ג'ים צ'ונס

שחקן כדורסל אמריקאי

ג'יימס בארנט "ג'ים" צ'ונסאנגלית: James Bernett "Jim" Chones; נולד ב-30 בנובמבר 1949) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-ABA וה-NBA בין השנים 1972–1982. בעונת 1979/1980 זכה באליפות ה-NBA כשחקן לוס אנג'לס לייקרס, ולאורך 10 עונותיו בשתי הליגות העמיד ממוצעים כוללים של 12.5 נקודות, 8.2 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים למשחק.[1]

ג'ים צ'ונס
Jim Chones
לידה 30 בנובמבר 1949 (בן 71)
ראסין, ויסקונסין, ארצות הברית
עמדה פאוור פורוורד, סנטר
גובה 2.11 מטרים
מספר 9, 22, 53
מכללה אוניברסיטת מרקט
דראפט בחירה מספר 31, 1973
לוס אנג'לס לייקרס
קבוצות כשחקן
1972–1973
1973–1974
1974–1979
1979–1981
1981–1982
1982–1983
ניו יורק נטס
קרוליינה קוגרס
קליבלנד קאבלירס
לוס אנג'לס לייקרס
וושינגטון בולטס
פירנצה
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1980)
חמישיית הרוקיז של העונה ב-ABA‏ (1973)

קריירת מכללותעריכה

צ'ונס נולד וגדל בעיר ראסין שבוויסקונסין, ובשנת 1969 החל ללמוד באוניברסיטת מרקט אשר במילווקי הסמוכה. בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, 1970/1971, קלע 17.9 נקודות ואסף 11.5 ריבאונדים בממוצע למשחק, והוביל את ה"גולדן איגלס" לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen), תחת המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל אל מקגווייר. לקראת סיום עונתו השנייה, במהלכה רשם ממוצעים של 20.6 נקודות ו-11.9 ריבאונדים למשחק, קיבל הצעת חוזה מקבוצת ליגת ה-ABA ניו יורק נטס, ועזב את מרקט בעת שעמדה על מאזן ניצחונות מושלם 21–0. בכך, היה השחקן השני בתולדות ליגת המכללות אשר עוזב לליגה מקצועית לפני סיום לימודיו האקדמיים.[2] על אף שעזב את קבוצתו לפני תום העונה, נבחר צ'ונס לחמישיית העונה של ליגת המכללות (First-team All-American).[3]

קריירת משחק מקצועיתעריכה

בקיץ 1973 אכן הצטרף צ'ונס לנטס, על אף שנבחר על ידי לוס אנג'לס לייקרס בבחירה ה-31 של דראפט ה-NBA‏ 1973.[4] לאחר עונה אחת בניו יורק עבר לשחק בקבוצת קרוליינה קוגרס, אף היא מה-ABA; בשתי עונותיו בליגה העמיד ממוצעים כוללים של 13.1 נקודות ו-7.5 ריבאונדים למשחק.

לקראת עונת 1974/1975 עבר לשחק בקליבלנד קאבלירס מה-NBA, אשר רכשה את הזכויות עליו.[2] ב-5 עונותיו עם הקאבלירס היה אחד השחקנים הבולטים של הקבוצה, לצדם של בינגו סמית', אוסטין קאר וקמפי ראסל, ותרם 14.3 נקודות ו-9.5 ריבאונדים בממוצע למשחק. בעונת 1975/1976 העפילה קליבלנד לגמר האזור המזרחי, לראשונה בתולדותיה, בטרם הודחה על ידי האלופה שבדרך – בוסטון סלטיקס.

באוקטובר 1979 הועבר בטרייד ללייקרס, תמורת דייב רוביש ובחירת דראפט עתידית.[5] בפלייאוף 1980 גברה הקבוצה על פיניקס סאנס (4–1), סיאטל סופרסוניקס (4–1) ופילדלפיה 76'‏ (4–2), בדרך לזכייתה השביעית באליפות ה-NBA. לאורך הפלייאוף שימש כ"שחקן השישי" של הקבוצה, ובמשחק השישי והאחרון של משחק הגמר פתח בחמישייה הפותחת במקומו של כרים עבדול-ג'באר הפצוע, וסייע לקבוצתו לנצח בתוצאה 123–107, עם 11 נקודות, 10 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-3 חטיפות.[6]

ביולי 1981 הועבר לצד בראד הולנד ושתי בחירות דראפט עתידיות לוושינגטון בולטס, בתמורה למיץ' קופצ'אק.[7] בסיום עונת 1981/1982 עזב צ'ונס את הקבוצה ופרש ממשחק, בגיל 32.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה