ג'זה קולצ'אר

סייף דקר ורומח הונגרי, אלוף אולימפי

ג'זה קולצ'ארהונגרית: Kulcsár Győző; בודפשט, 18 אוקטובר 1940 – בודפשט, 19 ספטמבר 2018) היה סייף ומאמן הונגרי, אלוף אולימפי בעל 6 מדליות, מהן 4 זהב (טוקיו 1964, מקסיקו סיטי 1968 ומינכן 1972) שלוש פעמים אלוף העולם (1970, 1971 ו-1978). זכה בתואר "ספורטאי האומה". דודו של קריסטיאן קולצ'אר, אלוף העולם בסיף ומדליסט כסף אולימפי.

ג'זה קולצ'אר
Kulcsár Győző
Győző Kulcsár 1970.jpg
לידה 18 באוקטובר 1940
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בספטמבר 2018 (בגיל 77)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט, האוניברסיטה לחינוך גופני עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 79 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.88 מטרים
ספורט
ענף ספורט סיף עריכת הנתון בוויקינתונים
תת-ענף דקר, רומח
תקופת הפעילות ? – 19 בספטמבר 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
סייף
מתחרה עבור הונגריההונגריה הונגריה
המשחקים האולימפיים
זהב טוקיו 1964 דקר קבוצתי
זהב מקסיקו סיטי 1968 דקר קבוצתי
זהב מקסיקו סיטי 1968 דקר אישי
זהב מינכן 1972 דקר קבוצתי
ארד מינכן 1972 דקר אישי
ארד מונטריאול 1976 דקר אישי
אליפות העולם בסיף
זהב אנקרה 1970 דקר קבוצתי
זהב וינה 1971 דקר קבוצתי
זהב המבורג 1978 דקר קבוצתי
כסף הוואנה 1969 דקר קבוצתי
כסף גטבורג 1973 דקר קבוצתי
ארד גדנסק 1963 דקר קבוצתי
ארד מונטריאול 1967 דקר קבוצתי
ארד גרנובל 1974 דקר קבוצתי
ארד בודפשט 1975 דקר קבוצתי
אוניברסיאדה
זהב בודפשט 1965 דקר קבוצתי
כסף פורטו אלגרה 1963 דקר קבוצתי
כסף פורטו אלגרה 1963 רומח קבוצתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

במהלך מלחמת העולם השנייה חי עם הוריו בגרמניה ולאחר מכן בשוודיה. המשפחה חזרה הביתה ב-1946. ג'זה התחיל לשחק בגיל 15 בקורס סיף של בית הספר שלו. מ-1957 הפך לספורטאי של אויפשט דוז'ה (Újpest Dózsa). במהלך שנותיו באוניברסיטת מישקולץ שיחק ב-EAFC מישקולץ, לאחר מכן עבר לבודפשט ולמשך תקופה קצרה חתם בוואשאש ולאחר מכן ב-OSC (מועדון הספורט של אוניברסיטת זמלווייס).

הוא התחרה הן ברומח (Foil) והן בדקר (Épée) ובין 1962 לבין 1979 התחרה בנבחרת הונגריה בשני סוגי כלי הנשק, אך השיג תוצאות יוצאות דופן בדקר. במשך כמעט שני עשורים מילא תפקיד משמעותי בהצלחת נבחרת הדקר ההונגרית, שנחשבה אז לאחת הנבחרות הטובות בעולם. הוא זכה באליפות האולימפית עם נבחרת הונגריה שלוש פעמים ברציפות משנת 1964 ועד 1972. ב-1968 זכה גם בתחרות האישית, כך שהוא אחד מסייפי הדקר המצליחים בכל הזמנים. הוא זכה בתשע מדליות באליפות העולם בסיף, לרבות שלוש מדליות זהב, כולן קבוצתיות של נבחרת הונגריה. הוא פרש מהנבחרת הלאומית לפני אולימפיאדת מוסקבה (1980), וסיים קריירת ספורט פעיל.

קריירת אימון וניהולעריכה

ב-1968 קיבל תואר בהנדסה אזרחית באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה, ב-1976 קיבל הסמכה כמאמן מקצועי בסיף ב"מכללה לחינוך גופני" וב-1985 קיבל תואר כמאמן מאסטר בסיף. לאחר סיום לימודיו בהנדסה עבד במחלקה להנדסה תרמית של המכון לחקר תעשיית החשמל. בשנים 19791980 היה המזכיר הכללי של איגוד הסייף ההונגרי, ואחר כך עד 1988 היה הקפטן הפדרלי של נבחרת הסיף ההונגרית.

הוא נסע לחו"ל ב-1988, השתקע באיטליה והפך למאמן הסיף של התאחדות AC Pro Vercelli בעיר ורצ'לי. בין תלמידיו היה גם מאוריציו רנדצו שזכה באליפות אולימפית ובשלוש אליפויות עולם. הוא חזר הביתה ב-2001 והפך למאמן הראשי של בודפשט הונווד – LNX. משנת 2005 הפך לחבר בוועד האולימפי ההונגרי ולאחר מכן חבר הנשיאות כציר של ספורטאי האומה. בשנת 2009 הוא נבחר מחדש כחבר הנשיאות.

בדצמבר 2005 מונה לקפטן הפדרלי של חטיבת הדקר. משרתו חודשה ב-2008. בפברואר 2012 התפטר מתפקיד הקפטן הפדרלי באגף הדקר, כיוון שלא היה מועמד כחבר הוועד האולימפי ההונגרי על ידי איגוד הסיף ההונגרי.[1]

פרסים והוקרהעריכה

  • הסייף ההונגרי של השנה (1968, 1971, 1974)
  • טבעת זהב אולימפית של הוועד האולימפי ההונגרי (1995)
  • האלמותי של הספורט ההונגרי (2000)
  • ספורטאי האומה (2004)
  • מדליית ההצטיינות של הוועד האולימפי ההונגרי (2004)
  • הפרס הנשיאותי המיוחד של הוועד האולימפי הבינלאומי (2005)
  • מאמן הסיוף ההונגרי של השנה (2006)
  • הצלב האמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (2010)[2]
  • הצלב האמצעי של מסדר ההצטיינות ההונגרי עם הכוכב (2016)
  • פרס MSU והוועד האולימפי ההונגרי למפעל חיים (2016)[3]

הנצחהעריכה

  • לוח זיכרון לכבודו נחשף בנובמבר 2018 בעיר Vercelli, איטליה.[4] [5]

לקריאה נוספתעריכה

  • Ki Kicsoda 2004 – מסת"ב 963-86345-0-2
  • Lukács László – Szepesi György: 112. A magyar olimpiai aranyérmek története – Budapest, 1980 – מסת"ב 963-253-553-7
  • Havas László: A magyar sport aranykönyve – Budapest, 1982 – מסת"ב 963-253-572-3
  • Kahlich Endre – Gy. Papp László – Subert Zoltán: Olimpiai játékok 1896–1976 – Budapest, 1977 – מסת"ב 963-253-526-X
  • Keresztényi József: Kis olimpiatörténet – Budapest, 1988 – מסת"ב 963-282-024-X
  • Magyar Ki Kicsoda 1990 – מסת"ב 963-7840-28-1
  • Bocsák Miklós: Hogyan élnek olimpiai bajnokaink (166-an szerte a világban) – St. plusz kft., 1998 – (ISBN szám nélkül)
  • Csiffáry Gabriella. "Kulcsár Győző" (doc) (בהונגרית). csiffary.extra.hu.
  • "Fechten - Weltmeisterschaften (Herren - Degen)". sport-komplett.de (בגרמנית). Sport-Komplett.
  • Adatok

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'זה קולצ'אר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה