ויקיפדיה

ג'ואל (The Last of Us)

דמות בדיונית המופיעה בזיכיון "The Last of Us"

ג'ואל מילר (באנגלית: Joel Miller) הוא דמות בדיונית המופיעה בסדרת משחקי הווידאו "The Last of Us" מאת Naughty Dog. את דמותו של ג'ואל מגלם השחקן טרוי בייקר באמצעות לכידת תנועה ודיבוב; ובעיבוד הטלוויזיוני המבוסס על המשחקים, את דמותו מגלם פדרו פסקל. עלילת המשחק הראשון, "The Last of Us"‏ (2013), נסובה סביב דמותו של ג'ואל, מבריח למוד סבל וטראומות שעליו מוטלת המשימה ללוות את אלי, מתבגרת מרדנית בת 14 ברחבי ארצות הברית הפוסט-אפוקליפטית במטרה להפיק נוגדן למגפה ממנה היא חסינה. ג'ואל מופיע גם בקצרה בחבילת ההרחבה "The Last of Us: Left Behind"‏ (2014); ובמהלך עלילת "The Last of Us Part II"‏ (2020), דמותו נהרגת על ידי חיילת מליציה בשם אבי, שאת אביה הוא הרג במשחק הראשון; מאורע המהווה זרז ליציאתה של אלי למסע נקמה.

ג'ואל מילר
Joel Miller
דמותו של ג'ואל במשחק "The Last of Us Part II"
דמותו של ג'ואל במשחק "The Last of Us Part II"
הוצאה לאור Naughty Dog
הופעה ראשונה "The Last of Us"‏ (2013)
יוצרים ניל דרוקמן
גילום הדמות טרוי בייקר
פדרו פסקל (עיבוד טלוויזיוני)
מידע
סטטוס נפטר
גיל 56
תאריך לידה 26 בספטמבר 1981
מקום לידה אוסטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע נגר, מבריח
אזרחות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 2 במרץ 2038 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פטירה ג'קסון עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות קשורות
משפחה טומי מילר (אח)
מריה מילר (גיסה)
שרה (בת; נפטרה)
אלי (בת מאומצת)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

את דמותו של ג'ואל הגה ניל דרוקמן, מיוצרי ותסריטאי "The Last of Us". תהליך ליהוקו של הדמות היה מורכב ואינטנסיבי, שכן צוות הפיתוח ביקש למצוא שחקן שיוכל לתרגם כהלכה את יחסיו של ג'ואל עם אלי, ששימשו כמוקד המרכזי סביבו נסוב פיתוח המשחק הראשון. בנוסף, העניק בייקר השראה רבה להיבטים נוספים באישיותו של ג'ואל, מה שהוסיף לדמות נדבך יותר רגשי מאשר בתחילה. דרוקמן רצה ששחקנים, במיוחד ההורים שבהם, יזדהו עם דמותו של ג'ואל באמצעות תיאור הקשר שלו עם אלי. בנוסף, תפס דרוקמן את הדמות כמורכבת מבחינה מוסרית. במהלך פיתוח משחק ההמשך, חש דרוקמן שקשת העלילה של ג'ואל הושלמה לאחר סיום המשחק הראשון, וכי כתיבת מותו הכרחית עבור עלילת המשחק.

דמותו של ג'ואל זכתה לשבחי המבקרים; שהדגישו במיוחד את הכימיה של הדמות עם אלי ואת מורכבותו כגיבור פגום. הופעותיו של בייקר בשני המשחקים זכו לשבחים רבים, לפרסים ולמועמדויות רבות.

יצירת הדמות עריכה

פיתוח וליהוק עריכה

במהלך פיתוח דמותו של ג'ואל, השקיע צוות הפיתוח של "The Last of Us" יותר זמן בליהוק השחקן עבור דמותו של ג'ואל מאשר לדמותה של אלי, מכיוון שהכימיה בין שתי הדמויות הייתה הכרחית עבור המשחק. לאחר שנערך מבחן התאמה בין השחקן טרוי בייקר לשחקנית אשלי ג'ונסון, שנבחרה לגלם את אלי, צוות הפיתוח הבין כי בייקר הוא הבחירה המושלמת לדמותו של ג'ואל, חרף גילו הצעיר.[1] יוצר המשחק, ניל דרוקמן, ייחס את קולו ותנועתו של בייקר כאלו שהשפיעו על הבחירה ללהקו לתפקיד.[1] בייקר תרם רבות לפיתוח הדמות; למשל, הוא שכנע את דרוקמן לתת לדמותו של ג'ואל רגשות דאגה למצבה של טס בשל בדידותו.[2] כאשר צוות הפיתוח עבר לעיצוב מראהו החיצוני של ג'ואל, הצוות ניסה לגרום לו להיראות "גמיש מספיק" במטרה להעניק לו פרסונת "מבריח חסר רחמים במחתרתה של עיירת הסגר" אך גם "דמות אב אכפתית עבור אלי".[3] דמותו של ג'ואל נועדה לעורר תחושת "אמריקנה כפרית", תוך הבלטת ערכי ההסתמכות-העצמית וביטוי כושר ההמצאה בעודו מתמודד עם קשיים ומחסור.[3] בנוסף, לאורך תהליך הפיתוח, ערך צוות הפיתוח ניסויים במראהו החיצוני במטרה להגדיר את גילו במהלך עלילת המשחק.[3]

בפברואר 2021, נמסר על ליהוקו של פדרו פסקל לגילום דמותו של ג'ואל בעיבוד הטלוויזיוני של רשת "HBO" המבוסס על משחקי הווידאו.[4]

כתיבה עריכה

 
צוות העיצוב האמנותי ערך ניסויים על הופעתו החיצונית של ג'ואל לאורך פיתוח המשחק במטרה לקבוע את גילו המדויק.

את דמותו של ג'ואל הגה דרוקמן בהשראת דמותו של לוולין מוס בגילומו של ג'וש ברולין מהסרט "ארץ קשוחה" (2007), אותו הוא החשיב כ"שקט מאוד, מאוד קר-רוח תחת לחץ".[5] עם זאת, פרשנותו של בייקר לג'ואל כאדם רגשי יותר פיתחה את הדמות בצורה שונה.[5] בסופו של דבר, הנרטיב שימש ככלי לחקירת השאלה עד כמה יהיה מוכן אב להרחיק על מנת להציל ילד; בתחילה, ג'ואל מוכן להקריב את עצמו, לפני שהוא מתפתח למצב שבו יהיה מוכן להקריב את חבריו, עד שלבסוף מרגיש שיהיה מוכן להקריב את כל האנושות על מנת להציל את אלי.[6]

דרוקמן הרגיש ששחקנים, במיוחד ההורים שבהם, יוכלו להזדהות עם דמותו של ג'ואל ועם הקשר שלו עם אלי.[7] בייקר ציין כי לאמונתו ג'ואל מפגין מוסר לאורך כל עלילת המשחק, ומבין את ההבדל בין אובדן להקרבה, וכי במהלכה אישיותו האמיתית מתחילה להופיע.[8] דרוקמן הסתקרן מדיוניהם של השחקנים, שדנו במוסריותו של ג'ואל כגיבור או כנבל; בריאיון, ציין דרוקמן כי לתחושתו ג'ואל הוא רק "אדם מורכב שקיבל החלטות טובות ורעות", אבל אפשר לשאלת מוסריותו להישאר פתוחה לפרשנויות.[9] בעת האודישן לתפקיד, קרא בייקר ביטוי בתקציר אפיון הדמות שקבע שלג'ואל נותרו "מעט קווים מוסריים לחצות", מה שהפך עבורו ל"נקודת העוגן" אל הדמות.[1] בייקר גילה קושי רב בצילומי הפרולוג של המשחק, שכלל סצנות עם ג'ואל ובתו, שרה, בגילומה של האנה הייז. לאחר צפייה מאוחרת יותר בסצנות הפרולוג שצולמו ביום הראשון של הצילומים, חש דרוקמן שעדיין ניתן לשפר את הפרולוג; וכשצולמה שוב הסצנה, הסביר דרוקמן לבייקר כיצד לבצע אותה. אף על פי שבתחילה בייקר מצא את הסצנה "מכנית" מדי, הוא הבין רטרואקטיבית שהוא ניסה להרשים את הקהל בזכות משחקו, ושזה "לא מה שנדרש מהסצנה".[1]

לאחר סיום פיתוח המשחק הראשון, חש דרוקמן שהקשת העלילתית של ג'ואל הושלמה.[10] למותו של ג'ואל היה נדבך מרכזי במבנה הנרטיבי של "The Last of Us Part II" מראשית פיתוחו;[11] דרוקמן ראה בו כאחד מהנקודות העלילתיות הקשות ביותר לכתיבה, חזרות וצילום.[12] על אף שבתחילה כתיבת מותו של ג'ואל גרמה להתנגדות פנימית, צוות הפיתוח הרגיש שעליו לכלול נקודה זו לאחר ששאר פרטי העלילה נכתבו ונערכו.[11] בגרסה ראשונית של סצנת מותו, קורא ג'ואל בשם בתו המתה, שרה, עד שבייקר הציע להשאיר את דמותו דוממת.[13] בעוד מותה של שרה במשחק הראשון נועד לעורר עצב בקרב השחקנים, מותו של ג'ואל כוון לעורר בהם כעס.[14] באחת הטיוטות המקוריות, אלי נעדרה במהלך הסצנה, ועל מותו שמעה רק מפי אחיו של ג'ואל, טומי,[12] אך דרוקמן חש כי הצפייה בסצנת הריגתו דרך נקודת מבטה של אלי תעצים את כעסו של השחקן,[14] ורצה שמותו יצטייר בהתאם כמוות "גס, לא טקסי ומשפיל" ולא כהירואי;[15][16] בנוסף, בטיוטות הראשונות, סצנת הריגתו הייתה מבעיתה יותר, אך מאוחר יותר הוחלט שאין צורך בדם בסצנה זו.[17] דרוקמן חזה שסצנה כזו עלולה להוביל לתגובות שליליות, אך חש שיש צורך לספר את הסיפור; דרוקמן חש במיוחד שהבולטות של "Naughty Dog" בתעשייה נתנה לו את ההזדמנות לקחת סיכונים שמפתחים אחרים לא יכולים.[18] בגרסה ראשונית של הסצנה, אבי דקרה את ג'ואל בגבו וסובבה את הסכין במטרה לשתק אותו; עם זאת, מכיוון שהסכינים במשחקים היו יותר מזוהים עם דמותה של אלי, התסריטאים החליף את הסכין במקל גולף, בהשראת חלקית מתקרית בצעירותו של דרוקמן.[19]

אופי ואישיות עריכה

בפרולוג של The Last of Us, מתואר ג'ואל, בהיותו הורה יחידני, כאדם רגיש הקשור לבתו. לאחר מותה ו-20 השנים שחלפו מאז, בהן ג'ואל היה עד לאירועים מחרידים[20] שהובילו להשתנות אישיותו בצורה משמעותית; שהופגנה בין היתר בשימוש באלימות על מנת לפתור בעיות והפגנת חוסר רצון מובהק כאשר התבקש ללוות את אלי.[21] ג'ואל מתואר לעיתים קרובות כאנטי-גיבור.[20][22][23][24] לאורך המשחק מתואר ג'ואל כשורד קשוח שהאובססיה שלו להישרדות ניזונה מחוסר האמפתיה שלו עקב מות בתו.[22] שנות הישרדותו של ג'ואל הובילו אותו להיות בעל תושייה, מעשי וקהה מבחינה רגשית, חרף היותו עדיין בטראומה ופגיע.[25][26][23] ג'ואל נמנע מלהיקשר לאחרים בעקבות חששו לאבד אותם.[25] תנועותיו של השחקן בדמותו של ג'ואל מפגינות את גילו וניסיונו, ונושאים את משקלם של החיים שאבדו.[27] ככל שהמשחק מתקדם, כך הופך ג'ואל להיות רגיש יותר כלפי אלי, ומתחיל לדבר אליה באופן שקודם לכן היה שמור רק לבתו.[21] החלטתו של ג'ואל להציל את אלי בסיום המשחק הראשון נועדה להעיד על הפיכתו לסנטימנטלי שוב ועל היקשרותו לאלי; ועל רצונו "לעשות את 'הדבר הנכון'".[24] מעשהו נתפס בעיני אחדים כפעולה של גאולה,[22] ובעיני אחרים כפעולה של אנוכיות.[25][26]

הופעותיו בסדרת המשחקים עריכה

  ערכים מורחבים – The Last of Us,‏ The Last of Us Part II

במקור מטקסס, ג'ואל הוא אב יחידני בשנות ה-20 המאוחרות או בתחילת שנות ה-30 לחייו[א] כאשר התפרצה לראשונה מגפת הקורדיספס. יחד עם אחיו, טומי, ובתו בת ה-12, שרה, נמלט ג'ואל מאוסטין, אך במהלך מנוסתם, השלושה נקלעים לתקרית מול חייל; במהלכו מתה שרה מפעיה האנושים בזרועותיו; ומותירה אותו בטראומה נפשית. ב-20 השנים שחלפו לאחר מכן, עשה ג'ואל כל מה שהיה עליו לעשות במטרה לשרוד.[30][31] בזמן שבילה בעולם הפוסט-אפוקליפטי האכזרי, ובעודו מריר ממות בתו, הפך ג'ואל לשורד קשוח, פיזית ונפשית, ורכש סגנון לחימה אכזרי.[26][32]

לאחר שהגיע לאזור ההסגר של בוסטון, הנשלט על ידי דיקטטורה מליצית, החל ג'ואל לעבוד כמבריח יח עם בת-זוגו ושותפתו, טס. בזמן שהם מחפשים אחר שותף לשעבר שגנב חלק מהסחורה שלהם, מטילה מרלין, מכרה ומנהיגת מיליציית מורדים בשם "הגחליליות", על ג'ואל וטס את המשימה להבריח את אלי בת ה-14 לנקודת מפגש של הארגון. כשהם עושים את דרכם לשם, מגלה ג'ואל שאלי חסינה מפני המגפה. עם הגעתם לנקודת המפגש, מגלה טס שהיא נדבקה ומתעקשת שג'ואל ימצא את טומי, "גחלילית" לשעבר, במטרה להמשיך במשימה. על אף ניכורו כלפיה בתחילה, מתחיל ג'ואל להתרב אל אלי בהדרגה עם הסתעפות מסעם. הקשר בין השניים מתחזק כאשר ג'ואל, לאחר שבתחילה ביקש מטומי להמשיך במקומו לאחר שנפגש איתו בהתיישבות שהקים בעיירה ג'קסון, משנה את דעתו וממשיך כמתוכנן; ומעמיק כאשר אלי כמעט מאבדת את ג'ואל מפציעה קשה, וכאשר הוא נחלץ לעזרתה לאחר שכמעט נהרגה על ידי כת קניבלים בקולורדו. בסופו של דבר, מפגין ג'ואל את מסירותו לאלי כאשר הוא בוחר לחלץ אותה מהרופאים של "הגחליליות" שמתכננים להסיר ולבחון את מוחה, ובכך לאפשר לה למות. על מנת להבטיח שלא ירדפו אחריהם, ג'ואל הורג את מרלין. לאחר התאוששותה של אלי, מספר לה ג'ואל שהרופאים ויתרו על גילוי תרופה, ונשבע לה שהוא דובר אמת.

בחלוף חמש השנים מאז, בנו ג'ואל ואלי חיים חדשים בג'קסון עם טומי. בפרולוג של "The Last of Us Part II", מתוודה ג'ואל בפני טומי על כך ששיקר לאלי. מאוחר יותר, מתוודה ג'ואל בפניה לאחר שנסעה חזרה לבית החולים וגילתה זאת בעצמה. מאוכזבת וזועמת, מבטיחה אלי לנסות ולסלוח לו ביום מן הימים על שעצר את "הגחליליות". תוך כדי סיור ביום המחרת, מצילים ג'ואל וטומי מצילים אישה זרה בשם אבי מהנגועים והשלושה נמלטים וחוזרים לנקודת תצפית הנשלטת על ידי קבוצתה של אבי. עם זאת, מותקפים ג'ואל וטומי במהירות על ידי חברי הקבוצה, שמתגלים כחברי "גחליליות" לשעבר המשתייכים כעת לחזית השחרור של וושינגטון (WLF), מיליציה שבסיסה נמצא בסיאטל. אלי מאתרת אותם, אך מותקפת ומתבוננת בחוסר אונים בעוד אבי מכה את ג'ואל למוות באמצעות מקל גולף; מאוחר יותר, מתגלה שאביה של אבי היה המנתח הראשי של "הגחליליות", שנהרג על ידי ג'ואל בזמן שהציל את אלי, וכי אבי חיפשה מאז לנקום בו.

ביקורות עריכה

 
על גילום דמותו של ג'ואל, זכה טרוי בייקר לשבחי הביקורות.

דמותו של ג'ואל זכתה לשבחי המבקרים.[34][35][36] בין היתר ציין אולי וולש מהאתר "יורוגיימר" כי עד סוף המשחק ג'ואל ואלי "הפכו מקלישאות לדמויות מעוגלות".[37] מנגד, טען טום מקשיי מ-"GameSpot" כי דמותו של ג'ואל היא בלתי-חביבה ובלת-ניתנת להזדהות.[38]

מאפיין נוסף בדמותו של ג'ואל שזכה לשבחי המבקרים, היה מערכת היחסים בינו לאלי – אותה החשיבו לגולת הכותרת של המשחק; בין היתר צוין בביקורות כי מערכת יחסים זו נכתבה בצורה ריאליסטית, נוקבת ואמיתית, שנבנתה בעקבות הפרטים הקטנים והאופציונליים לאורך המשחק.[39][40][33][37][41] קייל היליארד מהאתר "Game Informer" השווה את מערכת יחסיהם של ג'ואל ואלי למערכת יחסיהם של הנסיך ואליקה מ"הנסיך הפרסי" (2008), ושיבח את "הקרשנדו הרגשי" שמעבירים דמויותיהם של ג'ואל ואלי את השחקן.[42] במגזין הרשמי של פלייסטיישן, דורגו דמויותיהם של ג'ואל ואלי כדמויות הטובות ביותר במשחק פלייסטיישן 3.[43]

בנוסף לדמותו של ג'ואל, זכתה גם הופעתו של בייקר לשבחי הביקורות.[37] מ-"Edge" נכתב שלצד ג'ונסון, גם בייקר "מכניס משב רוח חריף לתסריט".[44] אנתוני סברינו מ-"PlayStation LifeStyle" ציין כי הופעתו של בייקר גרמה לו לחשוש לגורל הדמות,[45] בעוד שג'יאנקרלו ואלדז מ-"VentureBeat" שיבח את בייקר על הוספת "ניואנסים ומורכבות" לתפקיד.[46] על תפקידו במשחק "The Last of Us", זכה בייקר זכה בפרס "המדבב הטוב ביותר" בטקס Spike VGX 2013,[47] והיה מועמד לפרס "הביצועים הטובים ביותר" מהדיילי טלגרף,[48] בקטגוריית "הופעתה של הדמות הטובה ביותר" בטקס האקדמיה לאמנויות ומדעים אינטראקטיביים ה-17;[49] ולפרס הפרפורמר בטקס פרסי משחקי הווידאו ה-10 של האקדמיה הבריטית,[50] הופעתו של בייקר במשחק ההמשך זכתה לשבחים דומה.[51][52][53][54] אלכס אוורד מ-"GamesRadar+" מצא כי בייקר "גנב כמה מהסצנות הטובות ביותר [של המשחק] בדמותו של ג'ואל" על ידי הוספת מורכבויות המעשירות את הדמות ואת מערכות יחסיה עם הסביבה.[55] אוון לואיס מ"אנטרטיינמנט ויקלי" כתב כי לבייקר "מגיע כל שבח אפשרי על הופעתו קורעת הלב".[56] מ-"IGN" שיבחו את הופעתו של בייקר, המדגישה את עייפותו ושחיקתו של ג'ואל.[57] על גילום הדמות, זכה בייקר בפרס על "הביצועים הטובים ביותר של שחקן משני במשחק דרמה" בטקס פרסי האקדמיה הלאומית למבקרי שוק משחקי הווידאו (NAVGTR).[58] בנוסף, היה בייקר מועמד לפרס בקטגוריית "פרפורמר בתפקיד משני" בטקס פרסי האקדמיה הבריטית ה-17.[59]

ביאורים עריכה

  1. ^ בתיאורו המקורי של המשחק "The Last of Us", תואר ג'ואל כ"אדם בשנות ה-40 המאוחרות לחייו" עשרים שנה לאחר ההתפרצות,[28] בעוד פרטים חדשים במשחק "The Last of Us Part I" מעידים כי גילו הנוכחי הוא 52.[29]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 Naughty Dog and Area 5 (2013). Grounded: Making The Last of Us. Sony Computer Entertainment. Archived from the original on February 25, 2014. Retrieved January 26, 2023.
  2. ^ Smith, Edward (June 5, 2013). "The Last of Us, Neil Druckmann and Less Being More". International Business Times. IBT Media. Archived from the original on February 15, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  3. ^ 1 2 3 Druckmann, Neil; Straley, Bruce (June 2013). The Art of The Last of Us. United States of America: Dark Horse Comics.
  4. ^ Andreeva, Nellie (February 10, 2021). "Pedro Pascal To Star As Joel In 'The Last of Us' HBO Series Based On Video Game". Deadline. Penske Media Corporation. Archived from the original on February 11, 2021. Retrieved January 26, 2023.
  5. ^ 1 2 Staff (June 18, 2013). "The Last Of Us: the definitive postmortem – spoilers be damned – Page 2 of 3". Edge. Future plc. p. 2. Archived from the original on June 24, 2013. Retrieved January 26, 2023.
  6. ^ akahashi, Dean (August 5, 2013). "The definitive interview with the creators of Sony's blockbuster The Last of Us (part 1)". GamesBeat. VentureBeat. Archived from the original on February 16, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  7. ^ Cook, Dan (December 12, 2012). "The Last of Us: acting out the end of the world". VG247. Archived from the original on December 12, 2012. Retrieved January 26, 2023.
  8. ^ Naughty Dog and Area 5 (September 9, 2013). The Last of Us Development Series Episode 5: Joel and Ellie. Sony Computer Entertainment. Archived from the original on May 17, 2014. Retrieved January 26, 2023.
  9. ^ Takahashi, Dean (August 6, 2013). "The definitive interview with the creators of Sony's blockbuster The Last of Us (part two)". GamesBeat. VentureBeat. Archived from the original on March 1, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  10. ^ Spicer, Christian; Druckmann, Neil; Gross, Halley; Margenau, Kurt; Newman, Anthony; Soria Almudena; Neonakis, Alexandria (July 7, 2020). ""Take on me" - Behind Part II". The Official The Last of Us Podcast (Podcast). Sony Interactive Entertainment. Retrieved January 26, 2023.
  11. ^ 1 2 Gibbons, Brodie (June 18, 2020). "We Chatted To Naughty Dog About The Last Of Us Part II Spoilers, Leaks, Themes And Brutality". Press Start. Southern Cross Austereo. Archived from the original on June 21, 2020. Retrieved January 26, 2023.
  12. ^ 1 2 Spicer, Christian; Druckmann, Neil; Gross, Halley; Baker, Troy; Johnson, Ashley; Woodward, Shannon (July 14, 2020). ""They should be terrified of you" - Ellie". The Official The Last of us Podcast (Podcast). Sony Interactive Entertainment. Retrieved January 26, 2023.
  13. ^ Ehrlich, David (June 22, 2020). "Neil Druckmann and Halley Gross Open Up About the Biggest Twists of 'The Last of Us Part II'". IndieWire. Penske Media Corporation. Archived from the original on June 23, 2020. Retrieved January 26, 2023.
  14. ^ 1 2 Miller, Greg; Druckmann, Neil; Johnson, Ashley; Baker, Troy (June 25, 2020). "Last of Us 2 Spoilercast". Gamescast (Podcast). Kinda Funny. Retrieved January 26, 2023.
  15. ^ Favis, Elise (July 1, 2020). "Naughty Dog details Ellie's dark and turbulent evolution". The Washington Post. Nash Holdings. Archived from the original on July 1, 2020. Retrieved January 26, 2023.
  16. ^ Wilson, Aoife (July 1, 2020). "A spoiler-heavy interview with The Last of Us Part 2 director Neil Druckmann". Eurogamer. Gamer Network. Archived from the original on July 1, 2020. Retrieved January 26, 2023.
  17. ^ Dyer, James; de Semlyen, Nick; Warmann, Amon; Druckmann, Neil (July 15, 2020). "The Last of Us Part II Spoiler Special". Empire (Podcast). Bauer Media Group. Archived from the original on July 18, 2020. Retrieved January 26, 2023.
  18. ^ Blackwelder, Carson (July 2, 2020). "3 reasons why 'The Last of Us Part II' is a game changer for video games". Good Morning America. American Broadcasting Company. Archived from the original on July 2, 2020. Retrieved January 26, 2023.
  19. ^ Park, Gene (March 3, 2021). "Here's why Abby uses a golf club in 'The Last of Us Part II'". The Washington Post. Nash Holdings. Archived from the original on March 4, 2021. Retrieved January 26, 2023.
  20. ^ 1 2 Reeves, Brianna (March 14, 2019). "Our Favorite Characters: Joel and Morality in The Last of Us". PlayStation LifeStyle. CraveOnline. Archived from the original on August 19, 2019. Retrieved January 26, 2023.
  21. ^ 1 2 Cruea, Mark (October 2018). Taylor, Nicholas; Voorhees, Gerald (eds.). (Re)reading Fatherhood: Applying Reader Response Theory to Joel's Father Role in The Last of Us. Masculinities in Play. Palgrave Macmillan. pp. 93–108. doi:10.1007/978-3-319-90581-5_6. ISBN 978-3-319-90581-5.
  22. ^ 1 2 3 Gonzales, Gloria G. (2017). "Joel". In Banks, Jaime; Mejia, Robert; Adams, Aubrie (eds.). 100 Greatest Video Game Characters. Lanham, Maryland: Rowman & Littlefield. pp. 87–89. ISBN 978-1-4422-7813-4. Retrieved January 26, 2023.
  23. ^ 1 2 Murray, Soraya (June 2019). "Playing Whiteness in Crisis in The Last of Us and Tomb Raider". Transactions of the Digital Games Research Association. Digital Games Research Association. 4 (3): 117–146. doi:10.26503/todigra.v4i3.102. ISSN 2328-9422. S2CID 55463712. Archived from the original on March 21, 2020. Retrieved January 26, 2023.
  24. ^ 1 2 Voorhees, Gerald (September 3, 2014). "Mourning Sex". First Person Scholar. University of Waterloo. Archived from the original on June 7, 2020. Retrieved January 26, 2023.
  25. ^ 1 2 3 Campbell, Colin (June 8, 2018). "The Last of Us is worth returning to, 5 years later". Polygon. Vox Media. Archived from the original on June 12, 2018. Retrieved January 26, 2023.
  26. ^ 1 2 3 Onder, Cade (June 16, 2020). "Editorial: Dissecting Joel from The Last of Us". GameZone. Archived from the original on June 16, 2020. Retrieved January 26, 2023.
  27. ^ Serrels, Mark (July 3, 2013). "Joel Is The Last Of Us". Kotaku. Gawker Media. Archived from the original on July 6, 2013. Retrieved January 26, 2023.
  28. ^ Romano, Sal (February 4, 2012). "The Last of Us detailed in Game Informer". Gematsu. Archived from the original on February 6, 2012. Retrieved January 26, 2023.
  29. ^ Cryer, Hirun (September 5, 2022). "The Last of Us Part 1 players use photo mode to uncover tonnes of details and changes". GamesRadar+. Future plc. Archived from the original on September 5, 2022. Retrieved January 26, 2023.
  30. ^ Naughty Dog (June 14, 2013). The Last of Us (PlayStation 3) (1.0 ed.). Sony Computer Entertainment. Level/area: Power Plant. Tommy: "Repay you?" / Joel: "For all those goddamn years I took care of us." / Tommy: "Took care? That's what you call it? I got nothing but nightmares from those years." / Joel: "You survived because of me." / Tommy: "It wasn't worth it."
  31. ^ Naughty Dog (June 14, 2013). The Last of Us (PlayStation 3) (1.0 ed.). Sony Computer Entertainment. Level/area: Ambush Hideout. Ellie: "How did you know?" / Joel: "Know what?" / Ellie: "About the ambush." / Joel: "I've been on both sides." / Ellie: "So, ah, you kill a lot of innocent people? / Joel sighs. / Ellie: "I'll take that as a yes." / Joel: "Take it however you want.
  32. ^ Moriarty, Colin (February 9, 2012). "The Last of Us Storyline Explained in Detail". IGN. Ziff Davis. Archived from the original on October 16, 2012. Retrieved January 26, 2023.
  33. ^ 1 2 Moriarty, Colin (June 5, 2013). "The Last of Us Review". IGN. Ziff Davis. Archived from the original on February 26, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  34. ^ [33]
  35. ^ Kelly, Andy. "The Last of Us review: Survival horror masterpiece is Naughty Dog's finest moment". Computer and Video Games. Future plc. Archived from the original on June 8, 2013. Retrieved July 11, 2020.
  36. ^ Sterling, Jim (June 5, 2013). "Review: The Last of Us". Destructoid. ModernMethod. Archived from the original on June 5, 2013. Retrieved July 11, 2020.
  37. ^ 1 2 3 Welsh, Oli (July 31, 2014). "The Last of Us review". Eurogamer. Gamer Network. Archived from the original on March 16, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  38. ^ Mc Shea, Tom (June 5, 2013). "The Last of Us Review". GameSpot. CBS Interactive. Archived from the original on February 28, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  39. ^ Helgeson, Matt (June 5, 2013). "Naughty Dog's Grim Masterpiece". Game Informer. GameStop. Archived from the original on March 15, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  40. ^ Mitchell, Richard (June 5, 2013). "The Last of Us review: Humans, conditioned". Joystiq. AOL. Archived from the original on March 8, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  41. ^ Wallace, Kimberley (December 28, 2013). "The Best Gaming Duos Of 2013". Game Informer. Archived from the original on September 10, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  42. ^ Hilliard, Kyle (July 22, 2013). "From Elika To Ellie: Comparing Prince Of Persia And The Last Of Us". Game Informer. GameStop. Archived from the original on January 21, 2019. Retrieved January 26, 2023.
  43. ^ Meikleham, David (June 5, 2013). "The Last Of Us review SPOILER FREE - Naughty Dog's latest masterpiece is apocalypse wow". PlayStation Official Magazine. Future plc. Archived from the original on June 8, 2013. Retrieved January 26, 2023.
  44. ^ "The Last of Us review". Edge. Future plc. June 5, 2013. Archived from the original on June 8, 2013. Retrieved January 26, 2023.
  45. ^ Severino, Anthony (June 5, 2013). "The Last of Us Review (PS3)". PlayStation LifeStyle. CraveOnline. Archived from the original on June 8, 2013. Retrieved January 26, 2023.
  46. ^ Valdes, Giancarlo (June 5, 2013). "In The Last of Us, you have to earn the right to survive (review)". VentureBeat. p. 1. Archived from the original on June 8, 2013. Retrieved January 26, 2023.
  47. ^ Dane, Patrick (December 7, 2013). "'Grand Theft Auto V' Tops Spike VGX 2013 Award Winners List". Game Rant. Archived from the original on April 1, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  48. ^   Tom Hoggins,Tomhoggins, ‏Telegraph Video Game Awards 2013, The Telegraph, 31 December 2013
  49. ^ "Game Title: The Last of Us". Academy of Interactive Arts & Sciences. February 7, 2014. Archived from the original on May 1, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  50. ^ Karmali, Luke (March 13, 2014). "BAFTA Games Awards 2014 Winners Announced". IGN. Ziff Davis. Archived from the original on January 5, 2015. Retrieved January 26, 2023.
  51. ^ McKeand, Kirk (June 12, 2020). "The Last of Us Part 2 review – a generation-defining masterpiece". VG247. videogaming247 Ltd. Archived from the original on June 12, 2020. Retrieved July 8, 2020.
  52. ^ Carter, Chris (June 18, 2020). "Review: The Last of Us Part II". Destructoid. Enthusiast Gaming. Archived from the original on July 7, 2020. Retrieved July 8, 2020.
  53. ^ Barker, Sammy (June 19, 2020). "The Last of Us: Part II Review". Push Square. Gamer Network. Archived from the original on June 12, 2020. Retrieved July 8, 2020.
  54. ^ MacDonald, Keza (June 12, 2020). "The Last of Us Part 2 review – post-apocalyptic game is groundbreaking and powerful". The Guardian. Archived from the original on June 12, 2020. Retrieved July 8, 2020.
  55. ^ Avard, Alex (June 12, 2020). "The Last of Us Part 2 Review: "AN Astonishing, Absurdly Ambitious Epic"". GamesRadar. Future plc. Archived from the original on June 12, 2020. Retrieved July 8, 2020.
  56. ^ Lewis, Evan (June 12, 2020). "The Last of Us Part II is masterfully crafted and painfully bleak: Review". Entertainment Weekly. Meredith Corporation. Archived from the original on June 12, 2020. Retrieved July 9, 2020.
  57. ^ Dornbush, Jonathon (June 12, 2020). "The Last of Us Part 2 Review". IGN. Ziff Davis. Archived from the original on June 12, 2020. Retrieved July 8, 2020.
  58. ^ Kirakosyan, Georgy (February 23, 2021). "Ghost of Tsushima стала игрой года по версии NAVGTR Awards" [Ghost of Tsushima named NAVGTR Awards Game of the Year]. Igromania (in Russian). Igromedia. Archived from the original on February 23, 2021. Retrieved January 26, 2023.
  59. ^ Ankers, Adele (March 2, 2021). "BAFTA Games Awards 2021 Nominations Announced". IGN. Ziff Davis. Archived from the original on March 3, 2021. Retrieved January 26, 2023.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ואל_(The_Last_of_Us)&oldid=37522583"