גבולות בני הגנה
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
גבולות בני הגנה הוא מונח המגדיר את הדרישות הטריטוריאליות של מדינת ישראל כדי שתוכל להגן על עצמה בכוחות עצמה במקרה של תקיפה צבאית[1]. זהו קו גבול ועומק אסטרטגי שמאפשר המרחב הגאוגרפי שמאחוריו, שבהינתן התקפה על המדינה יאפשר לצה"ל לבצע את משימת ההגנה בסבירות גבוהה להצלחה, וככזה הוא משרת את תפיסת הביטחון של ישראל.
היסטוריה
עריכהלפי פרופסור יהושע פראוור, התפיסה הצלבנית גרסה שגבולות בני הגנה על ארץ ישראל צריכים להשתרע מסיני מדרום ומרכסי עבר הירדן ממזרח. בהתאם לכך ביססו הצלבנים את שרשרת המצודות שלהם סביב ארץ ישראל בגבולות אלו[2].
לאחר מלחמת השחרור תפיסת הביטחון של ישראל הייתה כי הגבול המזרחי אינו "בר הגנה" דיו, ולכן הדוקטרינה הצבאית גרסה שחיוני להעביר במהירות את המלחמה אל שטח האויב[2].
לדרישה ל'גבולות בני הגנה' ישנה הסכמה נרחבת בישראל[דרוש מקור][3]. המושג אומץ גם על ידי ממשלים שונים בארצות הברית, ועל ידי הקונגרס האמריקאי[4].
רלוונטיות בהווה
עריכההמושג רלוונטי במלחמה שבה האיום העיקרי הוא מכוחות יבשה, אך כמעט ולא רלוונטי כאשר האיום העיקרי הוא נשק גרעיני.[דרוש מקור] גם לנוכח איום טילים ארוכי טווח, ובמיוחד לאחר מתקפת הטילים כאלו על ישראל במלחמת המפרץ, התגברו קולות לפיהם אין כיום רלוונטיות לגבולות בני הגנה.[דרוש מקור] כתמיכה בהסכמי אוסלו הועלתה טענה כי הממד המדיני שבהסכמי שלום חשוב הרבה יותר לביטחונה של ישראל מאשר עומק אסטרטגי.
מאידך, יעקב עמידרור עמד על רלוונטיות 'גבולות בני הגנה' להשגת משימת ההגנה גם במלחמת טילים: "גם אם קו הגבול עצמו אינו רלוונטי בעידן הטילים, ממדי המרחב שמאחורי הגבול הם שיקבעו את יכולתה של המדינה לפזר את כוחותיה ותשתיותיה כדי לצמצם את פגיעותם[5]... כך יגדלו סיכוייה למנוע מלחמה. ולהפך, ככל שהאויב יבחין שקיימת אפשרות מעשית לשתק את יכולת התגובה של ישראל במהלומה הראשונה, כך יגברו הסיכויים שהוא יתפתה להנחית התקפה כזאת"[6].
פרופסור אפרים ענבר והאלוף (במיל') גרשון הכהן כתבו כי "גם במציאות של הלוחמה בעידן המודרני אי אפשר לבטל את ערכו ואת חיוניותו של עומק מרחבי כתנאי מכונן לקיום המגננה", שכן גם כיום קיימים איומים בפלישה קרקעית (בעיקר מצד יחידות טרור של חזבאללה מצפון ושל חמאס מדרום, שבסופו של דבר באמת תקף בשבעה באוקטובר), וגם כלפי איום טילים עומק מרחבי קובע את זמן ההתרעה ואת סיכויי היירוט ובנוסף כיום קיימים איומי מתקפה קרקעית[2].
השטח הנדרש
עריכהקיימות דעות שונות בשאלה מהן הגבולות המינימליים שחיוניים למדינת ישראל כיום כדי להגן על קיומה.
כבר ב-1967 הביע ממשל הנשיא לינדון ג'ונסון את עמדתו כי חזרה מיָדית של ישראל למצב ששרר ב־4 ביוני 1967 בטרם פרוץ המלחמה, לא תהווה מרשם לשלום אלא לחידוש מעשי האיבה.[7]
ראשי המטות המשולבים של צבא ארצות הברית התבקשו בתום מלחמת ששת הימים, לחוות דעתם על השטחים המזעריים ביותר שיש להוסיף לישראל מעבר לקו הירוק, וקבעו שעל ישראל להתייצב לאורך שדרת ההר של יהודה והשומרון ואמרו כי ”מבחינה צבאית טהורה, ישראל תצטרך לשמור [בידיה] חלק מהשטח התפוס כדי לספק גבולות בני הגנה”[8]. ב-1974 הגיעה המכללה לפיקוד ולמטה של צבא ארצות הברית, בתום מחקר שערכה, למסקנה דומה"[9].
'גבולות בני הגנה' במזרחה של הארץ, הן על פי תפיסת הביטחון הישראלית[10] והן בציבוריות הישראלית?[11] עומק אסטרטגי שמאפשר המרחב הגאוגרפי מנהר הירדן ועד כביש אלון, בשיפולים המזרחיים של שדרת ההר המרכזית לאורך יהודה והשומרון על מנת לשרת שני יעדים:
בשגרה: לנסות ולהרתיע אויב מניסיון פלישה ממזרח ויצירת חיץ למניעת הברחת אמצעי לחימה ולוחמים לשטחי יהודה ושומרון.
בחירום: בהינתן כישלון ההרתעה והתממשות מתקפה יאפשר לצה"ל לבצע את משימת ההגנה בסבירות גבוהה להצלחה.
לפי פרופסור אפרים ענבר ואלוף (במיל') גרשון הכהן, "ירושלים רבתי" הכוללת את גוש עציון מדרום, את מעלה אדומים ומישור אדומים עד ים המלח ממזרח ואת יישובי חבל בנימין מצפון היא "היא נקודה ארכימדית לשליטה ולשימור תנאי הביטחון בארץ ישראל שממערב לירדן"[2].
רצועת הביטחון, שבה שלטה ישראל בדרום לבנון מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000, נועדה לספק ליישובי צפון ישראל גבול בר הגנה מירי קטיושות.
ראו גם
עריכה- גבולות אושוויץ – תיאור של גבולות הקו הירוק כגבולות שאינם בני הגנה, שבא להמחיש את הגישה שבגבולות אלה טמונה סכנה קיומית למדינת ישראל
- תוכנית אלון
לקריאה נוספת
עריכה- המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל, ירושלים, 2005
קישורים חיצוניים
עריכה- מסמך המועצה בנושא גבולות בני הגנה (אורכב 24.10.2020 בארכיון Wayback Machine), המועצה לשלום ולביטחון, ספטמבר 2011
- Israel’s Critical Requirements for Defensible Borders, Jerusalem Center for Public Affairs
- המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, צורכי הביטחון של ישראל לקראת הסדר מדיני עם הפלסטינים, ירושלים, 2010
- יגאל אלון, גבולות בני הגנה, מולד 247–248, 1976, עמ' 311–319
הערות שוליים
עריכה- ^ גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ירושלים, 2005
- ^ 1 2 3 4 פרופסור אפרים ענבר ואלוף (במיל') גרשון הכהן, "ירושלים: מזכר אסטרטגי", השילוח, 4, מאי 2017
- ^ מתוך הנאום האחרון שנשא יצחק רבין בכנסת: "לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967 - גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה", תוכנית אלון
- ^ המכתב של בוש לשרון ואשרור שני בתי הקונגרס בהחלטה משותפת, 460, את המכתב והודעתו של בוש לשרון בקרופורד, טקסס, 11 באפריל 2005
- ^ בהקשר של ישראל בה הרוב המכריע של עוצבות היבשה מורכב ממילואים חשוב המרחק של מרכזי הגיוס מקו הגבול וזה מזה להצלחת הגיוס
- ^ יעקב עמידרור, דרישותיה של ישראל לגבולות בני-הגנה, בתוך גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ירושלים, 2005, עמ' 24
- ^ "ישראל, ארצות הברית והמאבק על הקפאת הבנייה בהתנחלויות 2010-2009", עמוד 25, זכי שלום, inss המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2015
- ^ ד"ר יגיל הנקין, "מה יבטיח את קיומנו?", השילוח, 2, דצמבר 2016
- ^ יעקב עמידרור, דרישותיה של ישראל לגבולות בני-הגנה, בתוך גבולות בני-הגנה תנאי הכרחי לביטחון ישראל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ירושלים, 2005, עמ' 21-22
- ^ מתוך הנאום האחרון שנשא יצחק רבין בכנסת: "לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967 - גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה", תוכנית אלון
- ^
אלוף בן, כנס השואה בירושלים והבחירות בארה"ב הם תפאורה מושלמת לסיפוח בקעת הירדן, באתר הארץ, 22 בינואר 2020
