בתי המשפט הפדרליים לערעורים של ארצות הברית

בתי המשפט לערעורים של ארצות הברית (באנגלית: United States Court of Appeals) הם ערכאת הביניים במערכת המשפט הפדרלית של ארצות הברית. בתי המשפט פועלים ב-13 אזורים גאוגרפיים שונים המכסים את כל שטחה של ארצות הברית, וכל אחד מהם דן בערעורים על החלטות בתי המשפט המחוזיים בתוך גבולות אותו אזור, ובמקרים מסוימים מבתי משפט פדרליים אחרים ורשויות מנהליות. ערכאת הערעור על החלטות בתי המשפט הפדרליים לערעורים היא בית המשפט העליון של ארצות הברית. סמכותם של בתי המשפט הפדרליים המחוזיים, בתי המשפט הפדרליים לערעורים ובית המשפט העליון של ארצות הברית קבועה בסעיף 3 של חוקת ארצות הברית.

פת הגבולות הגאוגרפיים של 13 בתי המשפט לערעורים של ארצות הברית ובתי המשפט המחוזיים בארצות הברית

מעמד

עריכה

בתי המשפט הפדרליים לערעורים בארצות הברית נחשבים בין בתי המשפט החזקים והמשפיעים ביותר בארצות הברית אחרי בית המשפט העליון. כוחם נובע מיכולתם ליצור תקדים משפטי באזורים בהם חיים מיליוני אזרחים אמריקאים. בתי המשפט לערעורים בארצות הברית נודעים בהשפעתם הרבה על החקיקה בארצות הברית. יתרה מכך, כיוון שבית המשפט העליון בוחר לדון בפחות מ-2% מתוך 7,000 עד 8,000 בקשות ערעור המוגשות אליו מדי שנה,[1] בתי המשפט לערעורים בארצות הברית משמשים הלכה למעשה הערכאה העליונה ברוב התיקים הפדרליים. מבין בתי המשפט הפדרליים לערעורים בארצות הברית, בית המשפט

הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה בולט בהשפעתו כיוון שסמכות השיפוט המקומית שלו היא וושינגטון די.סי., בה שוכנת הרשות המחוקקת האמריקנית וסוכנויות ממשלתיות רבות בארצות הברית המרכיבות את הרשות המבצעת. בית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים של ארצות הברית, אשר סמכות השיפוט המקומית שלו היא כל החוף המערבי של ארצות הברית, שם נמצאים 20% מהאוכלוסייה האמריקאית, אף הוא בולט בהשפעתו.

השופטים

עריכה

בבתי המשפט הפדרליים לערעורים ישנן 179 משרות שיפוט אשר אושרו בחקיקת הקונגרס מכוח סעיף 3 בחוקה האמריקאית. בדומה לשופטים פדרליים אחרים, מועמדותם מוגשת על ידי נשיא ארצות הברית לסנאט של ארצות הברית ובאישורו הם מתמנים למשרתם לכל חייהם. שכרם השנתי של השופטים הפדרליים (נכון לשנת 2021) הוא 231,800 דולר.[2] מספר השופטים הפדרליים המשרתים בפועל משתנה, הן בגלל משרות פנויות והן מכיוון ששופטים בגיל זקנה יכולים לקבל מעמד של "שופט בכיר" המאפשר פרישה-למחצה, תקופה בה הם ממשיכים לדון במספר קטן יותר של תיקים ואינם נמנים עם מספר משרות השיפוט.

בתי המשפט

עריכה

סמכות השיפוט המקומית של 11 בתי המשפט הפדרליים לערעורים, הממוספרים בסדר עולה ובית המשפט הפדרלי לערעורים של הבירה, מוגדרים גאוגרפית על ידי גבולות סמכות השיפוט המקומי של בתי המשפט הפדרליים המחוזיים של ארצות הברית מעליהם נפרשת סמכותם. כל בתי המשפט הפדרליים לערעורים דנים גם בערעורים על חלק מהחלטות הסוכנויות מנהליות וחקיקת תקנות, כאשר החלק הארי של מקרים אלה בבית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון די.סי..

החלטות של בתי המשפט לערעורים בארצות הברית פורסמו מאז היווסדם על ידי החברה הפרטית להוצאה לאור, West Publishing בכרכים הנושאים את הכותרת Federal Reporter. בכרכים נכללות רק החלטות שבתי המשפט מייעדים לפרסום. החלטות אותן בית המשפט בחר שלא לפרסם (מכל בתי המשפט הפדרליים לערעורים זולת החמישי והאחד-עשר ) מתפרסמות בנפרד תחת הכותרת Federal Appendix של אותה הוצאה לאור. ההחלטת גם זמינות במאגרי מידע מקוונים כמו LexisNexis, או Westlaw. לאחרונה, החלטות בית המשפט פורסמו אף באתרים רשמיים של בתי המשפט. עם זאת, ישנן גם כמה החלטות של בית משפט פדרלי בהליכים הנערכים בדלתיים סגורות ופרסומן נאסר מטעמי ביטחון לאומי.

בבית המשפט הפדרלי הראשון לערעורים יושב המספר הקטן ביותר של שופטי ערעור ואילו המספר הגדול ביותר של שופטי ערעור יושב בבית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים. מספר השופטים בכל אחד מבתי המשפט לערעורים נקבע בחקיקה של הקונגרס האמריקני.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ U.S. Supreme Court FAQ Retrieved 7 September 2016.
  2. ^ Judicial Compensation U.S. Courts. Retrieved 5 April 2020.