פתיחת התפריט הראשי
פגישת בוש-שרון באפריל 2004, בה ניתן המכתב

המכתב של בוש לשרון הוא מכתב ששלח ב-15 באפריל 2004 נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש לראש ממשלת ישראל אריאל שרון ובו תמיכה בתוכנית ההתנתקות.

שרון ואנשיו הציגו את המכתב כהכרה אמריקנית בעמדות ישראל, בעיקר בנושא גושי ההתיישבות, שניתנה בתמורה לתוכנית ההתנתקות, והיוותה טיעון בעד התוכנית. הממשל האמריקני ייחס למכתב חשיבות פחותה יותר, והממשל האמריקני שהחליף אותו (בראשות ברק אובמה והילרי קלינטון) דחה את טענות ישראל בנוגע למשמעות המכתב[1]'[2].

רקעעריכה

לאחר שקיבל את ההחלטה על תוכנית ההתנתקות, הפעיל שרון שדולה חזקה בממשל האמריקני לקבלת התוכנית. בתחילה האמריקנים לא רצו לשמוע ממנה עד לאחר הבחירות לנשיאות אצלם. אבל לחץ רב של שתדלניו של שרון בראשותו של דב וייסגלס, עשה את שלו והצליח לשכנע את בכירי הממשל האמריקני לתמוך בתוכנית. ואכן, באפריל 2004 נפגש שרון עם הנשיא ג'ורג' בוש בבית הלבן וקיבל ממנו, לטענתו, הבטחות לתמיכה אמריקנית בתביעות ישראליות במשא ומתן עתידי מול הפלסטינים. לדברי שרון, כהמשך להבטחות אלו נמסר לו המכתב של בוש.

לפי הפירוש שנתן הממשל בישראל, המכתב כלל התחייבויות לתמוך בעמדת ישראל בשלילת זכות השיבה, השארת גושי ההתנחלויות בידי ישראל ואי קיום תהליך מדיני עם הפלסטינים לפני חיסול ארגוני הטרור. משרד ראש הממשלה הציג לציבור את המכתב כנימוק בעד תוכנית ההתנתקות[3]: גם בתשובת המדינה לעתירות נגד תוכנית ההתנתקות, הודגש המכתב כיתרון שהניבה תוכנית ההתנתקות[4][5]..

תוכן המכתבעריכה

המכתב פותח בהבעת תקווה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וממשיך בתמיכה בתוכנית ההתנתקות:

We welcome the disengagement plan you have prepared, under which Israel would withdraw certain military installations and all settlements from Gaza, and withdraw certain military installations and settlements in the West Bank. These steps described in the plan will mark real progress toward realizing my June 24, 2002 vision, and make a real contribution towards peace. We also understand that, in this context, Israel believes it is important to bring new opportunities to the Negev and the Galilee. We are hopeful that steps pursuant to this plan, consistent with my vision, will remind all states and parties of their own obligations under the roadmap.

אנו מקדמים בברכה את תוכנית ההתנתקות אותה הכנתם, במסגרתה ישראל תיסוג ממספר מתקנים צבאיים ומכל ההתנחלויות בעזה וממספר מתקנים צבאיים והתנחלויות בגדה המערבית. צעדים אלה המופיעים בתוכנית יביאו להתקדמות משמעותית לקראת מימוש חזוני מ-24 ביוני 2002 והם מהווים תרומה חשובה לקראת שלום. אנו גם מבינים כי בהקשר זה, ישראל מאמינה כי חשוב ליצור הזדמנויות חדשות לאזורי הנגב והגליל. אנו מלאי תקווה שצעדים בהתאם לתוכנית זו, העולים בקנה אחד עם חזוני, יזכירו לכל המדינות והצדדים את התחייבויותיהם תחת מפת הדרכים.

המשך המכתב מבקש להבהיר את מחויבותה של ארצות הברית לארבע נקודות:

  1. מפת הדרכים ובכללה להפסקת הטרור וההסתה הפלסטיניים.
  2. גבולות בני הגנה לישראל.
  3. יישובם של הפליטים הפלסטינים בתחומי הרשות הפלסטינית.
  4. גבולות קבע אשר יוגדרו במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים על בסיס החלטות האו"ם. בנושא זה נוספה הערה כי "אין זה ריאלי לצפות שתוצאת המשא ומתן להסדר הקבע תהיה נסיגה מלאה וכוללת לקווי הפסקת האש מ-1949".

בנוסף המכתב כולל הבטחה לפיה "ארצות הברית תוביל יוזמות, בשיתוף עם ירדן, מצרים ואחרות בקהילה הבינלאומית, כדי לבנות את היכולת והרצון של המוסדות הפלסטינים להילחם בטרור, לפרק ארגוני טרור ולמנוע מצב שהאזורים מהם נסוגה ישראל יהפכו לאיום עמו ייאלצו להתמודד באמצעים אחרים."

תוקפו של המכתבעריכה

בניגוד לאופן בו הציג ממשל שרון את המכתב לציבור בישראל, למכתב אין תוקף מחייב, אם כי יכול להקשות על הממשל האמריקאי לתמוך ביוזמות לחייב את ישראל לנסיגה מלאה לקווי 67.[6]

בחילופי ממשל בארצות הברית מדווח הממשל העוזב לממשל החדש על ההסכמים וההבנות שנעשו בתקופתו. נציג ממשל בוש לא מסר כל מידע על "הבנות" שנעשו כביכול במכתב של בוש לשרון. כך נשיא ארצות הברית הבא, ברק אובמה, התכחש לחלוטין לתוכן של המכתב[7][8] במיילים של הילרי קלינטון, מזכירת המדינה של ארצות הברית, שפורסמו, נחשפה תכתובת בנושא בין קלינטון לג'ייק סאליבן, מנהל תכנון ומדיניות במחלקת המדינה: כיצד יש להדוף את טענות ישראל בדבר המכתב שהעניק הנשיא לשעבר בוש לשרון. היועץ ממליץ, בין היתר, להדגיש שדוברי הנשיא בוש דחו את האופן שבו פרשו הישראלים את המכתב[7].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך התכחש ממשל אובמה להבנות בוש-שרון על ההתנחלויות
  2. ^ להחיות את מכתב בוש-שרון
  3. ^ [www.nrg.co.il/images/stuff/news/hitnatkut.doc תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה אריאל שרון - עקרונות מרכזיים], באתר nrg
  4. ^ בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' כנסת ישראל, פד נט(2) 481
  5. ^ "טוענת המדינה כי ביסוד תכנית ההתנתקות עומדות תכליות מדיניות, לאומיות וביטחוניות... מדגישה המדינה בתשובתה את היתרונות המדיניים בתחומים שונים שהושגו אגב עיצוב תכנית ההתנתקות. בייחוד מודגשת הצהרתו של נשיא ארצות-הברית הנשיא ג' בוש (מיום 14.4.2004), שממנה עולה, לדעת המדינה, הכרה של הנשיא בוש בחלק מהעמדות המדיניות של מדינת ישראל באשר להסדר הקבע." (עמוד 567 לפסה"ד) [ההדגשה אינה במקור]
  6. ^ המחויבויות של ארצות הברית לישראל תמצית דיון שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי, יוני 2009, עמוד 3
  7. ^ 7.0 7.1 כך התכחש ממשל אובמה להבנות בוש-שרון על ההתנחלויות
  8. ^ להחיות את מכתב בוש-שרון