים בתנ"ך לא פחות מההשראה לכיבוש, התנחלות ומלחמה על כל פיסת ארץ.

במשך שנים התגורר בשכונת הלל ברמת גן, וכיום מתגורר בירושלים.

לסימון שני ילדים - איתמר סימון ומיכל נגן.

בנו, איתמר, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטה העברית, נשוי לאריאלה, רופאת ילדים, ולהם חמישה ילדים.

בתו של סימון, מיכל נגן, עומדת בראש מכינת צהלי ונשואה לרב ד"ר יעקב נגן, ר"מ בישיבת עתניאל, ולהם שבעה ילדים.

בסוף שנת 2013 יצא לאור ספרו "אוזן מילים תבחן" - העוסק לאורך ולרוחב בדרכו הפרשנית של רבי אברהם אבן עזרא - ספר תורני מחקרי שמגלם בתוכו את מפעל חייו של פר' אוריאל סימון, הספר בהוצאת אוני' בר-אילן.

גישתו בפירוש המקראעריכה

סימון אמון על הגישה הספרותית למקרא ועוסק בעיקר בספרי הנביאים. כמו כן, עוסק סימון בפרשנותו של אבן עזרא. זכה בפרס ביאליק לשנת 2004.

בייצוג פשוטו של מקרא לעומת המדרש, משתדל סימון למזג בין שתי הגישות הפרשניות. הפשט מתאפיין, לדעתו, בכך שהוא פילולוגי – דבק במשמעות המילים, היסטורי – דבק באמת ההיסטורית, רציונלי – ניתן להסבר הגיוני, ספרותי – קוהרנטי בדרך הסיפור, ונשמע אמיתי לקורא. לדבריו, בהיות העם היהודי היום אומה לאומית, עצמאית וריבונית, אין הוא זקוק יותר לדרש וניתן לקבל את הפשט.^[4]

מספריועריכה

פרוש לספר יונה, עם עובד ומאגנס, סדרת מקרא לישראל.
ארבע גישות לספר תהילים, אוניברסיטת בר-אילן.
קריאה ספרותית במקרא: סיפורי נביאים, מוסד ביאליק ואוניברסיטת בר-אילן.
בקש שלום ורדפהו, ידיעות אחרונות.
מהדורה מדעית מבוארת של הספר 'יסוד מורא וסוד תורה' מאת ר' אברהם אבן עזרא (עם יוסף כהן), אוניברסיטת בר-אילן.
אזן מלין תבחן : מחקרים בדרכו הפרשנית של ר' אברהם אבן עזרא, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2013.

לקריאה נוספתעריכה

לאה מזור, ""פשט קיומי" וסוגיית הקשר בין המקרא לבין שאלות השעה [ביקורת על ספרו של אוריאל סימון: בקש שלום ורודפהו]", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יד (תשס"ד), עמ' 336-315.
יעל שמש, "על הספר בקש שלום ורדפהו – שאלות השעה באור המקרא והמקרא באור שאלות השעה [ביקורת ספרים על ספרו של אוריאל סימון]", מדעי היהדות 42 (תשס"ג–תשס"ד), עמ' 275–288.
חגי חריף, "אני סבור שהמורשת העיקרית של אברהם לבניו היא ברכת הניגודים" - ריאיון עם פרופ' אוריאל סימון, חידושים|מדע ודעת - כתב עת של אוניברסיטת בר-אילן, גיליון מס' 4, ינואר 2009, עמ' 28 - 35