גבינה לבנה

גבינה לבנה היא גבינה טרייה (איננה עוברת תהליך הבשלה כחלק מתהליך הייצור של הגבינה) בעלת צבע לבן אופייני, הניתנת למריחה. לגבינה טעם חמצמץ אופייני, הנובע מתהליך ההחמצה של חיידקי המחמצת המשמשים בייצור הגבינה.

גבינה לבנה

מאכלים
סוג	גבינה

גבינה לבנה מפולין. על ידי הפרשה של כמות רבה של מי הגבינה הגבינה המתקבלת היא יציבה ולא נוזלית

גבינה זו נחשבת לאחת הגבינות הנמכרות ביותר בישראל. היא משווקת ברמות שונות של אחוזי שומן.

תהליך הייצור

לאחר פסטור החלב וקירורו לטמפרטורת דגירה של כ-30 מעלות צלזיוס מוסיפים לחלב מחמצת לקטית מזופילית ומשהים את החלב עד שחומציותו מגיעה לכ-4.6pH ( הנקודה האיזואלקטרית של חלבון החלב הקזאין). יש הנוהגים להוסיף מעט אנזים הגבנה לחלב כדי להפוך את הגבן לקשיח יותר. לאחר מכן יש הפרדה של חלק ממי הגבינה על ידי תליית הגבן בבד טפטוף (שיטה מסורתית) או בעזרת מפרדה.

שם

גבינה זו נקראת בשם "גבינה לבנה" בחלק משפות אירופה, למשל Weißkäse בגרמנית ו-biały ser בפולנית. השם מבדיל גבינה זו מגבינות פרה קשות, המכונות גבינות צהובות.

כשרות ביהדות

בתהליך הייצור משתמשים באנזים הגבנה על מנת לגבן את הגבינה. אנזים זה מופק בדרך כלל מקיבתם הרביעית של בעלי חיים מעלי גירה. בישראל, בגלל שיקולי כשרות, נוהגים להשתמש למטרה זו באנזים הגבנה צמחי.

בעבר, האנזים הופק מקיבה של בהמות לא כשרות. למרות זאת, מכיוון שבאבקה כלולים גם חומרים כשרים ומסיבות נוספות, פסק הרב איסר יהודה אונטרמן שהגבינה מותרת באכילה.

בשונה מגבינות צהובות וקשות שקיימת בהן לכל הדעות גזירת גבינות עכו"ם האוסרת לקנותן מגוי, בגבינות רכות יש שהקלו ודימו אותן לחמאה, שבמידה ומבשלים אותה כך שכל הנוזלים מתאדים מותרת לדעת רבים מהפוסקים. עם זאת, פוסקים רבים לא הסכימו להקל בכך.