ג'ימי הופה

נשיא איגוד נהגי המשאיות בארה״ב

ג'יימס רידל "ג'ימי" הופהאנגלית: James Riddle "Jimmy" Hoffa; נולד ב-14 בפברואר 1913; נעלם ב-30 ביולי 1975) היה נשיא איגוד נהגי המשאיות בארצות הברית, שנחשד בשחיתות ובקשרים עם המאפיה.

ג'ימי הופה
James R. Hoffa NYWTS.jpg
לידה 14 בפברואר 1913
מחוז קליי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 ביולי 1982 (בגיל 69)
בלומפילד הילס, מישיגן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אינדיאנה, דטרויט, Orion Township עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש איגוד מקצועי, סופר, פעיל חברתי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ג'ימי הופה נולד בעיר ברזיל באינדיאנה. אביו נפטר בשנת 1920 כשג'ימי היה בן שבע, וארבע שנים לאחר מכן עברה משפחתו לדטרויט. בשנת 1932 החל בפעילות לשיפור תנאי תעסוקה במסגרת איגודי עובדים. הוא התחתן בשנת 1936. בשנת 1952 נבחר לכהונת סגן נשיא איגוד נהגי המשאיות, ובשנת 1958 נבחר לכהונת נשיא האיגוד במקום דייב בק. הופה הוביל שביתות, מחאות ופעולות אחרות לשיפור תנאי תעסוקה.

פעילות פוליטיתעריכה

הופה תמך במועמדותו של ריצ'רד ניקסון מטעם המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1960, בהן ניצח מועמד הדמוקרטים ג'ון קנדי. לאחר רצח קנדי הייתה השערה שהופה מעורב ברצח מטעמים של התנגדות פוליטית, אך השערה זו נדחתה על ידי ועדת בית הנבחרים בנוגע להתנקשויות.

קשריו עם המאפיה ונסיבות היעלמותועריכה

במקביל לפעילותו באיגוד, החל הופה לקיים קשרים עם המאפיה. בשנת 1964 הוא הואשם בעבירות שוחד, שיבוש הליכי חקירה ומרמה, ובשנת 1967 הוא הורשע ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. הוא קיבל חנינה מהנשיא ניקסון בשנת 1971 על סמך הבטחה שלא להיות פעיל בהנהלת איגוד נהגי המשאיות במשך 10 שנים.

הופה החליט לערער ולנסות לחזור לאיגוד. הוא חשב להסתייע במאפיה על מנת לחזור לאיגוד ויזם פגישה עם שניים מראשי המאפיה, טוני ג'יאקלונה וטוני פרובנצאנו. הופה נראה לאחרונה ב-30 ביולי 1975 בסמוך לשעה 2 בצהרים במגרש חניה של מסעדה בעיר דטרויט. ככל הידוע, הוא היה אמור להיפגש שם עם שניהם. בשעה 14:15 בערך הופה התקשר לאשתו ואמר לה שהאנשים אותם היה אמור לפגוש עדיין לא הגיעו, ומאז לא יצר איתה קשר. באותו יום, אחרי שהוא לא חזר הביתה, התקשרה אשתו למשטרה שהחלה לחפש אחריו. בשנת 1982, אף על פי שגופתו לא נמצאה, הוכרז הופה רשמית כמת. הבולשת הפדרלית של ארצות הברית ממשיכה מאז לחקור את ההיעלמות. רבים מניחים שהופה נרצח על ידי המאפיה ונעשו ניסיונות רבים לאתר את מקום קבורתו.

טענות והשערות בנוגע להעלמותעריכה

לאורך השנים הועלו טענות והשערות שונות לגבי נסיבות היעלמותו של הופה:

  • מתחקיר המשטרה עולה ששני האנשים אותם היה אמור לפגוש הופה, ג'יאקלונה ופרובנצאנו, כלל לא הגיעו באותו יום לנקודת המפגש.
  • לפי סברה אחת הופה נורה בראשו, לאחר מכן אוחסנה גופתו בתא מטען של מכונית שהובלה לגריטה, וזו הגרסה שמתוארת בסרט "הופה".
  • לטענת איש המאפיה דונלד פרנקוס, הוא הרג את הופה וקבר אותו באצטדיון הג'איינטס בניו יורק. טענה זו הופרכה על ידי תחקירני תוכנית הטלוויזיה מכסחי המיתוסים.
  • רוצח שכיר בשם ריצ'רד קוקלינסקי טען שהוא הרג את הופה. לפי גרסתו שהובאה בביוגרפיה שלו, קוקלינסקי רצח את הופה עם סכין ציידים, הטמין את גופתו בתוך חבית דלק והצית אותה. הוא הניח לאש לבעור "במשך כחצי שעה", הלחים את החבית וקבר אותה במגרש גרוטאות. לאחר זמן, כששותף של קוקלינסקי החל לשתף פעולה עם הבולשת הפדרלית, קוקלינסקי חשש שהשותף ישתמש במידע שבידו כדי לחלץ עצמו מצרות. לכן, הוא הוציא את החבית מקברה והכניסה לתא מטען של מכונית ישנה, שנגרטה לגוש מתכת - קובייה בגודל של 1.5 מטר על 1 מטר. גוש זה נמכר ונשלח ליפן יחד עם עוד עשרות גרוטאות, כמתכת ממוחזרת לייצור מכוניות חדשות.
  • פרנק "האירי" שיראן, פעיל באיגוד נהגי המשאיות - צ'ארלס ברנדט, שכתב עליו ספר ביוגרפי, בשם "שמעתי שאתה צובע בתים", שעליו מבוסס הסרט "האירי", טען כי שיראן הודה בפני עורך דינו (סמוך למותו, ב-2003 בגיל 83) כי הוא שימש גם מחסל בשירות המאפיה ובשליחותה רצח את ג'ימי הופה, אף שהיה ידידו.
  • ב-2006 סיפר אסיר בשם דונובן וולס כי ראה שני אנשים קוברים אדם באסם במישיגן, יום לאחר היעלמותו של הופה. החפירה באותו אסם לא העלתה ממצאים, אך פרסום הפרשה מחדש חשף לציבור את קיומו של מסמך של ה-FBI מ-1976, בן 56 עמודים, שש שנים לפני ההכרזה על מותו של הופה. ההשערה המסכמת במסמך הייתה שהוא נרצח על ידי המאפיה.

משפחתועריכה

 
ג'יימס פיליפ הופה (מימין), יחד עם אביו, ג'ימי הופה
 
ג'יימס פיליפ הופה, בנו של ג'ימי הופה, תמונה משנת 1998

בתו של ג'ימי הופה, ברברה אן (נולדה ב-1938), שימשה כשופטת ולאחר מכן כיועצת משפטית למושל מדינת מיזורי. בנו, ג'יימס פיליפ הופה (נולד ב-1941), עורך דין במקצועו, מכהן כנשיא איגוד נהגי המשאיות משנת 1999.

בתרבות הפופולריתעריכה

אוטוביוגרפיהעריכה

הופה כתב אוטוביוגרפיה שפורסמה בשנת 1970 בשם "ג'ימי הופה: פרקים". לאחר היעלמותו יצא הספר במהדורה חדשה בשם "ג'ימי הופה: הסיפור האמיתי".

קישורים חיצונייםעריכה