ג'ק הייג
ג'ק הייג (באנגלית: Jack Haig; נולד ב-6 בספטמבר 1993) הוא רוכב אופני כביש אוסטרלי בקבוצת בחריין–ויקטוריוס.
 | |
| הייג, 2015 | |
| לידה |
6 בספטמבר 1993 (בן 30) סאות'פורט, אוסטרליה |
|---|---|
| גובה |
190 ס״מ  |
| משקל |
67 ק"ג |
| תחום | כביש |
| התמחות | רב גוני |
| קבוצה נוכחית | בחריין–ויקטוריוס |
| קבוצות עבר | מיצ'לטון - סקוט |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בסאות'פורט. ב-2014 התחרה תחת קבוצת Huon Salmon–Genesys Wealth Advisers החובבנית, הוא התחרה במדי בטור דאון אנדר וסיים במקום ה-17 הכללי, שהספיק לו בשביל לנצח את קטגוריית הרוכב הצעיר במרוץ. לאחר מכן בלט בעוד במרוץ קטעים, הראלד סאן טור, כשסיים שלישי כללי, 11 שניות מסיימון קלארק המנצח. גם בטור דה קוריאה סיים הייג שלישי, 20 שניות מיו קארת'י המנצח. גם בטור אלזס בלט הייג עם מקום שני כללי וניצחון בקטגוריית הרוכב הצעיר. לאחר מכן המשיך להתחרות בצרפת, כשהתחרה בטור דה ל'אווניר, המרוץ היוקרתי ביותר לרוכבים עד גיל 23, 9:47 דקות אחרי מיגל אנחל לופס המנצח.
גם ב-2015 כבר סיים הייג במקום ה-16 בטור דאון אנדר. גם בטור דה ל'אווניר הצליח להתקדם משמעותית, כשסיים שני כללי, 1:09 דקות ממרק סולר המנצח. הייג בלט בשני הקטעים האחרונים במרוץ, כשסיים רביעי בקטע ה-6, 1:07 דקות מאליה גסבר המנצח, ושני בקטע ה-7, לאחר שהפסיד למאטווי ממיקין הרוסי בספרינט הסיום. באליפות העולם עד גיל 23 סיים במקום ה-13, לאחר שסיים בדבוקה של ארבעה רוכבים שהגיעה במקומות 10–13, 13 שניות מהמנצח קווין לאדנויי.
אוריקה גרין-אדג' (2016–2020) עריכה
ב-2016 הצטרף לאוריקה גרין-אדג', לאחר שב-2015 רכב כסטאז'ר בקבוצה החל מאוגוסט. הוא פתח את העונה במדינתו, אוסטרליה, וסיים חמישי בהראלד סאן טור, 1:14 דקות מכריס פרום המנצח. בן קבוצתו של הייג, דמיאן האוסון, סיים שלישי את המרוץ. בהמשך העונה התחרה בטור של סלובניה. הייג בלט במרוץ כשסיים רביעי בקטע ה-1, 3 שניות מינס קקולר המנצח ושני בקטע ה-2, 36 שניות מריין טאראמיי המנצח, בשלב ההררי היחיד של המרוץ. בעקבות כך עלה הייג למקום השני הכללי של המרוץ, עליו שמר עד הסיום, כשהוא מפגר ב-1:42 דקות מטאראמיי המנצח. בנוסף לכך ניצח את קטגוריית הנקודות במרוץ וסיים שישי בקטגוריית ההרים. לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כשנבחר לוואלטה אספניה וסיים את המרוץ במקום ה-117, כשהוא מסייע לאסטבן צ'אבס, בן קבוצתו, לסיים שלישי.
גם ב-2017 בלט הייג בטור של סלובניה כשסיים שלישי כללי, 17 שניות מרפא מייקה המנצח. לאחר מכן התחרה בטור של פולין והשיג בקטע השישי את הניצחון המקצועני הראשון שלו, לאחר בריחת יחיד מוצלחת. את המרוץ כולו סיים במקום השמיני, 57 שניות מדילן טונס המנצח. לאחר מכן נבחר שוב לוואלטה אספניה והפעם התבלט יותר במרוץ ואף הצליח להיכנס לעשירייה הראשונה בקטע השישי, כשסיים עשירי בפלוטון, 26 שניות מתומאש מרצ'ינסקי המנצח. את הוואלטה סיים הייג במקום ה-21 והשני מתוך קבוצתו, 1:04:48 דקות מכריס פרום המנצח. לאחר מכן סיים תשיעי בג'ירו דל'אמיליה, 33 שניות מוינצ'נצו ניבאלי המנצח.
ב-2018 ערך הופעת בכורה בג'ירו ד'איטליה, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום 13 בספרינט רב משתתפים שהסתיים בניצחונו של סם בנט בקטע ה-21 והאחרון, והוא סיים את המרוץ במקום ה-36, כשהוא שימש כפועל של סיימון ייטס שהוביל את המרוץ מהקטע ה-6 עד הקטע ה-19. לאחר מכן התחרה בטור דה סוויס ושימש כמוביל קבוצתו, כשסיים במקום ה-13 הכללי, 3:29 דקות מריצ'י פורט המנצח. לאחר מכן התחרה בטור של יוטה, בתור הכנה לוואלטה אספניה, וסיים שלישי את המרוץ, 2:21 דקות מספ קוס המנצח. בוואלטה אספניה שימש הייג כפועל של סיימון ייטס וסייע לו לנצח את המרוץ, כשהוא עצמו סיים במקום ה-19 והשני מתוך קבוצתו אחרי ייטס.
ב-2019 ערך הייג את עונת הפריצה שלו. הוא פתח את העונה בספרד וסיים שביעי בוולטה אה ולנסיה, 33 שניות מיון איסאגירה המנצח. לאחר מכן התחרה גם בוואלטה אה אנדלוסיה וגם שם הצליח להיכנס לעשירייה הראשונה, כשסיים 1:08 דקות מיאקוב פוגלסן המנצח ובמקום השישי. בן קבוצתו של הייג, אדם ייטס, אחיו התאום של סיימון, סיים חמישי את המרוץ. לאחר מכן סיים לראשונה בחמישייה הראשונה במרוץ קטעים UCI World Tour, כשסיים רביעי את מרוץ פריז–ניס, כשהוא משמש כמוביל קבוצתו ומסיים בפער של 1:21 דקות מאיגן ברנל המנצח. לאחר מכן ערך התחרה גם בקריטריום דו דופינה, בקטע השביעי נכנס לקבוצת בריחה ששרדה עד הסיום ובשלב מסוים התנתקו מהקבוצה הוא ודילן ואן בארלה, אך בספרינט הסיום הפסיד לואן בארלה. בסופו של דבר סיים את הדופינה במקום ה-27, כשהוא מסיים רביעי בקטגוריית ההרים. יכולותו הטובה של הייג הובילה אותו להיבחר לראשונה לטור דה פראנס, אך לא בלט במרוץ וסיים אותו במקום ה-38 הכללי. לאחר מכן סיים במקום החמישי בטור של צ'כיה, 1:05 דקות מדריל אימפי המנצח. לאחר מכן התחרה בקלאסיקת ברטאן, גם היא בצרפת. כשנשארו 22.5 קילומטרים לסיום, עקב אחר התקפה של טיש בנוט וספ ואנמרקה והשלושה הגדילו בהדרגה את הפער שלהם על הפלוטון. כשנשארו 800 מטרים לסיום התקיף ואנמרקה את בנוט והייג וניצח את המרוץ, בעוד בנוט ניצח את הייג בספרינט על המקום השני והייג הסתפק במקום השלישי, 3 שניות אחרי ואנמרקה. לקראת סוף העונה התחרה במרוצים חד יומיים באיטליה, ובלט עם מקום שלישי בגראן פרמיו ברונו בגלי, שהסתיים בניצחונו של סוני קולברלי מתוך דבוקה של שישה רוכבים. הייג סיים את העונה במונומנט ג'ירו די לומברדיה, וסיים את המרוץ במקום השישי, 34 שניות מבאוקה מולמה המנצח.
ב-2020 פתח שוב את העונה בספרד, וסיים שני בוולטה אה ולנסיה, 6 שניות מטאדיי פוגאצ'אר המנצח, הייג סיים חמישי בקטע 2 ו-4, שבשניהם פוגאצ'אר ניצח. גם בוואלטה אה אנדלוסיה סיים הייג שני, 59 שניות מיאקוב פוגלסן המנצח. הייג בלט בכל קטעי המרוץ וסיים בתוך העשירייה הראשונה בכולם, ואף השיג בקטע הרביעי את הניצחון השני בקריירה שלו, לאחר שהקדים את פוגלסן ומיקל לנדה בספרינט הסיום בין שלושתם.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Vuelta a Andalucia Ruta Ciclista D | 2020, procyclingstats.com