מישור אדומים

אזור תעשייה

מישור אדומים הוא אזור תעשייה ממזרח למעלה אדומים, השייך אליה מבחינה מנהלית. במרכז אזור התעשייה ניצבים שרידי מנזר אותימיוס (חאן אל-אחמר) מהמאה ה-5.

מישור אדומים
אזור התעשייה "מישור אדומים"
צילום אוויר של אזור התעשייה "מישור אדומים"
מידע
עיר מעלה אדומים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′50″N 35°19′55″E / 31.79733333°N 35.33186111°E / 31.79733333; 35.33186111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מישור אדומים במבט ממעלה אדומים

בפארק אדומים כ-1,550 דונם, מתוכם כ-1,240 דונם בבעלות מפעלים וחברות פרטיות[1].

היסטוריהעריכה

רקע היסטוריעריכה

הקרקעות שעליו הוקם אזור התעשייה, היו עד 1967 בבעלות ממשלת ירדן[2]. לאחר מלחמת ששת הימים עברו לחזקת הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון. כבר בתוכנית אלון הוצע להקים במקום יישוב, בשם "יריחו עילית", כחלק ממערך התיישבות של אזור ירושלים רבתי[3]. בינתיים שימש האזור כשטח אש לאימוני רגלים ושריון[4][5]. באוקטובר 1972, נתפס השטח באופן קבוע על ידי צה"ל והוקם בו "מחנה ישי", מפקדת חטיבה 401 (היום בכניסה לאזור התעשייה)[6][7]. במרץ 1972 ערך יושב ראש ועדת השרים להתיישבות, חבר הכנסת ישראל גלילי, סיור באזור[8]. ויגאל אלון סגן ראש הממשלה הודיע שהקמת עיר במקום, על פי תוכניתו, תמומש בהקדם[9].

בספטמבר 1972, תבעו ראשי פורום צעירי המפד"ל, זבולון המר ויהודה בן-מאיר את הקמתה של עיר באזור מעלה אדומים. כפי שסוכם בקווי היסוד של ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, בה הייתה שותפה המפד"ל[10]. הנושא עלה לדיון בממשלה אך לא התקבלה החלטה בנושא. באוקטובר 1974 ביצע גוש אמונים "מבצע התנחלות" נרחב, שכלל ניסיונות התנחלות בו זמנית במספר מקומות, תוך מספר ימים: באזור מעלה אדומים[11], בואדי קלט[12], ביריחו[13] ובנבי סאלח[14] ומקומות נוספים. צה"ל פינה את תוך זמן את המתנחלים מכל האתרים[15]. במקביל הודיע ראש עיריית ירושלים טדי קולק, שהעירייה החלה בתכנון אזור לתעשייה כבדה במקום[16]. זאת על פי תוכנית שאושרה בספטמבר 1974 בוועדה, בראשות היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר, שפעלה לאיתור שטחים לפיתוח התעשייה בירושלים[17].

ההחלטה על הקמת אזור התעשייהעריכה

ב-24 בנובמבר 1974 החליטה ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותו של יצחק רבין, על הקמת אזור תעשייה במקום. כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח ירושלים, שכללה גם הקמת אזור תעשייה בענתות (שלא הוקם לבסוף והפך למחנה ענתות של צה"ל) והקמת שיכונים במזרח ירושלים לטובת האוכלוסייה הערבית של העיר. עם זאת הוחלט לא להתיר הקמת שכונת מגורים במקום, אלא רק מבנים למגורי עובדים[18]. בהחלטה תמכו 12 שרים ו-8 התנגדו[19]. ההחלטה גררה ביקורת על ההוצאה הכספית הכרוכה בהכשרת השטח והקמת המבנים, כאשר לא היו שום מפעלים שיועדו לעבור למבנים אלו[20]. וביקורת שההשקעה הכספית הגבוהה היא על חשבון ערי הפיתוח[21][22]. האזור תוכנן כאזור לתעשייה כבדה הדורשת שטחים גדולים ומישוריים. את האחריות לפיתוח האזור קיבלה החברה הכלכלית לירושלים[23], על שטח של 1,800 דונם שהוקצו לה. המקום קיבל את השם "מישור אדומים" ועד סוף 1975 הוכשר שטח של 600 דונם לטובת הקמת המפעלים הראשונים[24]. בתחילת 1977 עוד לא פעל במקום אף מפעל[25], ולכן הוחלט להעניק הטבות ומענקים ליזמים בכדי למשוך אותם ולהשקיע במקום[26].

מאזור תעשייה להתנחלותעריכה

ב-2 במרץ 1975 החליטה הממשלה לפנות את קבוצת "גרעין מעלה אדומים" שהתיישבה ללא אישור, סמוך לשטח המתוכנן של אזור התעשייה, בגבעה שנקראת מאז "גבעת המייסדים"[27]. ב-21 בספטמבר 1975 אושר לקבוצה של "גרעין מעלה אדומים" להתיישב במקום כ"מחנה עובדים" אך לא כיישוב קבע[28]. בדצמבר 1975 הושלמה בנייתם של מספר מבנים טרומיים ביישוב[29], אך שנה לאחר הקמתו עוד לא הוקמו מבני קבע ליישוב והוא עדיין הוגדר "מחנה עובדים"[30]. באוגוסט 1977 החליטה ממשלת ישראל להקים במקום יישוב עירוני[31]. רוב חברי הגרעין עברו למקום היישוב החדש במקום המוכר כיום כעיר מעלה אדומים, שבנייתה החלה בספטמבר 1979, ואכלוסה החל מספטמבר 1982[32]. ב"גבעת המייסדים" נותרה ההתנחלות מישור אדומים, וסביב לה התפתח "פארק תעשיות אדומים", המהווה את אזור התעשייה של מעלה אדומים, ומשמש יזמים ומשקיעים מאזור ירושלים רבתי. האזור קיבל מעמד של אזור פיתוח א', המקנה הטבות מס ומענקים ממשלתיים ליזמים[33]. עד קיץ 1977 הוקמו 5[34]. ב-1989 כבר פעלו במקום 82[32]. החברה הכלכלית לירושלים הופרטה בשנת 1987, אך היא ממשיכה להחזיק במבנים רבים במקום[35]. בשנת 1988, עבר האזור לאחריות עיריית מעלה אדומים, והחל מ-1993 הוא מנוהל על ידי "החברה הכלכלית לפיתוח מעלה אדומים בע"מ", הפועלת לפיתוחו, ניהולו השוטף ושיווקו לתעשייה ולעסקים[1].

בשנות ה-2000עריכה

עקב התנגדות לתוצרת שמקורה במפעלים ישראליים בשטחי יהודה והשומרון, חלק מהמפעלים באזור התעשייה העתיקו את פעילותם לתוך תחומי הקו הירוק[36]. בשנת 2015, הועתק מפעל סודהסטרים לאזור התעשייה עידן הנגב שליד להבים[37]. בעשור השני של המאה ה-21, החל להתפתח במקום מסחר קמעוני, בצד המפעלים ובתי המלאכה. בין השאר פתחו רשתות השיווק רמי לוי שיווק השקמה ושופרסל חנויות במקום[38].

נכון לשנת 2020 יש בפארק אדומים כ-340 מפעלים ובתי עסק במגוון רחב של תחומים, ובפרט בתעשייה, מסחר, מכון רישוי, מוסכים, מזון, טקסטיל, חומרי בניין, אלומיניום, מתכות, נגריות, דפוס ועוד[1].

תוכניות עתידיותעריכה

בשנת 2018 החלה הקמתם של שני מרכזי קניות, שאחד מהם, מתחם 'דיזיין סיטי', מוקדש לעיצוב וריהוט על פי התכנון המתחם יהיה בטח של כ-90 אלף מ"ר,כ-250 חנויות, מרכז ירידים, מתחם מסעדות וחניון חנה וסע[39][40] כמו כן יוקם בסמוך מתחם גני אירועים שיכיל 2 אלומות אירועים, 2 גני אירועים בשטח של 800 מ"ר.[41]

בנוסף לכך במקום מתכונן לקום לונה פארק בשם "Luna kass",בשטח של כ-12 דונם. המקום מתכונן להכיל למעלה מ-30 מתקני משחק. בין המתקנים תוקם מסעדה בעיצוב הדומה לג'ונגל, מתחם חנויות משחקים לילדים, רכבת הרים, חדרי בריחה, קירות טיפוס ועוד[42]. משך הבנייה צפוי להמשך כשנה וחצי ופתיחת הפארק מתוכננת לקיץ 2021.[43]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מישור אדומים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 מתוך האתר פארק אדומים לתעשייה ועסקים
  2. ^ רכוש ירדן לשעבר, מעריב, 7 במרץ 1975
  3. ^ חגי אשד, מעלה אדומים משלט לבירה, דבר, 3 בפברואר 1972
  4. ^ סגירה חד-פעמית של שטח אימונים בסביבות מעלה אדומים, על המשמר, 31 בדצמבר 1967
  5. ^ נסתיימו אימוני החורף של ,גולני, על המשמר, 22 בינואר 1969
  6. ^ צה"ל תפס שטח באיזור מעלה אדומים, דבר, 11 באוקטובר 1972
  7. ^ נחום ברנע, השטחים הסגורים, דבר, 1 בפברואר 1973
  8. ^ מנחם תלמי, מעלה אדומים: חזון העיר החדשה, מעריב, 29 במרץ 1972
  9. ^ יהושע תדמור, אלון דוחה ביקורת י.רפאל: איני בטוח שהוא מכיר תכניתי, דבר, 27 במרץ 1972
  10. ^ דניאל דגן, צעירי מפד'ל תובעים הקמת עיר בשטחים, מעריב, 4 בספטמבר 1972
  11. ^ דני רובינשטיין, בקריאות טלפון גויסו 5,000 המתנחלים, דבר, 10 באוקטובר 1974
  12. ^ 200 מתנחלים בוואדי קלט כותרו על"ידי כוח צה"ל, דבר, 11 באוקטובר 1974
  13. ^ יוסף וקסמן, פונו המתנחלים שנאחזו בשני מקומות ביריחו, מעריב, 14 באוקטובר 1974
  14. ^ ישראל הראל,יוסף ולמר, יוסף וקסמן, יוסף צוריאל, המשך - אחרי מאבק ממושך סולקו המתנחלים מנבי צאלח: קצין צה"ל: 16 חיילים נפצעו, אחד הועבר לבית־חולים, מעריב, 10 באוקטובר 1974
  15. ^ דני רובינשטיין, מתנחלים מעטים נותרו באזור יריחו לאחר הפינוי, דבר, 10 באוקטובר 1974
  16. ^ יחיאל לימור, "יש נכונות לקים מרכז לתעשייה במעלה אדומים", מעריב, 14 באוקטובר 1974
  17. ^ חיים ליפשיץ, במעלה אדומים או במדרון הנסיגה, דבר, 17 בינואר 1975
  18. ^ חגי אשד, הממשלה אישרה תקנות לפיתוח ירושלים - איזור תעשיה יוקם במעלה אדומים, דבר, 25 בנובמבר 1974
  19. ^ מפ"ם נגד ממשלת חירום ובנייה במעלה־אדומים, מעריב, 28 בנובמבר 1974
  20. ^ אליהו אגרס, התנחלות ושמה מעלה אדומים, דבר, 29 בנובמבר 1974
  21. ^ יוסף וקסמן, רבין: ערי הפיתוח בעדיפות ראשונה - מייד לאחר ביצור ירושלים, מעריב, 17 בינואר 1975
  22. ^ פיתות מעלה אדומים לא יפגע בערי הפיתוח, מעריב, 7 בינואר 1975
  23. ^ הוגשה תכנית עבודה לחברה הכלכלית לירושלים, מעריב, 9 בינואר 1976
  24. ^ טוביה מנדלסון, והיה המעלה למישור, דבר, 15 בדצמבר 1975
  25. ^ במעלה אדומים לא הוקם שום מפעל תעשייתי, דבר, 3 בפברואר 1977
  26. ^ שרגא מקל, יוצעו הקלות של אזורי פיתוח למתיישבים מעבר לקו הירוק, מעריב, 3 באוגוסט 1977
  27. ^ דני רובינשטיין וחגי אשד, פונו המתנחלים ממעלה האדומים, דבר, 3 במרץ 1975
    המשך פונו המתנחלים ממעלה האדומים, דבר, 3 במרץ 1975
  28. ^ יוסף וקסמן, חברי גרעין מעלה אדומים חגגו יסוד היישוב החדש, מעריב, 22 בספטמבר 1975
  29. ^ יוסף צוריאל, ראשוני המתיישבים עולים מחר למעלה־אדומים, מעריב, 3 בדצמבר 1975
  30. ^ יוסף צוריאל, שמחת מעלה אדומים היתה מהולה בעצב, מעריב, 22 בדצמבר 1976
  31. ^ יוסף וקסמן, מעלה־אדומים יהיה ישוב עירוני ; אלון־מודה ועפרה - כפרי תעשייה, מעריב, 3 באוגוסט 1977
  32. ^ 1 2 אירית שדה, היום מעלה אדומים עיר ואם בישראל, מעריב, 3 במרץ 1989
  33. ^ ספיר פרץ, ‏איזור פיתוח א', 10 ד' מירושלים, באתר גלובס, 11 באפריל 2000
  34. ^ 5 מפעלים באיזור התעשיה ,מישור אדומים' החלו בייצור, מעריב, 6 ביולי 1977
  35. ^ אלעזר לוין, ‏מגדניה תשלם לחברה הכלכלית 2.5 דולר למ"ר במישור אדומים, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2004
  36. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏דוח מאכזב לסודהסטרים; תעביר מפעלים מחו"ל ומהשטחים לנגב, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2014
  37. ^ ניר צליק, סודהסטרים סוגרת את המפעל במישור אדומים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2014
  38. ^ אילנית חיות, ‏קמעונאי: "בשופרסל החליטו להרוג את רמי לוי", באתר גלובס, 12 ביוני 2012
  39. ^ יובל ניסני, פארק אדומים: החלו העבודות להקמת המרכז המסחרי, באתר כל העיר, 26 בספטמבר 2018
  40. ^ יובל ניסני, מישור אדומים: יוקם מתחם עיצוב וריהוט, באתר כל העיר, 5 בדצמבר 2018
  41. ^ אילן ליזרוביץ, ‏מישור ההזדמנויות, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2018
  42. ^ אדווה חולי, צפו: כך ייראה הלונה פארק החדש שייבנה 20 דקות מירושלים, באתר mynet‏ ירושלים, 10 בפברואר 2020
  43. ^ היאלי יעקבי־הנדלסמן, ‏מטורף: הצצה לפארק השעשועים הגדול בישראל, באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2020