ג'ודי בלום

ג'ודי בלום
Judy Blume
	ג'ודי בלום חותמת על ספריה בשנת 2009
לידה	12 בפברואר 1938 (בת 86); אליזבת, ארצות הברית
שם לידה	Judith Sussman
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת ניו יורק, בית ספר שטיינהרט לתרבות, חינוך ופיתוח אנושי, Battin High School
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	רומן רומנטי
יצירות בולטות	עיני נמר, Smart Women, Letters to Judy: What Kids Wish They Could Tell You, The Judy Blume Diary, Superfudge, Wifey, Just as Long as We're Together, Here's to You, Rachel Robinson, Fudge-a-Mania, Places I Never Meant to Be, אחיות קיץ, Double Fudge, Starring Sally J. Freedman as Herself, Blubber, Iggie's House, Then Again, Maybe I Won't, The One in the Middle Is the Green Kangaroo, אתה שומע אלהים? זו אני, מרגרט, Forever..., Freckle Juice, שילה הגדולה, זה לא סוף העולם, The Pain and the Great One, דיני, In The Unlikely Event
תקופת הפעילות	מ-1969
פרסים והוקרה	פרס מרגרט אדוארדס (1996); מדליית רג'ינה (2015); פרס ספרות ע״ש קרל סנדברג (2019); פרס ספרי הילדים של דורותי קנפילד פישר (1983); אגדה חיה של ספריית הקונגרס; Young Reader's Choice Award; היכל התהילה של ניו ג'רזי; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	www.judyblume.com

ג'ודי בלום (באנגלית: Judy Blume; נולדה ב-12 בפברואר 1938) היא סופרת ילדים יהודייה-אמריקאית.

בלום כתבה ספרים רבים לילדים ולמתבגרים. ספריה נמכרו ביותר מ-80 מיליון עותקים ותורגמו ל-31 שפות^[1] ובהן לעברית.

בלום עוסקת בחיי היומיום של ילדים ומתבגרים, וכותבת בשפה ברורה על נושאים שנחשבו לטאבו, כגון גזענות, יחסים בין דתות, התבגרות מינית, המחזור החודשי, אוננות, ומין בין בני נוער. ספריה זכו לפופולריות רבה בין בני הנוער, אך היו מטרה למתקפות של גורמים שמרניים בארצות הברית, ואיגוד הספרנים האמריקאי קבע כי היא הסופרת שלגבי ספריה קיים המספר הגדול ביותר של בקשות להסירם מעל מדפי הספריות הציבוריות במהלך המאה ה-21.^[2] כתוצאה מכך מוכרת בלום בציבור כדוברת בולטת נגד צנזורה.

ביוגרפיה

חייה הפרטיים

בלום נולדה בשם ג'ודי זוסמן בעיירה אליזבת' שבניו ג'רזי לרודולף ואסתר זוסמן. אביה היה רופא שיניים ואמה עקרת בית. בילדותה עברה למיאמי ביץ' עם אמה ואחיה המבוגר ממנה בחמש שנים דייוויד, על מנת לאפשר לדייוויד להחלים ממחלת כליות, בעוד אביה נשאר בניו ג'רזי לצורכי עבודתו.^[3] ב-1956 סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון באליזבת', ולאחר מכן נרשמה ללימודים באוניברסיטת בוסטון. היא הפסיקה את לימודיה בשל מחלה, ולאחר מכן נרשמה לאוניברסיטת ניו יורק וקיבלה תואר ראשון בהוראה בשנת 1961.

בשנת 1959 נישאה לג'ון בלום, אותו פגשה כשהשניים היו סטודנטים, והשניים גרו בניו ג'רזי. ג'ון פיתח קריירה כעורך דין, וג'ודי עבדה כמורה, ונולדו להם שני ילדים. היא התגרשה מג'ון בשנת 1976. זמן קצר לאחר גירושיה נישאה לרופא בשם תומאס קיצ'נס, והתגרשה ממנו כעבור שלוש שנים. בשנת 1980 פגשה בג'ורג' קופר, מרצה למשפטים, וחייתה עמו שבע שנים בטרם נישאו. בלום וקופר חיים בניו יורק. קופר מטפל בענייניה העסקיים של בלום, בקבלת התמלוגים ובניהול אתר האינטרנט שלה.^[4]

הקריירה כסופרת

את ספרה הראשון כתבה לאחר שבמשך כל חייה סיפרה לעצמה סיפורים, ומשבגרה, הצורך לספר סיפורים לא נעלם. כך, שכשילדיה היו עדיין בגיל הגן, כתבה בשנת 1969 את ספרה הראשון לילדים, סיפור מצויר בשם "The One in the Middle Is the Green Kangaroo". על אף שפרסמה שני סיפורים קצרים קודם לפרסום הספר, דחו הוצאות רבות את הספר במשך שנתיים וחצי, עד שהתקבל על ידי בית ההוצאה לאור "ריילי ולי". רק ספרה השלישי "אתה שומע, אלוהים? זו אני, מרגרט" הביא לפריצתה כסופרת, והיה נקודת מפנה בקריירה שלה.^[3]^[5] שנות ה-70 היו התקופה הפורייה ביותר בקריירה של בלום ובהן פרסמה 13 ספרים, לרבות ספרה המצליח והאהוב ביותר "אתה שומע, אלוהים? זו אני, מרגרט" (1970), "שילה הגדולה" (1972) ו"שמנונית" (1972). ספרים אלו יועדו לילדים בגילאים שונים. "שילה הגדולה" עסק בעולמה של ילדה בת 10 הסובלת מפחדים שונים, אך מנסה להסתיר אותם, בעוד ש"אתה שומע, אלוהים? זו אני, מרגרט" תיאר ברגישות את עולמה של ילדה, בת לאם נוצרייה ואב יהודי, החווה את משברי ההתבגרות המינית בגיל 12, לרבות לבישת החזייה וקבלת הווסת.

כתיבתה לילדים המשיכה גם לאחר שנות ה-70, אם כי בקצב מתון יותר. בין היתר פרסמה את סדרת "פשוש" (Fudge) המספרת על פארלי דרקסל בן ה-5 המכונה "פשוש" ואחיו פיטר, ואת סדרת "קוץ והמושלמת" (Pain and great) המציגים את אביגיל בת השמונה המכונה "המושלמת" ואחיה ג'ק בן השש המכונה "קוץ" (קיצור לקוץ בתחת).^[6] ספרים אלו מיועדים לקוראים צעירים בתחילת הקריאה.

בלום כתבה גם שלושה ספרי מבוגרים. "אשתתי" (1980), ו"נשים נבונות" (1983), הגיעו לראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. מ"אשתתי" נמכרו ארבעה מיליון עותקים. בשנת 1998 יצא לאור ספרה "אחיות קיץ" שנמכר אף הוא בלמעלה משלושה מיליון עותקים.^[7] ספריה למבוגרים עוסקים בדרך כלל בנושאים "נשיים" ומתארות נשים בשלבים שונים של חייהן החוות חוויות רגשיות ומיניות.

בלום זכתה ביותר מתשעים פרסים ספרותיים, בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה ובגרמניה^[8] הפרס היוקרתי ביותר בו זכתה היה מדליה שניתנה על תרומה מיוחדת לתרבות האמריקאית במסגרת "פרס הספר הלאומי", מדליה שניתנה בעבר לסופרים כארתור מילר ופיליפ רות^[9] ב-1996 זכתה בפרס מרגרט א. אדוארדס, המוענק על ידי איגוד הספריות האמריקאי, כאות הוקרה על תרומתה לספרות הילדים. ב-2000 קיבלה מספריית הקונגרס את אות "האגדה החיה של ספריית הקונגרס", על תרומתה למורשת התרבותית האמריקאית.

חייה והקריירה שלה היו נושא למספר ספרים, חלקם נכתבו על ידי בלום עצמה, או מתבססים על חלופת מכתבים שלה, וחלקם נכתבו על ידי אחרים.^[10]

חלק מספריה עובד לטלוויזיה. "שלך לנצח" היה לסרט טלוויזיה בשנת 1978. "פשוש" ו"שילה הגדולה" שודרו במסגרת "ABC Weekend Specials" סדרת סרטי ילדים ששודרה על ידי רשת ABC בשבת בבוקר בין 1991 ל-1995. בשנת 1995 שודרה סדרה בת 14 פרקים על פי ספרי "פשוש". בשנת 2011 צולם סרט קולנוע על פי ספרה "עיני נמר". חלק מסרטי הטלוויזיה, והסרט "עיני נמר" בוימו על ידי בנה לורנס.^[11] בשנת 2004 הגיעה בלום לסיכום עם אולפני וולט דיסני על הפקת הספר "דיני" לסרט קולנוע, אך הסרט טרם הופק.^[4]

בשנת 2023 הופיעה ברשימה השנתית טיים 100 של מגזין טיים.^[12]

סגנונה של בלום

ספריה של בלום נכתבים בגוף ראשון, ומביאים התייחסות ישירה, מנקודת הראות של נער או נערה, לנושאים שנויים במחלוקת, מביכים או שהפכו לטאבו. השימוש בשפה ילדותית, ושתילת הנושאים ה"קשים" בתוך עולם המתייחס למגוון הנושאים המעסיקים את הילד, כגון מקומו בתא המשפחתי, היחס לחיות מחמד וכיוצא בזה מביאים לדיון בנושאים הקשים באופן טבעי תוך הזדהות מלאה של הקורא עם הגיבור.^[6] ההומור שבספריה, וההזדהות המלאה שחש הקורא עם הספרים המתארים עולם דומה לשלו, הביאו לכך שעל אף שבשנים האחרונות השתנו טעמי הקריאה, וקוראים צעירים אוהבים ספרים, שבדומה לסדרת הארי פוטר לוקחים את הקורא לעולמות רחוקים, ספריה של בלום, העוסקים בנושאים יום יומיים וגיבוריהם הם ילדים רגילים לחלוטין, נותרו פופולריים כשהיו.^[13]

מאבקה של בלום בצנזורה

התייחסותה של בלום לנושאים רגישים כדת, דימוי הגוף ומיניות, הפכה את ספריה למטרה לצנזורה. הימין הדתי בארצות הברית העלה דרישות חוזרות ונשנות שספריה יוסרו מהמדפים בספריות הציבוריות. בעשור הראשון של המאה ה-21 בלום היא הסופרת שצברה את מספר הדרישות הרב ביותר להסרת ספריה מהמדפים. כתוצאה מכך הפכה בלום לאחד הקולות הבולטים בארצות הברית בדיון הציבורי העוסק בהתנגדות לצנזורה. לטענתה, ההתנגדות שהחלה בימין הדתי, עברה לאחר מכן גם למקומות אחרים בשמאל הליברלי, וכתוצאה מכך ספרניות ומורות שלא הסכימו מלכתחילה עם הצנזורה, נאלצו להסכים לה כדי לשמור על מקום עבודתן.^[13]

בשנת 1999, כאשר ארגוני ימין דתי האשימו את הסופרת ג'יי קיי רולינג כי ספרי הארי פוטר מעודדים ל"כישוף" וכי הוא "מרושע", יצאה בלום להגנת הסופרת ולהתנגדות לצנזורה, כשפרסמה מאמר אוהד בניו יורק טיימס.^[14]

בלום פעילה מאוד בארגונים המתנגדים לצנזורה כגון "הקואליציה הלאומית כנגד צנזורה" ואף ערכה ספר בשם "מקומות בהם לא התכוונתי להיות מעולם" (Places I Never Meant to Be) שיצא לאור בשנת 1999 וכלל אוסף סיפורים קצרים של סופרים שספריהם הוסרו ממדפי הספריות או צונזרו בצורה כלשהי בארצות הברית.

את דעתה על הצנזורה ביטאה במילים הבאות:

"אני מאמינה שצנזורה על ספרים, בגלל נושאים כמו אכזריות, מיניות וגירושים נובעת מפחד. ישנם מבוגרים המאמינים שאם ילדיהם לא יקראו על נושאים אלה, הם לא ידעו עליהם דבר והנושאים עצמם יעברו מן העולם. בעיניהם ספרים המעודדים ילדים להטיל ספק ולשאול שאלות, הם ספרים מסוכנים. צנזורים אלה אינם רוצים שילדים ייחשפו לרעיונות שונים משלהם. אותי מטרידים לא רק הספרים המסולקים מעל המדפים, אלא הספרים שלא ייכתבו לעולם מפחד הצנזורה. ההפסד הוא של הילדים."^[15]

באוגוסט 2024 מדינת יוטה הורתה לבתי ספר להוציא את ספרה של של ג'ודי בלום "שלך לנצח" מכיתות בבתי ספר ומספריות במדינה. זאת בעקבות חוק שנחקק ביוטה, שעל פיו התוכן בספר זה נחשב לפורנוגרפי או מגונה.^[16]^[17]

פעילות ציבורית נוספת

בשנת 1981 ייסדה בלום את "קרן הילדים" (KIDS fund) שמטרתה לסייע לילדים לתקשר עם הוריהם. על מנת לממן את הקרן, הוציאה לאור בשנת 1986 ספר המורכב ממכתבים שכתבו אליה ילדים בשם "מה שילדיכם היו רוצים לספר לכם" (What Your Kids Wish They Could Tell You).^[18]

בלום תומכת בהקראה של ספרים בקול על ידי המורים לתלמידיהם, ומאמינה כי בדרך זו יכול המורה להביא את הסיפור בצורה המיטבית לקורא ולעודד את הקריאה.^[19]

ספריה שיצאו לאור בעברית

שמנונית תרגם אבי כצמן, הוצאת דביר כצמן, 1979.
אישתתי, תרגמה אבירמה גולן, הוצאת ספרי ארז, 1980.
אלוהים אתה שם? זאת אני מרגרט, תרגמה יעל אדמוני, הוצאת דביר כצמן, 1980.
שלך לנצח, תרגמה יעל אדמוני, הוצאת דביר כצמן, 1981.
סודות מחדרי הנערים: דברים שלא מדברים עליהם, תרגמה מיה דבש, הוצאת דביר כצמן, 1982.
סתם אחד, תרגמה פועה הרשלג, הוצאת כתר, 1985.
זה לא סוף העולם, תרגמה פועה הרשלג, הוצאת כתר, 1986.
סופר פשוש, תרגמה עדה פלדור, הוצאת כתר, 1986.
שילה הגדולה, תרגמה עדה פלדור, הוצאת כתר, 1986.
נשים נבונות, תרגמה דגנית דיצ'יק, הוצאת ספרי ארז, 1987.
כל עוד אנחנו יחד, תרגמה שושנה בנבנשתי, הוצאת כתר, 1989.
עיני נמר, תרגמה שושנה בנבנשתי, הוצאת כתר, 1991.
שגעון של פשוש, תרגמה יהודית בן מנחם, הוצאת כתר, 1992.
דיני, תרגמה דפנה לוי, הוצאת עלמה, 1993.
אחיות קיץ, תרגמה תמר ביסטריצר הוצאת הד ארצי, 1999.
פשוש בריבוע, תרגמה מיכל פז-קלפ, הוצאת כתר, 2005.
שבתות של מרק עם הקוץ והמושלמת, תרגמה אסנת הדר, הוצאת כתר, 2011.
הפסקת עשר עם הקוץ והמושלמת, תרגמה אסנת הדר, הוצאת כתר, 2011.
במהירות שיא עם הקוץ והמושלמת, תרגמה אסנת הדר, הוצאת כתר, 2011.
אלוהים, אתה שם? זאת אני מרגרט, תרגמה שהם סמיט, הוצאת זמורה-ביתן, 2019.
בשנת 2023 יצא לאור סרט קולנוע על פי הספר^[20]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ודי בלום בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ג'ודי בלום
ג'ודי בלום (1938-), דף שער בספרייה הלאומית

ג'ודי בלום, ברשת החברתית Goodreads
ג'ודי בלום, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
ג'ודי בלום, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
רשימות המתויגות עם ג'ודי בלום, באתר "הפנקס"

ג'ודי בלום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ביוגרפיה, באתר הרשמי של ג'ודי בלום
^ הסופרים שיש לגביהם את מספר הדרישות הגדול ביותר להסיר את ספריהם מהמדפים במהלך המאה ה-21 איגוד הספריות האמריקאי
^ ¹ ² ג'ודי בלום, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
^ ¹ ² ג'ולי סלמון, הרגע המביך בו אמא שולפת את קופסת הטמפונים, באתר הארץ, 21 באפריל 2004
^ איך נהייתי לסופרת האתר הרשמי של ג'ודי בלום
^ ¹ ² 1מיכל לסמן,‏ הילדות על פי ג'ודי בלום, באתר "הפנקס", 13 באפריל, 2011
^ ריאיון עם ג'ודי בלום Psychology Today
^ רשימת הפרסים באתר הבית של ג'ודי בלום
^ רותה קופפר, בגובה העיניים של ילדה מתבגרת, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2004
^ רשימת מקורות ביוגרפיים, באתר של ג'ודי בלום
^ ג'ודי בלום, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
^ מולי רינגוולד, Judy Blume Is on the 2023 TIME 100 List, טיים, ‏13 באפריל 2023
^ ¹ ² תמר רותם, ג'ודי בלום לא מסתירה מהילדים כלום, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011
^ האם הארי פוטר מרושע? מאמרה של בלום שהופיע בניו יורק טיימס, באתר הבית של בלום
^ ג'ודי בלום, באתר דףדף
^ ניו יורק טיימס, גם מרגרט אטווד מוחרמת: מדינת יוטה הורתה לבתי ספר להוציא מתחומם 13 ספרים, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2024
^ Harris, Elizabeth A. (2024-08-06). "Utah Bans 13 Books From All Public Schools". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-08-07.
^ ג'ודי בלום אתר Encyclopedia of World Biography
^ ג'ודי בלום, באתר Children's Literature Network
^ הניו יורק טיימס, סוף סוף הספר זוכה לעיבוד קולנועי, באתר הארץ, 14 במאי 2023

[1] ביוגרפיה, באתר הרשמי של ג'ודי בלום

[2] הסופרים שיש לגביהם את מספר הדרישות הגדול ביותר להסיר את ספריהם מהמדפים במהלך המאה ה-21 איגוד הספריות האמריקאי

[נשים-3] ¹ ² ג'ודי בלום, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)

[סלמון-4] ¹ ² ג'ולי סלמון, הרגע המביך בו אמא שולפת את קופסת הטמפונים, באתר הארץ, 21 באפריל 2004

[5] איך נהייתי לסופרת האתר הרשמי של ג'ודי בלום

[לסמן-6] ¹ ² 1מיכל לסמן,‏ הילדות על פי ג'ודי בלום, באתר "הפנקס", 13 באפריל, 2011

[7] ריאיון עם ג'ודי בלום Psychology Today

[8] רשימת הפרסים באתר הבית של ג'ודי בלום

[9] רותה קופפר, בגובה העיניים של ילדה מתבגרת, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2004

[10] רשימת מקורות ביוגרפיים, באתר של ג'ודי בלום

[11] ג'ודי בלום, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

[12] מולי רינגוולד, Judy Blume Is on the 2023 TIME 100 List, טיים, ‏13 באפריל 2023

[רותם-13] ¹ ² תמר רותם, ג'ודי בלום לא מסתירה מהילדים כלום, באתר הארץ, 6 בפברואר 2011

[14] האם הארי פוטר מרושע? מאמרה של בלום שהופיע בניו יורק טיימס, באתר הבית של בלום

[15] ג'ודי בלום, באתר דףדף

[16] ניו יורק טיימס, גם מרגרט אטווד מוחרמת: מדינת יוטה הורתה לבתי ספר להוציא מתחומם 13 ספרים, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2024

[17] Harris, Elizabeth A. (2024-08-06). "Utah Bans 13 Books From All Public Schools". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-08-07.

[18] ג'ודי בלום אתר Encyclopedia of World Biography

[19] ג'ודי בלום, באתר Children's Literature Network

[20] הניו יורק טיימס, סוף סוף הספר זוכה לעיבוד קולנועי, באתר הארץ, 14 במאי 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]


ג'ודי בלום חותמת על ספריה בשנת 2009
לידה	12 בפברואר 1938 (בת 86) אליזבת, ארצות הברית
שם לידה	Judith Sussman
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת ניו יורק, בית ספר שטיינהרט לתרבות, חינוך ופיתוח אנושי, Battin High School
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	רומן רומנטי
יצירות בולטות	עיני נמר, Smart Women, Letters to Judy: What Kids Wish They Could Tell You, The Judy Blume Diary, Superfudge, Wifey, Just as Long as We're Together, Here's to You, Rachel Robinson, Fudge-a-Mania, Places I Never Meant to Be, אחיות קיץ, Double Fudge, Starring Sally J. Freedman as Herself, Blubber, Iggie's House, Then Again, Maybe I Won't, The One in the Middle Is the Green Kangaroo, אתה שומע אלהים? זו אני, מרגרט, Forever..., Freckle Juice, שילה הגדולה, זה לא סוף העולם, The Pain and the Great One, דיני, In The Unlikely Event
תקופת הפעילות	מ-1969
פרסים והוקרה	פרס מרגרט אדוארדס (1996) מדליית רג'ינה (2015) פרס ספרות ע״ש קרל סנדברג (2019) פרס ספרי הילדים של דורותי קנפילד פישר (1983) אגדה חיה של ספריית הקונגרס Young Reader's Choice Award היכל התהילה של ניו ג'רזי בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
www.judyblume.com