ג'ורג' גורדון מידאנגלית: George Gordon Meade;‏ 31 בדצמבר 1815 - 6 בנובמבר 1872) היה קצין מקצועי אמריקני ומהנדס אזרחי. הוא לחם בהצטיינות במלחמת הסמינול השנייה ובמלחמת ארצות הברית–מקסיקו, ושירת במלחמת האזרחים האמריקנית כגנרל בצבא הצפון עד לתפקיד של מפקד ארמייה. הוא זכור במיוחד בשל התבוסה שהנחיל לצבא הקונפדרציה בקרב גטיסברג.

ג'ורג' גורדון מיד
George Gordon Meade
לידה 31 בדצמבר 1815
קדיס, ספרד
פטירה 6 בנובמבר 1872 (בגיל 56)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות לורל היל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Margaretta Meade עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים George Meade, Sarah Wise Meade עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא ארצות הברית
צבא האיחוד
תקופת הפעילות 18351836
18421872
דרגה מייג'ור גנרל (ארצות הברית 19) מייג'ור גנרל
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיה, מפקד גיס, מפקד ארמייה, מפקד פיקודים צבאיים, מושל צבאי
פעולות ומבצעים
מלחמת הסמינול השנייה
מלחמת ארצות הברית–מקסיקו
מלחמת האזרחים האמריקנית
תפקידים אזרחיים
מהנדס אזרחי, מנהל מערכת הפארקים הציבוריים של פילדלפיה
הנצחה
מחנה צבאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו

עריכה

ג'ורג' מיד נולד בקדיס שבספרד, הילד השמיני מבין אחד עשר במשפחתו הקתולית ממוצא אירי. אביו היה סוחר עשיר והמשפחה שהתה בספרד לרגל שליחותו שם עבור ממשלת ארצות הברית. אביו התרושש ונפטר כאשר היה מיד בן 13. משפחתו חזרה לארצות הברית מספר חדשים לאחר מכן במצב כלכלי גרוע. בגיל 16 התקבל מיד לאקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית, שבה בחר בעיקר מסיבה כספית. הוא סיים את לימודיו שם ב-1835, בגיל 20, במקום התשעה-עשר מבין 56 בכיתתו. הוא שירת כשנה ביחידת ארטילריה בפלורידה והשתתף בקרבות נגד האינדיאנים משבט הסמינול (Seminole). לאחר מכן עזב את הצבא כיוון שלא רצה בקריירה בו, גם לא בעת שלמד באקדמיה הצבאית. הוא עבד כמהנדס אזרחי (מקצוע אותו רכש בלימודיו בוסט פוינט) במדינות דרום-מערב ארצות הברית ובין השאר עסק בבניית מסילות ברזל.

ב-1840 נשא מיד אשה ונולדו להם שבעה ילדים (בשנים 55–1841). בשל הקושי למצוא תעסוקה יציבה הוא שב והתגייס לצבא ב-1842 ושירת בחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית. הוא השתתף במלחמת ארצות הברית–מקסיקו ולחם בגבורה בקרב מונטריי. לאחר המלחמה עסק בעיקר בתכנון בנייני מגדלור ושוברי גלים ובסקרי מדידות בחופי פלורידה וניו ג'רזי. ב-1856 קודם לדרגת קפטן. ב-1857 הצטרף למפעל סקר הימות הגדולות ופיקד על השלמת הסקר של ימת יורון ועל חלק מן הסקר של ימת מישיגן. עבודתו תרמה באופן משמעותי לביסוס שיטת מדידה אחידה של גובה פני המים בימות הגדולות. מיד עסק בסקר הימות עד לפרוץ מלחמת האזרחים ב-1861.

מלחמת האזרחים

עריכה

קרבות מוקדמים

עריכה

מספר חדשים לאחר פרוץ המלחמה, באוגוסט 1861, קיבל מיד את הפיקוד על החטיבה השנייה של חיל המילואים של פנסילבניה. החטיבה עסקה תחילה בבניית ביצורים מסביב לוושינגטון הבירה, ולאחר מכן הצטרפה לארמיית הפוטומק של צבא הצפון לקראת מערכת חצי האי באביב 1862. בקרב גלנדייל ביוני 1862 נפצע מיד קשה בגבו, בצידו ובזרועו. לאחר שהחלים פיקד על חטיבתו – כעת תחת פיקוד ארמיית וירג'יניה - במערכת צפון וירג'יניה וקרב בול ראן השני בקיץ 1862. חטיבתו הגנה בגבורה על עורפו של צבא הצפון הנסוג. בראשית מערכת מרילנד בספטמבר 1862 קיבל מיד פיקוד על דיוויזיה במסגרת ארמיית הפוטומק ופיקד עליה בהצטיינות. במהלך קרב אנטיאטם מונה מיד כממלא מקום מפקד הגיס שלו, שנפצע. מפקד הארמייה בחר בו לתפקיד זה על פני קצינים בכירים ממנו. בקרב זה נפצע מיד שנית.

במהלך קרב פרדריקסברג בדצמבר 1862 הצליחה רק הדיוויזיה של מיד להבקיע את קווי צבא הדרום, אך בהיעדר סיוע להתקפתה נפגעו מרבית חייליה. למרות זאת קודם מיד בדרגה בעקבות הקרב. הוא מונה למפקד גיס בארמיית הפוטומק, שבראשו עמד בקרב צ'נסלורסוויל באביב 1863 (אם כי במשך רוב הקרב נשאר הגיס בעתודת הארמייה). קרב זה הסתיים בהפסד לצבא הצפון.

הפיקוד על ארמיית הפוטומק

עריכה
 
מפקדי ארמיית הפוטומק בספטמבר 1863; גנרל מיד נראה שלישי משמאל

מיד מונה למפקד ארמיית הפוטומק ב-28 ביוני 1863, לאחר שקודמו, מייג'ור גנרל ג'וזף הוקר, התפטר מתפקידו על רקע מחלוקת עם הנשיא לינקולן ומפקד צבא האיחוד, הגנרל הנרי האלק. מיד מונה רק לאחר שהמועמד הראשון שאליו פנה לינקולן, מייג'ור גנרל ג'ון ריינולדס, דחה את הצעת המינוי. מיד היה למפקד הארמייה עד לסיום מלחמת האזרחים.

מיד, שהמינוי הפתיע אותו, נאלץ להיכנס מיד לעובי הקורה ולהתמודד עם פלישת צבא הדרום לפנסילבניה. שלושה ימים לאחר מינויו החל קרב גטיסברג, שהסתיים בניצחון הארמייה של מיד על ארמיית צפון וירג'יניה של צבא הדרום (בפיקודו של רוברט אי. לי) ונחשב לנקודת המפנה של המלחמה כולה. בראשיתו של הקרב סבלו חלק מכוחותיו של מיד אבדות קשות מידי הדרומיים, אך נערכו בקו הגנה טוב. מיד החיש לגטיסברג את יתרת כוחותיו וניהל קרב הגנה יעיל נגד מתקפות צבא הדרום. אלו הגיעו לשיאן ב-3 ביולי בהסתערות של שלוש דיוויזיות (המכונה "הסתערות פיקט"), אשר נסתיימה בכישלון עקוב מדם. לאחר הקרב החלה הארמייה הדרומית לסגת אל וירג'יניה. הנשיא לינקולן מתח ביקורת על מיד בטענה שבאותה הזדמנות לא רדף אחריה בתוקפנות מספקת ובכך הפסיד הזדמנות להביסה ובכך לסיים את המלחמה. למרות זאת קודם מיד לדרגת בריגדיר גנרל וזכה להבעת תודה רשמית מן הקונגרס (Thanks of Congress) על האופן בו ניהל את קרב גטיסברג.

בתפקידו כמפקד ארמייה נחשב מיד למפקד מוכשר אך קצר רוח, ובשל כך הוא זכה להערכת אנשיו אך לא לחיבה מצדם. הוא גם הסתכסך עם העיתונאים שהוקצו למפקדתו, שלאחר מכן סירבו להעניק לו את האשראי על הצלחות מבצעיות שהשיג.

כאשר מונה גנרל יוליסס גרנט למפקד צבא האיחוד באביב 1864 הציע לו מיד את התפטרותו, על מנת שגרנט יוכל למנות לארמייה מפקד כרצונו, והציע לשרת בכל מקום שבו יתבקש. גרנט דחה את ההצעה. גרנט גם המליץ בפני שר המלחמה במאי 1864 לקדם אותו לדרגת בריגדיר גנרל, תוך שהוא מעתיר דברי שבח על כושרו הפיקודי.

למרות הרקורד התוקפני שלו בתפקידיו הקודמים הפך עתה מיד למצביא זהיר יותר והסתייג מהתועלת שבתקיפת עמדות מוגנות היטב. על רקע זה נוצרו חיכוכים בינו לבין גרנט, אשר כפה עליו לערוך מלחמת התשה נגד ארמיית צפון וירג'יניה של לי במסגרת מערכת אוברלנד (Overland Campaign) במאי ויוני 1864. גרנט ציווה על כך שכן היה נכון לסבול אבדות שנחשבו קודם לכן בלתי נסבלות, משום שידע שלצבא האיחוד יש עתודות כוח אדם ואילו לצבא הקונפדרציה לא היו. גרנט גם התערב בחלק מהפקודות שנתן מיד למפקדי המשנה שלו.

מיד נחשב כמי שתיפקד בעיקרו של דבר ביעילות במערכת אוברלנד ובמערכת ריצ'מונד-פיטרסבורג (מיוני 1864 ועד מרץ 1865), אם כי המוניטין שלו הוכתם בשל מספר החלטות פיקודיות שהביאו לתוצאות קשות. למשל, במסגרת המצור על פיטרסבורג, הוא פסל את תוכניתו של אחד מפקדי הגיסות שלו, גנרל אמברוז ברנסייד, לתקוף את קו ההגנה באמצעות דיוויזיה של חיילים אפרו-אמריקאים שעברה אימון מיוחד לקרב זה ממש. בשל החשש להשלכות פוליטיות הוא החליף אותה בדיוויזיה בלתי מאומנת של חיילים לבנים. קרב זה (קרב המכתש) נסתיים בכישלון חרוץ לצבא האיחוד. גם גרנט היה שותף לכשלונות אלו, שכן אישר את תוכניותיו של מיד.

בשנה האחרונה למלחמה נוצרה יריבות מסוימת בין מיד לבין הגנרלים ויליאם שרמן ופיליפ שרידן, שזכו אז להערכה ולקידום מהיר. מיד השתתף במערכה האחרונה של המלחמה, מערכת אפומטוקס, שהביאה לכניעת צבא הקונפדרציה, אך האשראי על הצלחתה נזקף בעיקר לזכות גרנט ושרידן.

תפקודו של מיד כמצביא זכה להערכה רבה יותר על ידי ההיסטוריונים של המאה ה-20 מאשר על ידי אלו שחקרו בשלהי המאה ה-19 את תפקודו. בין השאר נטען שהעדפתו שלא לתקוף עמדות הגנה מבוצרות בהתקפה חזיתית לא זכתה למחקר והערכה מספיקים בזמנו, ושאילו הוערכה כהלכה הייתה יכולה להיות לה השפעה של ממש על ניהול הקרבות בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה.

חייו לאחר המלחמה

עריכה
 
פסל הגנרל מיד בפארק הצבאי הלאומי גטיסברג

משנת 1866 ועד מותו שימש מיד כמנהל מערכת הפארקים הציבוריים של העיר פילדלפיה. כמו כן שימש כמפקדם של מספר פיקודים צבאיים אזוריים, וב-1868 מונה למושל המחוז הצבאי השלישי בדרום ארצות הברית (אחד מחמישה שהוקמו כדי למשול על מדינות הדרום המובסות בתקופת השיקום שלאחר המלחמה). אוניברסיטת הרווארד העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד למשפטים, והישגיו המדעיים שלפני המלחמה הוכרו על ידי מספר מוסדות, ובהם החברה הפילוסופית האמריקאית.

מיד נפטר בפילדלפיה ב-6 בנובמבר 1872. הגורם למותו היה סיבוכים שהתפתחו עקב פצעי הקרב הישנים שלו בשילוב עם דלקת ריאות. הוא נקבר בפילדלפיה.

הנצחה

עריכה

מפעלי הנצחה רבים הוקמו לכבודו של מיד. על שמו נקרא בסיס הצבא פורט מיד במדינת מרילנד (הוקם ב-1917), כמו גם שני מחוזות מדינתיים, במדינת קנזס ובמדינת דרום דקוטה. בפילדלפיה הוצבו מספר פסלי זיכרון על שמו, ובכלל זה פארק פיירמונט, הפארק הגדול ביותר בעיר. אנדרטאות לזכרו הוצבו גם בפארק הצבאי הלאומי גטיסברג ובוושינגטון הבירה.

איגרות חוב של ממשלת ארצות הברית מסדרות 1890 ו-1891 נשאו על גביהן פורטרט של מיד. במלחמת העולם השנייה נקראה על שמו אחת מספינות ליברטי.

"אגודת הגנרל מיד בפילדלפיה" (General Meade Society of Philadelphia), שהוקמה על שמו, מתכנסת מדי שנה ביום הולדתו, ה-31 בדצמבר. היא מארגנת פעילויות שונות לזכרו, ובהן טקס אזכרה שנתי במקום קבורתו, סיורים באתרים הקשורים בפעילותו, סמינרים על חייו ותחזוקה של האנדרטה לזכרו באתר שדה הקרב של גטיסברג.

דמותו של מיד הופיעה במספר סרטי קולנוע וטלוויזיה אודות מלחמת האזרחים ותקופתה, ובהם הסרט גטיסברג (1993) ומיני-הסדרה הכחול והאפור (1982). דמותו נכללה גם בעלילת ספר ההיסטוריה האלטרנטיבית גטיסברג (2003) מאת ניוט גינגריץ' וויליאם פורסטצ'ן.

קישורים חיצוניים

עריכה