ויקיפדיה

ג'רג' ליטוואן

היסטוריון, פוליטיקאי הונגרי-יהודי

ג'רג' ליטוואן (בהונגרית: Litván György; בודפשט, 19 בפברואר 1929 – בודפשט, 8 בנובמבר 2006) היה היסטוריון יהודי-הונגרי, דוקטור למדעי ההיסטוריה, עטור פרסים ועיטורים, בין היתר מקבל אות לגיון הכבוד הצרפתי, פרופסור באוניברסיטה.

ג'רג' ליטוואן
Litván György
לידה 19 בפברואר 1929
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 2006 (בגיל 77)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות אובודה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1950) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ברית הדמוקרטים החופשיים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סצ'ני (2006)
  • פרס האקדמיה ההונגרית למדעים (1992) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

ג'רג' ליטוואן נולד במשפחה יהודית אינטלקטואלית בורגנית. אביו, יוז'ף ליטוואן, השתתף במהפכה של 1918 (מהפכת החרציות) ושל 1919 (הרפובליקה הסובייטית ההונגרית) והשתייך לחוג הרדיקלים הבורגניים. במהלך מלחמת העולם השנייה גורש והיה אסיר במחנה הריכוז מאוטהאוזן, אמו גורשה ונרצחה באושוויץ. ג'רג' ליטוואן היה בן 15 כאשר הוורמכט נכנס לממלכת הונגריה (מבצע מרגרטה) ועלתה לשלטון מפלגת צלב החץ. הפסל, המדליסט והגרפיקאי ההונגרי שזכה לימים פעמיים בפרס קושוט בני פרנצי, חסיד אומות העולם הסתיר אותו והציל את חייו. אחרי מלחמת העולם השנייה סיים את לימודיו התיכוניים ולמד היסטוריה וכלכלה פוליטית באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) בין השנים 1946 לבין 1950. בין השנים 1950–1952 ביצע את שירותו הצבאי בפועל, ולאחר מכן עבד כמורה בתיכון עד 1957 והיה סגן מנהל בית הספר הגבוה להכשרת עובדים לתעשיית ההארחה (ברחוב הובה בבודפשט). בין השנים 1947 לבין 1956 היה חבר במפלגה הקומוניסטית ההונגרית (MKP) ולאחר מכן במפלגת העובדים ההונגרית (MDP) והשתתף באופן פעיל, תחילה בתנועת הנוער ותנועת הסטודנים באוניברסיטאות, ולאחר מכן בחינוך המפלגתי. ב-1954 הצטרף לאופוזיציה המפלגתית שנוצרה סביב אימרה נאג'י. ב-23 במרץ 1956, ברובע 13 בבודפשט, בפגישה פעילים של המחוז שלו, הוא היה הראשון שדרש בפומבי את סילוקו מהשלון של מתיאש ראקושי. הוא השתתף באופן פעיל בעבודתו של חוג פטפי, ואז במהלך המרד ההונגרי היה חבר ב"וועדה המהפכנית של אינטלקטואלים הונגרים" (Magyar Értelmiség Forradalmi Bizottság) וברובע 12 היה חבר בוועדה הלאומית המחוזית. לאחר דיכוי המרד השתתף בהקמת "תנועת העצמאות הדמוקרטית ההונגרית" (Magyar Demokratikus Függetlenségi Mozgalom) ובפעילותה ולכן בשנת 1959, גזרה עליו מועצת בית המשפט העממי של בית המשפט העליון, בראשות פרנץ וידה (במה שמכונה "משפט מראי") את גזר הדין של שש שנות מאסר ללא אפשרות ערעור. הוא שוחרר ב-1962.

קריירה

עריכה

בין 1963 לבין 1971 היה מורה וספרן בבית הספר התיכון ארפאד ולאחר מכן עבד כהיסטוריון במכון להיסטוריה של האקדמיה ההונגרית למדעים. ב-1985 השתתף בפגישת מונור הבלתי חוקית. ב-1988 היה חבר מייסד ב"וועדה לצדק היסטורי" ובתחום הפוליטי היה חבר מייסד של מפלגת "ברית הדמוקרטים החופשיים" (ברית הדמוקרטים החופשיים - בראשי תיבות: SZDSZ - הייתה מפלגה פוליטית הונגרית שהייתה חברה בפרלמנט בין השנים 1990 לבין 2010). משנת 1991, ניהל את מכון התיעוד והמחקר לתולדות המרד ההונגרי (שמכונה בהונגריה "המהפכה ההונגרית של 1956". משנת 1995, היה פרופסור באוניברסיטה, במכון לסוציולוגיה של ELTE. תחום המחקר שלו היה המחשבה החברתית והפוליטית ההונגרית בתחילת המאה ה-20, התהליכים המדיניים, הדיפלומטיים והצבאיים שהובילו לחוזה טריאנון, וכן ההיסטוריה של המחצית השנייה של המאה ה-20.

פרסים ועיטורים

עריכה
 
לוח זיכרון במעונו האחרון (בודפשט, Pozsonyi út 40)
  • פרס האקדמיה ( 1992 )
  • פרס פרנץ דיאק ( 1994 )
  • הצלב האמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1996 )
  • אביר לגיון הכבוד הצרפתי ( 1997 )
  • פרס הזיכרון של אישטוואן ביבו ( 2000 )
  • מדליית הזיכרון של פאל דמני ( 2000 )
  • הצלב המרכזי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה עם הכוכב ( 2002 )
  • עיטור מסדר ההצטיינות של אימרה נאג' ( 2004 )
  • פרו אורבה בודפשט ( 2005 )
  • פרס סצ'ני ( 2006 )
  • מדליית זיכרון גיבור החופש ( 2006 )

עבודותיו העיקריות

עריכה
  • A magyar szociológiai irodalom bibliográfiája I. (1970) és II. (1975) (szerkesztőként)
  • A szociológia első magyar műhelye. A Huszadik Század köre, 1-2.; vál., bev. Litván György, Szücs László; Gondolat, Bp., 1973 (Társadalomtudományi könyvtár)
  • Szabó Ervin; Akadémiai, Bp., 1974 (Életek és korok)
  • Magyar munkásszociográfiák. 1888–1945; szerk., bev. Litván György, jegyz. Várady Géza; MTA Történettudományi Intézet–Kossuth, Bp., 1974
  • Szabó Ervin és az irodalom; Akadémiai Nyomda, Bp., 1976
  • Szabó Ervin levelezése, 1-2.; szerk. Litván György, Szücs László; MTA Történettudományi Intézete–MSZMP Központi Bizottságának Párttörténeti Intézete, Bp., 1977–1978
  • Jemnitz János–Litván György: Szerette az igazságot. Károlyi Mihály élete; Gondolat, Bp., 1977
  • "Magyar gondolat, szabad gondolat". Nacionalizmus és progresszió a század eleji Magyarországon; Magvető, Bp., 1978 (Gyorsuló idő)
  • Szabó Ervin történeti írásai; vál., sajtó alá rend., bev. Litván György; Gondolat, Bp., 1979 (Történetírók tára)
  • Jászi Oszkár publicisztikája. Válogatás; vál., szerk., jegyz. Litván György, Varga F. János; Magvető, Bp., 1982
  • Jászi Oszkár válogatott levelei; összeáll., jegyz. Litván György, Varga F. János; Magvető, Bp., 1990
  • Az 1956-os magyar forradalom. Reform, felkelés, szabadságharc, megtorlás. Történelmi olvasókönyv; szerk. Litván György; bibliogr. Csicskó Mária, dokumentumok, térképek Jenei Károly, névjegyzék Kőrösi Zsuzsanna; Tankönyvkiadó, Bp., 1991
  • Duna-völgyi barátságok és viták. Jászi Oszkár közép-európai dossziéja; összeáll., bev., jegyz. Litván György, Szarka László; Gondolat, Bp., 1991 (Regio könyvek)
  • Jászi Oszkár bibliográfia; szerk. Gyurgyák János, Litván György; MTA TTI–Századvég, Bp., 1991 (Bibliographia historica specifica)
  • Az 1956-os magyar forradalom hagyománya és irodalma; MTA TTI, Bp., (Előadások a Történettudományi Intézetben)
  • Szabó Ervin, a szocializmus moralistája; Századvég, Bp., 1993 (Századvég biográfiák)
  • Die ungarische Revolution 1956. Reform, Aufstand, Vergeltung (Az 1956-os magyar forradalom); szerk. Litván György, M. Bak János, bev. Jörg K. Hoensch; németre ford. Anne Nass; Passagen, Wien, 1994 (Passagen Politik)
  • Bibó István (1911–1979). Életút dokumentumokban; dokumentumvál., összeáll. Huszár Tibor, szerk. Litván György, S. Varga Katalin, interjúk Huszár Tibor, Hanák Gábor; Osiris-Századvég–1956-os Intézet, Bp., 1995 ('56)
  • The Hungarian revolution of 1956. Reform, revolt and repression 1953–1963 (Az 1956-os magyar forradalom); szerk. Litván György, angolra ford. M. Bak János, Lyman H. Legters; Longman, London–New York, 1996
  • Jászi Oszkár hazatérése; szerk. Litván György; Társadalomtudományi Társaság, Bp., 1996 (A Társadalomtudományi Társaság füzetei)
  • Októberek üzenete. Válogatott történeti írások; Osiris, Bp., 1996
  • Trianon felé. A győztes nagyhatalmak tárgyalásai Magyarországról. Paul Mantoux tolmácstiszt feljegyzései; szerk., sajtó alá rend. Litván György, franciából ford. Litván Katalin; MTA Történettudományi Intézete, Bp., 1998
  • Jászi Oszkár naplója, 1919–1923; sajtó alá rend. Litván György; MTA Történettudományi Intézete, Bp., 2001
  • Jászi Oszkár; Osiris, Bp., 2003 (Millenniumi magyar történelem. Életrajzok)
  • A twentieth-century prophet: Oscar Jászi, 1875–1957 (Jászi Oszkár); CEU Press, Bp.–New York, 2006
  • Magyar gondolat – szabad gondolat. Válogatott történeti tanulmányok; vál., szerk. Gyurgyák János, bibliogr. Pótó János; Osiris, Bp., 2008
  • Maradjunk a tényeknél. Történeti-politikai írások; vál., szerk. Gál Éva és Kende Péter; 1956-os Intézet, Bp., 2008
  • Sorstársak és kortársak; vál., szerk. Gál Éva és Kende Péter; Noran, Bp., 2008
 
מצבתו בבית הקברות באובודה (16-1)

לקריאה נוספת

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'רג' ליטוואן בוויקישיתוף
  ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ג'רג' ליטוואן".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27רג%27_ליטוואן&oldid=39087126"