גביע האתגר הסקוטי

גביע האתגר הסקוטי (או בשם המלא גביע האתגר הסקוטי של ליגת הכדורגל המקצוענית הסקוטית, באנגלית: Scottish Professional Football League Challenge Cup; בשל חסות נקראת גם גביע איירן ברו - Irn Bru Cup) הוא תחרות נוק-אאוט, התחרות מנוהלת על ידי ליגת הכדורגל הסקוטית המקצועית (SPFL).

גביע האתגר הסקוטי
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1990
ארגון מפעיל SPFL
מספר מתמודדים 32
מדינות משתתפות סקוטלנדסקוטלנד סקוטלנד
זוכה דנדי יונייטד (זכייה 1)
הכי הרבה זכיות פלקירק (4 זכיות)
http://petrofactrainingcup.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בתחרות משתתפים 56 מועדונים, נכון לעונת 2017/2018. בתחילה התחרות יועדה לקבוצות מהצ'מפיונשיפ הסקוטי, מהליגה הסקוטית הראשונה ומהליגה הסקוטית השנייה. בעונת 2016/17 הצטרפו אליהן הקבוצות על גיל 20 של מועדוני ליגת העל הסקוטית, אלופת ליגת היילנד, אלופת ליגת השפלה וכן לראשונה קבוצות מחוץ לסקוטלנד - אלופת ליגת העל של צפון אירלנד ואלופת ליגת העל הוולשית. החל מעונת 2017/18 הצטרפו לטורניר שתי קבוצות מליגת העל האירית בכדורגל.

התחרות התקיימה לראשונה בעונת 1990/1991, כדי לחגוג את יום השנה ה -100 של ההיווצרות של ליגת הכדורגל הסקוטית. זה היה אמור להיות תחרות חד פעמי אך היא המשיכה בשל הפופולריות שלה. הזוכה הראשונה של הטורניר הייתה דנדי שנצחה את אייר יונייטד. הזוכה הנוכחית היא דנדי יונייטד שניצחה 1-2 בגמר את סנט מירן. הניצחון בגמר עם ההפרש הכי גבוה בהיסטוריה של הטורניר היה בגמר 2016, שבו הביסה גלאזגו ריינג'רס את פטרהיד 0-4, ביחד עם הניצחון בגמר 2015 שגם הוא נגמר ב-0-4.

פורמט

עריכה

התחרות היא טורניר נוק-אאוט שמשחקים בה 32 מועדונים. אין משחק גומלין, כך שכל המשחקים שהסתיימו בתיקו לאחר 90 דקות הם יוכרעו על ידי תוספת זמן או בעיטות עונשין. הסיבוב הראשון של המשחקים מתחיל בתחילת עונת הכדורגל הסקוטי, בשבוע שלפני תחילת עונת ה-SPFL. בעונת 2012/2013, הסיבוב הראשון והשני היו מחולקים לשלושה אזורים גאוגרפיים - צפון / מזרח ודרום / מערב - עם 16 מועדונים בכל אזור, משבצים את המועדונים באקראי והמועדון הראשון משחק בבית. המנצחת עולה לסיבוב הבא והמפסידה מודחת מהטורניר. לאחר הסיבוב השני שמונת המועדונים שנותרו, ארבעה מכל אזור, יכולים לשחק מועדון מאזור אחר נגד מועדון מאזור אחר.

היסטוריה

עריכה

התחרות נוצרה בעונת 1990/1991 כדי לחגוג את יום השנה ה-100 לליגת הכדורגל הסקוטית שנוסדה בשנת 1890. התחרות נועדה להיות לעונה אחת בלבד, אך המשיכו אותה בשל הפופולריות שלה. זו באה לידי ביטוי במספרי צופים גבוהים במשחקים בסיבובים המאוחרים של הטורניר כולל קיבולת קהל מלא של 11,506 בגמר הראשון שהיה באצטדיון פיר פארק. התחרות נערכה בחסות החברה המסחרית DIY B & Q ושם B & Q מאה שנה בגביע בשנה הראשונה והמשיך כB & Q הגביע לארבע עונות לאחר מכן. התחרות נוהלה במשך שלוש עונות ללא חסות עקב שהליגה כיסתה את עלויות הטורניר והפרס, אבל זה היה בלתי נסבל וגרם שביטלו אותה לעונה אחת ב-1998/1999, לפני שהטורניר הוקם מחדש בשנת 1999 עם ספונסר חדש. למרות שזה לא פופולרי כמו תחרויות אחרות כמו הגביע הסקוטי, אבל הוא מספק למועדונים קטנים יותר עם הזדמנות גדולה יותר של זכייה בגביע בשל העדר מועדונים מהשורה הראשונה מהטורניר. כאשר סטנהאוזמיואיר זכה בגמר בשנת 1996 שנחשב להישג הגדול ביותר של המועדון בהיסטוריה מאז שהוא נוסד. כמות הצופים במשחקים בסיבובים המוקדמים של הטורניר הם לא שונים בהרבה מכמות הצופים במשחק בית ממוצע בתחרות ליגה, אבל שהתחרות מגיעה לשלבים האחרונים הם בדרך כלל יותר. שיא הצופים במשחקים (חוץ מהגמר) זה 1,575 במשחק חצי הגמר של אנאן אתלטיק נגד פלקירק בשנת 2011.

מספר המתחרים השתנה ביחס למספר המועדונים עם חברות בליגות הכדורגל הסקוטיות. הטורניר הראשון בהשתתפות 28 המועדונים בליגה הראשונה והשנייה אשר הוקטנו ל-26 עד שנת 1994, כאשר הליגה הורחבה ואורגנה מחדש לשלוש חטיבות הגדלת מספר המועדונים ל-30. בתחרות 2010/2011 שני המועדונים שדורגו במקומות הגבוהים ביותר בליגת הכדורגל היילנד עם רישיון מועדון מההתאחדות הכדורגל הסקוטית הוזמנו להתחרות בתחרות, על מנת להביא את מספר המתחרים ל-32. לפני השינוי בשנת 2010, כמה מועדונים הודחו מהטורניר בהגרלה בסיבוב הראשון כדי לאזן את מספר המועדונים. גביע האתגר המשיך בחסות ה-SPFL אחרי שליגת הכדורגל הסקוטית התמזגה עם הפרמייר ליג הסקוטי בשנת 2013. אחד השינויים בשלב זה היה ששני המקומות המוזמנים פוצלו, מקום אחד למקום הראשון בליגת היילנד (עם רישיון מועדון מההתאחדות) ומקום אחד הולך לזוכה בסיבוב בין מועדונים מליגת מזרח סקוטלנד וליגת דרום סקוטלנד. זה היה פשוט יותר בעונה 2014/2015, עם שני מקומות נוספים: אלופת ליגת היילנד ואלופת ליגת השפלה.

אצטדיונים

עריכה

בסיבובים שלפני הגמר, הקבוצה המוגרלת ראשונה בכל זוג היא הקבוצה "המארחת" (שבמגרשה הביתי יתקיים המשחק). את המקום ניתן להעביר לזה של קבוצת החוץ או לשנות למקום נייטרלי מטעמי ביטחון כזה שמסוגל לארח מועדון עם הרבה אוהדים או להיות זמין מהמקום.

אצטדיוני הגמר

עריכה

משחק הגמר של הטורניר משוחק באצטדיון נייטרלי, בדרך כלל שהוא קרוב גאוגרפית או במרחק שווה למקום שבו המועדונים מבוססים. שמונה מקומות שונים אירחו את הגמר, אצטדיון פיר פארק היה הראשון שאירח את הגמר בשנת 1991, ומאז ארח שלושה משחקי גמר נוספים, האחרון בשנת 1998. מקומות אחרים שארחו את הגמר יותר מפעם אחת הם: אצטדיון מקדיארמיד פארק, אצטדיון ברודוו'ד, אצטדיון אקסלסיאור ואצטדיון אלמונדבל.

זוכים וסגנים

עריכה

21 מועדונים הגיעו לגמר, מהם 14 שזכו בתחרות. הזוכים הראשונים היו דנדי בשנת 1991. המועדון מצליח ביותר הוא פלקירק עם ארבע זכיות מארבע הופעות בגמר. רוס קאונטי, המילטון אקדמיקל וקווין אוף דה סאות' שהגיעו גם הם ארבע פעמים לגמר אבל עם פחות הצלחה. שלושה מועדונים הגיעו לגמר בעונות רצופות, אייר יונייטד עשתה זאת בשנתיים הראשונות של הטורניר אך הפסידה בשניהם. המועדונים היחידים שהגנו על התואר שלהם הם: המילטון אקדמיקל ואיירדרי יונייטד, זה אפשרי עבור הזוכה בטורניר להיות מסוגל להגן על התואר שלו. אם מועדון עלה מהצ'מפיונשיפ הסקוטי (הליגה השנייה) באותה עונה לפרמיירשיפ הסקוטי (הליגה הראשונה), המועדון הופך זכאי להתחרות בטורניר. זה קרה לפלקירק פעמיים, אינברנס וסנט מירן.

רוב הזוכים והסגנים היו מהליגה השנייה, בעוד שרק ארבעה מועדונים זכו בתחרות מתחת לליגה השנייה. סטנהאוזמיואיר הפכה לקבוצה הראשונה שעשתה זאת בשנת 1996, ואחריה סטראנרייר שנה מאוחר יותר בשנת 1997 ואלואה אתלטיק בשנת 2000. המועדון האחרון שזכה בתחרות שהיה מתחת הליגה השנייה היה קווין אוף דה סאות', בשנת 2013. כל הזוכים והסגנים שהיו מתחת לליגה השנייה היו מהליגה השלישית.

הגמרים

עריכה
מפתח
(R) משחק חוזר
* משחק שהלך לתוספת זמן
משחק שהוכרע בפנדלים לאחר הארכה
הזוכות לפי שנים
עונה זוכה תוצאה סגנית אצטדיון צופים
1990/1991 דנדי 3 – 2 * אייר יונייטד פיר פארק 11,506
1991/1992 המילטון אקדמיקל 1 – 0 אייר יונייטד פיר פארק 9,663
1992/1993 המילטון אקדמיקל 3 – 2 גרינוק מורטון סנט מירן פארק 7,391
1993/1994 פלקירק 3 – 0 סנט מירן פיר פארק 13,763
1994/1995 איירדרי יונייטד 3 – 2 * דנדי מקדיארמיד פארק 8,844
1995/1996 סטנהאוזמיואיר 0 – 0 † דנדי יונייטד מקדיארמיד פארק 7,856
1996/1997 סטראנרייר 1 – 0 סט. ג'ונסטון ברודוו'ד 5,222
1997/1998 פלקירק 1 – 0 קווין אוף דה סאות' פיר פארק 9,735
1998/1999 התחרות הושעתה בשל חוסר חסות
1999/2000 אלואה אתלטיק 4 – 4 † אינברנס אקסלסיאור 4,043
2000/2001 איירדרי יונייטד 2 – 2 † ליווינגסטון ברודוו'ד 5,623
2001/2002 איירדרי יונייטד 2 – 1 אלואה אתלטיק ברודוו'ד 4,548
2002/2003 קווין אוף דה סאות' 2 – 0 ברצ'ין סיטי ברודוו'ד 6,428
2003/2004 אינברנס 2 – 0 איירדרי יונייטד מקדיארמיד פארק 5,428
2006/2005 פלקירק 2 – 1 רוס קאונטי מקדיארמיד פארק 7,471
2005/2006 סנט מירן 2 – 1 המילטון אקדמיקל אקסלסיאור 9,613
2006/2007 רוס קאונטי 1 – 1 † קלייד מקדיארמיד פארק 4,062
2007/2008 סט. ג'ונסטון 3 – 2 דנפרמלין אתלטיק דנס פארק 6,446
2008/2009 אייר יונייטד 2 – 2 † רוס קאונטי מקדיארמיד פארק 4,091
2009/2010 דנדי 3 – 2 אינברנס מקדיארמיד פארק 8,031
2010/2011 רוס קאונטי 2 – 0 קווין אוף דה סאות' מקדיארמיד פארק 5,124
2011/2012 פלקירק 1 – 0 המילטון אקדמיקל אלמונדבל 5,210
2012/2013 קווין אוף דה סאות' 1 – 1 † פרטיק ת'יסל אלמונדבל 9,452
2013/2014 רייט רוברס 1 – 0 * גלאזגו ריינג'רס איסטר רואד 19,983
2014/2015 ליווינגסטון 4 – 0 אלואה אתלטיק מקדיארמיד פארק 2,869
2015/2016 גלאזגו ריינג'רס 4 – 0 פטרהיד האמפדן פארק 48,133
2016/2017 דנדי יונייטד 2 – 1 סנט מירן פיר פארק 8,089
טבלת הזוכות
מועדון זכיות סגנויות שנות זכייה
פלקירק 4 0 1994, 1998, 2005, 2012
איירדרי יונייטד 3 1 1995, 2001, 2002
קווין אוף דה סאות' 2 2 2003, 2013
רוס קאונטי 2 2 2007, 2011
המילטון אקדמיקל 2 2 1992, 1993
דנדי 2 1 1991, 2010
אינברנס 1 2 2004
אלואה אתלטיק 1 2 2000
סט. ג'ונסטון 1 1 2008
סנט מירן 1 1 2006
ליווינגסטון 1 1 2015
גלאזגו ריינג'רס 1 1 2016
דנדי יונייטד 1 1 2017
רייט רוברס 1 0 2014
סטראנרייר 1 0 1997
סטנהאוזמיואיר 1 0 1996
אייר יונייטד 0 2 1991, 1992
פטרהיד 0 1 2016
פרטיק ת'יסל 0 1 2013
דנפרמלין אתלטיק 0 1 2008
קלייד 0 1 2007
ברצ'ין סיטי 0 1 2003
גרינוק מורטון 0 1 1993
ביצועי המועדונים
מועדון זכייה זכייה אחרונה סגנות סגנות אחרונה סה"כ הופעות בגמר
פלקירק 4 2012 0 4
איירדרי יונייטד 3 2002 1 2004 4
קווין אוף דה סאות' 2 2013 2 2011 4
רוס קאונטי 2 2011 2 2009 4
המילטון אקדמיקל 2 1993 2 2012 4
דנדי 2 2010 1 1995 3
אינברנס 1 2004 2 2010 3
אלואה אתלטיק 1 2000 2 2015 3
סט. ג'ונסטון 1 2008 1 1997 2
סנט מירן 1 2006 1 1994 2
ליווינגסטון 1 2015 1 2001 2
גלאזגו ריינג'רס 1 2016 1 2014 2
דנדי יונייטד 1 2017 1 1996 2
רייט רוברס 1 2014 0 1
סטראנרייר 1 1997 0 1
סטנהאוזמיואיר 1 1996 0 1
אייר יונייטד 0 2 1992 2
פטרהיד 0 1 2016 1
פרטיק ת'יסל 0 1 2013 1
דנפרמלין אתלטיק 0 1 2008 1
קלייד 0 1 2007 1
ברצ'ין סיטי 0 1 2003 1
גרינוק מורטון 0 1 1993 1

קישורים חיצוניים

עריכה