ג'ואן סאת'רלנד
ג'ואן סאת'רלנד (באנגלית: Dame Joan Sutherland; 7 בנובמבר 1926 – 10 באוקטובר 2010) הייתה זמרת אופרה אוסטרלית שנודעה בתרומתה לתחיית שירת הבל קאנטו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.
 | |
| לידה |
7 בנובמבר 1926 פוינט פייפר, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
10 באוקטובר 2010 (בגיל 83) ז'נבה, שווייץ |
| שם לידה |
Joan Alston Sutherland |
| מקום קבורה |
Cemetery of Clarens |
| מוקד פעילות |
אוסטרליה |
| תקופת הפעילות |
מ-1947 |
| מקום לימודים |
הקולג' המלכותי למוזיקה |
| סוגה |
אופרה |
| סוג קול |
סופרן, סופרן קולורטורה, מצו-סופרן |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
דקה רקורדס |
| בן או בת זוג |
ריצ'רד בונינג (1954–2010) |
| מספר צאצאים |
1 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
תולדות חייה
עריכהילדות, נעורים וראשית הקריירה
עריכהג'ואן סאת'רלנד (הגייה מדויקת: סאד'רלנד) נולדה בסידני. אמה הייתה מצו סופרן שוויתרה על הקריירה שלה. סאת'רלנד למדה רבות מאמה, שעמה נהגה לשיר ולהאזין לתקליטים רבים. היא למדה בבית ספר אנגליקני לבנות, ובגיל 18 החלה לימודי זמרה מקצועיים. הופעתה הראשונה באוסטרליה הייתה בתפקיד "דידו" בדידו ואניאס של פרסל, בשנת 1952. לפני כן, בשנת 1949, זכתה בתחרות החשובה ביותר באוסטרליה, "אריית השמש", ונסעה ללונדון ללמוד בבית הספר לאופרה של הקולג' המלכותי למוזיקה. בשנת 1951 השתתפה באופרה "ג'ודית" מאת יוג'ין גוסנס. הופעתה הראשונה באירופה הייתה ב-18 באוקטובר 1952, בחליל הקסם בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן. בנובמבר של אותה שנה הופיעה עוד ארבע פעמים בקובנט גארדן, ב"נורמה" של בליני, בתפקיד "קלוטילדה", עם מריה קאלאס בתפקיד נורמה.
בראשית הקריירה שלה הוכשרה לשיר כסופרן דרמטי וגנריאני, בעקבות קירסטן פלגסטד, שהייתה בעיניה הזמרת הטובה ביותר בכל הזמנים. בשנת 1953 שרה את התפקיד הראשי הראשון שלה בבית האופרה המלכותית: אמליה, ב"נשף המסכות" של ורדי. בהמשך שרה בתפקיד "אאידה". באותה שנה הופיעה בביצוע הבכורה העולמי של "גלוריאנה" מאת בריטן.
בשנת 1954 נישאה למנצח והפסנתרן ריצ'רד בונינג. הוא שכנע אותה להתמקד ברפרטואר הבל קאנטו, הואיל וחשה בנוח בצלילים גבוהים ובקולורטורה. משנת 1954 עד 1958 שרה בהצלחה רפרטואר רחב, מתפקידי קולורטורה ועד לתפקידים דרמטיים: "אווה" ב"מייסטרזינגר" של וגנר, "אגתה" ב"קלע החופשי" של ובר, "דסדמונה" באותלו ו"ג'ילדה" ב"ריגולטו" של ורדי, "דונה אנה" בדון ג'ובאני של מוצרט ועוד רבים אחרים.
בשנת 1957 הופיעה לראשונה בתפקיד "אלקינה" של הנדל, שבו החלה את עבודתה בגילוי אופרות שכוחות מן הבארוק והבל קאנטו. בשנת 1958 שרה בתפקיד "מאדאם לידואן" בהצגת הבכורה באנגליה של "הדיאלוגים של הכרמליטיות" מאת פרנסיס פולנק.
התפתחות הקריירה
עריכהבשנת 1959 הוזמנה סאת'רלנד לשיר את "לוצ'יה די למרמור" בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, בהפקה בניצוח טוליו סראפין ובבימוי פרנקו זפירלי. הייתה זו פריצת דרך בקריירה של סאת'רלנד, והופעתה בסצנת השיגעון המפורסמת הקנתה לה מעמד של כוכבת. בשנת 1960 הקליטה את האלבום "אמנות הפרימה דונה", הנחשב עד היום לאחד מאלבומי האופרה המומלצים ביותר מאז ומעולם. אלבום זה, הכולל אוסף של אריות קולורטורה, מציג את סאת'רלנד הצעירה במיטבה בראשית הקריירה שלה.
בשנת 1960 כבר נודעה סאת'רלנד כפלא ווקאלי וכדיווה גדולה. היא שרה את לוצ'יה, בהצלחה גדולה, בפריז ובהמשך בלה סקאלה ובמטרופוליטן אופרה. ב-1960 הגישה ביצוע מעולה של "אלקינה" בלה פניצ'ה בוונציה, ושם זכתה לכינויה "לה סטופנדה" (הנהדרת). הכינוי דבק בה ותוך זמן קצר הייתה סאת'רלנד ל"נהדרת" בכל רחבי העולם. ב-1960 גם הופיעה לראשונה בארצות הברית, עם "אלקינה" באופרה של דאלאס.
סאת'רלנד סיפחה את הגדולות בגיבורות הבל קאנטו לרפרטואר שלה: "ויולטה" (לה טרוויאטה), "אמינה" (לה סונאמבולה) ו"אלווירה" (הפוריטנים) ב-1960; "ביאטריצ'ה" ב"די טרנדה" ב-1961; "מרגריט דה ולואה" (ההוגנוטים) ו"סמיראמידה" ב-1962; "נורמה" ו"קלאופטרה" (יוליוס קיסר) ב-1963. בהמשך הוסיפה את "מארי" (בת הגדוד), אחד מתפקידיה המהוללים ביותר, הודות לקולורטורה המושלמת שלה ולפרשנותה התוססת והמשעשעת.
במהלך שנות ה-70 העמיק הביטוי הרגשי בקולה וההיגוי שלה השתפר. אז הוסיפה תפקידים דרמטיים כמו "מרי סטיוארט" ו"לוקרציה בורג'ה" של דוניצטי ו"אסקלארמונדה" של מאסנה, תפקיד קשה במיוחד. היא אף הקליטה את "טורנדוט" בשנת 1972, אם כי מעולם לא הופיעה בתפקיד זה על הבימה.
בסוף שנות ה-70 החלה להסתמן ירידה מסוימת בקולה של סאת'רלנד. עם זאת, הגמישות הווקאלית והטכניקה ללא דופי שלה אפשרו לה להמשיך לשיר בהצלחה את התפקידים הקשים ביותר. בשנות ה-80 הוסיפה לרפרטואר שלה את "אנה בולנה", "אמליה" ב"אי מאסנדיירי" ו"אדריאנה לקוברר". הופעתה האחרונה הייתה בתפקיד מרגריט דה ולואה ב"ההוגנוטים" של מאיירבר בשנת 1990, בגיל 64. באותה שנה שרה גם בהופעת גאלה של "העטלף" בערב השנה החדשה של 1990, בקובנט גארדן, עם ידידיה לוצ'אנו פאבארוטי ומרילין הורן.
סאתרלנד נקבר בבית הקברות קלרנס VD. ליד קברה נמצא מקום מנוחתו האחרון העתידי של האלמן שלה.
אותות כבוד
עריכהסאת'רלנד קיבלה אותות כבוד שונים מהמלכה אליזבת ומממשלת אוסטרליה, ואת אות הכבוד של מרכז קנדי על הישגים יוצאי דופן במהלך הקריירה. היא ישבה בחבר השופטים של תחרויות ווקאליות בינלאומיות ונתנה את חסותה לתחרות "זמר קרדיף העולמי" של ה-BBC. היא הקליטה הקלטות אולפן רבות, בעיקר לחברת דקה הלונדונית. בשנת 1961, נבחרה לאשת השנה של אוסטרליה (אנ')[1].
סאת'רלנד נפטרה בביתה שבז'נבה ב-10 באוקטובר 2010[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
ג'ואן סאת'רלנד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ואן סאת'רלנד, באתר ספוטיפיי
ג'ואן סאת'רלנד, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ואן סאת'רלנד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ואן סאת'רלנד, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ואן סאת'רלנד, באתר בילבורד (באנגלית)- ג'ואן סאת'רלנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ואן סאת'רלנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Australian of the Year, Honour roll, Australian of the Year 1961, Dame Joan Sutherland OM AC DBE
- ^ News just in: Joan Sutherland has died