גאבור פטרי

גאבור פטרי (במקור שפיץ, בהונגרית: Petri Gábor;‏ בודפשט, 6 בפברואר 1914 – סגד, 23 ביולי 1985) היה רופא זוכה פרס המדינה (פרס המדינה של הרפובליקה העממית ההונגרית היה פרס ממלכתי גבוה שהוקם על ידי המועצה הנשיאותית של הרפובליקה העממית ההונגרית בשנת 1963, אשר הוענק ליחידים או לקבוצות כהוקרה על הישגים מדעיים, כלכליים וטכניים יוצאי דופן בתחום), כירורג, פוליטיקאי, דוקטור לרפואה, חבר קבוע באקדמיה ההונגרית למדעים, נשיא המחלקה למדעי הרפואה של האקדמיה ההונגרית למדעים. פטרי היה הדמות המייסדת של בית הספר לכירורגיה ניסויית בהונגריה, ביצע עבודה משמעותית בתחום הפתופיזיולוגיה הכירורגית (פתופיזיולוגיה היא ענף ברפואה העוסקת בחקר מנגנוני הפרעה לפעולתו התקינה של אורגניזם; המנגנונים המחוללים מחלות, לקויות ומוות) ובין היתר בקשר עם פרוצדורות כירורגיות בחלל הבטן ובית החזה. מיוחסת לו ביצוע השתלת הכליה הראשונה בהונגריה (1962). בין השנים 1951–1984 עמד בראש המכון לאנטומיה וכירורגיה של האוניברסיטה הרפואית של סגד, ובין 1958 לבין 1980 עמד בראש המרפאה הכירורגית. בין השנים 1958–1962 ו-1975–1984 היה רקטור האוניברסיטה.

גאבור פטרי
Petri Gábor

לידה	6 בפברואר 1914 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	23 ביולי 1985 (בגיל 71) סגד, הונגריה
שם לידה	Spitz Gábor
לימודי רפואה	אוניברסיטת ארז'בט
תפקידים	רופא, כירורג, פוליטיקאי
מספר צאצאים	2

משנת 1963 היה חבר פרלמנט (האספה הלאומית של הונגריה), משנת 1969 ועד מותו היה חבר במועצה הנשיאותית של הרפובליקה העממית ההונגרית וכן השתתף בניהול איגוד הרופאים. (המועצה הנשיאותית של הרפובליקה העממית ההונגרית הייתה קיימת בין ה-23 באוגוסט 1949 לבין ה-23 באוקטובר 1989 והייתה אחד מגופי הכוח העיקריים של המדינה, לצד האספה הלאומית ההונגרית (הפרלמנט).

קורות חייו

גאבור שפיץ נולד במשפחה יהודית כבנם של מור שפיץ, סוחר עצים ושל פלורה פולק. את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר התיכון פשורי בבודפשט. בשנים 1931–1932, בשל החוקים המפלים יהודים בהונגריה (נומרוס קלאוזוס) שהגבילו קבלת יהודים לאוניברסיטאות, הוא למד רפואה תחילה באוניברסיטת קרל-פרנץ בגראץ, ולאחר מכן מ-1932 באוניברסיטת ארז'בט בפץ', וקיבל את התואר שלו בפקולטה לרפואה ב-1937. בין השנים 1937 לבין 1939 עבד כמתמחה ללא שכר בבית החולים סנט אישטוואן בבירה, ומשנת 1939 עבד כרופא מתמחה בכירורגיה במחלקה הכירורגית של בית החולים היהודיברחוב סאבולץ' (כיום שמו המרכז הרפואי הלאומי) של הקהילת היהודית של פשט. בינתיים השיג את ההסמכה בכירורגיה בשנת 1942 ותעודת מנתח ב-1945. בין השנים 1943–1945 הוא נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי).

בשנת 1945 הוזמן למרפאת הכירורגיה של אוניברסיטת סגד כמתמחה ללא שכר. מהשנה שלאחר מכן המשיך בהוראה ובעבודה קלינית כמרצה ושוב ללא שכר ולאחר 1947 כמרצה בכיר. בשנת 1951 הוסמך כמורה פרטי (למעשה פרופסור חבר שאיינו חלק מהסגל) באוניברסיטה מתחום הפתולוגיה הכירורגית, ובמקביל, בתואר פרופסור חבר, ראש מחלקה, מונה לראש המכון לאנטומיה וכירורגיה כירורגית (המכון לכירורגיה כירורגית של היום) של אוניברסיטת סגד העצמאית לרפואה. בין השנים 1953–1958 ניהל את עבודת המכון בתואר פרופסור מן המניין באוניברסיטה, ובשנים 1957–1958 ניהל גם את המרפאה הכירורגית של אוניברסיטת פץ' לרפואה במשימה זמנית למשך חצי שנה. בשנים 1958–1981 היה מנהל המרפאה הכירורגית בסגד (אחרי 1970 מרפאה כירורגית מס' 1 כי הוקמה גם מספר 2), ולאחר מכן עד 1983 היה מנהל המכון הכירורגי בתואר ראש מחלקה. בשתי הזדמנויות, בין 1958 לבין 1962 ובין 1975 לבין 1984, כיהן בתפקיד הרקטור של אוניברסיטת סגד למדעי הרפואה.

במקביל לחייו המקצועיים נטל תפקיד גם בחיים הציבוריים, בעיצוב מדיניות הבריאות ובפיתוח החינוך הרפואי. הוא היה חבר פרלמנט מ-1963 וחבר במועצה הנשיאותית של הרפובליקה העממית ההונגרית מ-1969 ועד מותו ב-1985, וכן השתתף בהנהלה המרכזית של איגוד העובדים הרפואיים.

רעייתו הייתה היה המרצה מרגיט פאל, שפרשה ב-1976 כמרצה בכירה באוניברסיטת בסגד. שני ילדיהם (אנדראש פטרי, קלרה פטרי) בחרו גם הם את תחום הרפואה.

עבודתו

הכיוונים העיקריים של פעילותו הרפואית של פטרי היו עבודתו בתחום הפתופיזיולוגיה והאנטומיה הכירורגית, כירורגיית בטן ובית החזה. בתחום הפיזיולוגיה הכירורגית עסק רבות במספר נושאים של הכנה כירורגית, קירור הגוף (היפותרמיה), חילוף החומרים, מאזן המים והאלקטרוליטים (Diuresis) של המערכת האנדוקרינית של חולים בניתוח וטיפול בהפרעות אלו. הוא פיתח מספר הליכים בקשר עם ניתוחי בטן וטיפול תרופתי (כיב עיכולי ותריסריון, חסימת מעיים, גידולים בקיבה), ניתוחי חזה לב, המטולוגיה כירורגית ואנדוקרינולוגיה, כמו גם השתלת איברים ואימונולוגיה של השתלות. הוא הגן על התזה שלו כקנדידט (דוקטורט קטן ב-1952, וב-1972 הפך לדוקטור לרפואה (PHD בנוסף ל-MD). הוא מילא את עמדותיו האקדמיות בנושא היבטים של מערכת העצבים הסימפתטית של איליוס שיתוק (1977) ועל בטיחות הניתוח (1983).

הוא השיג תוצאות משמעותיות בפיתוח המקצועי והמדעי של המרפאה שבניהולו. בשנת 1959 הקים מחלקה לכירורגית חזה ובשנת 1970 הקים במוסד תחנת כליה מלאכותית (דיאליזה) ומחלקה נפרולוגית. הוא הרחיב את קיבולת המרפאה ל-178 מיטות, ובזכות עבודתו הארגונית הצליחה האוניברסיטה לפתוח קליניקה כירורגית שנייה ב-1970. מרפאה כירורגית מס. 1 בשנת 1962, בהנהגתם של אנדראש נמטי ופטרי, בוצעה השתלת הכליה הראשונה של הונגריה בשנת 1962, אך המוסד בסגד, שאותו הוביל, הוא הראשון בהונגריה גם בניתוחי הוושט, כריתת קנה הנשימה וניתוח העורק התרדמתי (כריתת עורק הצוואר).

חברות והכרות

הוא נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים בשנת 1976, וחבר מן המניין בשנת 1982. משנת 1980 ועד מותו היה נשיא המחלקה V. למדעי הרפואה, והוא הוביל את עבודת הוועדה להסמכה מדעית במשך עשור. בשנים 1972 עד 1975 ניהל את עבודתה של האגודה הכירורגית ההונגרית כנשיא, וכן סגן נשיא האגודה הנפרולוגית ההונגרית, חבר כבוד באגודת האורולוגים ההונגריים ונשיא איגוד האגודות הרפואיות ההונגריות.

הוא תרם לעבודתן של אגודות מדעיות זרות רבות. משנת 1971 השתתף כחבר נספח בפעילויות של האגודה הגרמנית לכירורגיה ושל האגודה היוונית לכירורגיה. החברה, המכללה הבינלאומית לכירורגים (ICS) של שיקגו, האגודה הבינלאומית לכירורגיה (ISS) של ז'נבה, האגודה הבינלאומית לקרדיולוגיה (ISC) והאגודה הבינלאומית להשתלות. ועוד שורה ארוכה של חברויות.

בשנת 2016, המועצה של הפקולטה הכללית לרפואה של אוניברסיטת סגד קיבלה החלטה לקרוא לבלוק הקליני החדש של האוניברסיטה בשם גוש הקליניקה על שם גאבור פטרי.

עבודותיו העיקריות

• על מקורם של כיבי קיבה ותריסריון ועל העקרונות הבסיסיים של הטיפול הכירורגי בהם. סגד. 1947
• כירורגיה כללית. סגד. 1951
• היבטים מטבוליים של הכנה כירורגית וטיפול לאחר ניתוח. בודפשט. 1964 (עם גאבור קובאץ')
• כירורגיה, חינוך רפואי, מדיניות בריאות: מבחר מהנאומים והכתבים של גאבור פטרי, 1961–1983. סגד. 1984
• נאומי להספד והנצחה באוניברסיטה לרפואה בסגד. סגד. 1984
• בטיחות הכירורגיה. בודפשט. 1985

ראו גם

• Kovács Gábor: Dr. Petri Gábor. Orvosi Hetilap 1985
• Kulka Frigyes: Petri Gábor. Magyar Tudomány 1986
• Nagy Sándor: Dr. Petri Gábor 1914-1985. Kísérletes Orvostudomány 32:1-2. 1986
• Nagy Sándor: Száz éve született Petri Gábor sebészprofesszor, rektor, akadémikus. Délmagyarország 2014. február 6.
• Nagy Sándor: Száz éve született Petri Gábor professzor. Magyar Sebészet 67:56-57, 2014
• Petri Gábor sebészprofesszor: Tanítványok és munkatársak visszaemlékezései. Szerk. Gervain Mihály. Szeged. 1987
• Petri Gábor-emlékszám. Orvosképzés 1990. 3. sz.
• Baradnay Gyula: Emlékezés Petri Gáborra. Orvosi Hetilap 1996. 19. sz.
• Szegedi sebészek hálózatban

לקריאה נוספת

• Ki kicsoda: Életrajzi lexikon magyar és külföldi személyiségekről, kortársainkról. Budapest: Kossuth. 1975. 459. o.
• Biológiai lexikon III. (M–R). Főszerk. Straub F. Brunó. Budapest: Akadémiai. 1977. 375. o. ISBN 963-05-0532-0
• Kossuth-díjasok és Állami Díjasok almanachja 1948–1985. Szerk. Darvas Pálné, Klement Tamás, Terjék József. Budapest: Akadémiai. 1988. 469., 477. o. ISBN 963-05-4420-2
• Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X
• Kós Rudolf: Petri Gábor. In Híres magyar orvosok III. Szerk. Kapronczay Károly, Vizi E. Szilveszter. Budapest: Galenus. 2002. 71–73. o. [[Speciális:Könyvforrások/9638613866|ISBN 963-86138-6-6]]
• Magyar nagylexikon XIV. (Nyl–Pom). Főszerk. Bárány Lászlóné. Budapest: Magyar Nagylexikon. 2002. 744. o. ISBN 963-9257-11-7
• A Magyar Tudományos Akadémia tagjai 1825–2002 II. (I–P). Főszerk. Glatz Ferenc. Budapest: MTA Társadalomkutató Központ. 2003. 1001. o.
• Új magyar életrajzi lexikon V. (P–S). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2004. 317–318. o. ISBN 963-547-414-8
• Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. 290. o. ISBN 963-950-132-8