פתיחת התפריט הראשי

גלאזגו ריינג'רס

קבוצת כדורגל מהממלכה המאוחדת

מועדון הכדורגל ריינג'רסאנגלית: Rangers Football Club), הידועה גם כגלאזגו ריינג'רס, היא קבוצת כדורגל סקוטית מהעיר גלאזגו, המשחקת בליגת העל הסקוטית. ריינג'רס היא הקבוצה המעוטרת ביותר בעולם, ויחד עם המתחרה העירונית הוותיקה סלטיק שולטות שתי הקבוצות בצוותא בכדורגל הסקוטי, והיריבות בין שני המועדונים היא מהמפורסמות בעולם. המשחקים ביניהם, אשר מכונים הדרבי של גלאזגו או ה"אולד פירם", רווי רגשות בשני הצדדים, שכן ריינג'רס מזוהה עם הפרוטסטנטים היוניוניסטים, ואילו סלטיק מזוהה עם הקתולים האירים. מדי הקבוצה הביתיים הם בגווני כחול-לבן ומכנסיים לבנים, ומגרשה הביתי הוא אצטדיון אייברוקס, אשר מכיל 50,987 מקומות ישיבה.

גלאזגו ריינג'רס
Rangers FC Logo.svg
מידע כללי
כינוי The Gers, Teddy Bears, Light Blues
תאריך ייסוד 1872
אצטדיון אצטדיון אייברוקס, גלאזגו
(תכולה: 50,987)
בעלים מועדון כדורגל ריינג'רס בע"מ[1]
יו"ר דייב קינג
מאמן סטיבן ג'רארד
ליגה הפרמיירשיפ הסקוטי
rangers.co.uk
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
סמל המועדון המופיע על מדי הקבוצה

הישגה הטוב ביותר של הקבוצה הוא זכייתה בגביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1972, והיא הקבוצה היחידה בעולם המחזיקה ביותר מ-50 תוארי אליפות מקומיים (כולל גביע התערוכה הבינלאומית בגלאזגו) ו-111 תארים בסך הכל. אף על פי שהוקמה לפני 144 שנים, אומנה הקבוצה על ידי 13 מאמנים שונים בלבד. גלאזגו ריינג'רס הייתה אחת משתי הקבוצות היחידות בסקוטלנד (יחד עם סלטיק) שמעולם לא ירדו לליגת המשנה, אך בשנת 2012 הורדה הקבוצה לליגה הרביעית בסקוטלנד עקב פשיטת רגל. לאחר שעלתה שלוש ליגות בארבע שנים חזרה ריינג'רס לליגה הבכירה בסקוטלנד בשנת 2016.

היסטוריהעריכה

הקמה והשנים הראשונותעריכה

מועדון כדורגל ריינג'רס נוסד בגלאזגו שבסקוטלנד על ידי ארבעת המייסדים: האחים מוזס מק'ניל ופיטר מק'ניל, פיטר קמפבל ו-וויליאם מק'בית' - שנפגשו בWest End Park שכיום נקרא פארק קלינגרוב (ונמצא בגלאזגו) בפברואר 1872. בנוסף נחשב דיוויד היל שהגיע מאוחר יותר גם לאחד החברים המייסדים בהיסטוריית המועדון הרשמית. המשחק המתועד הראשון של הריינג'רס היה משחק ידידות שנגמר בתיקו ללא שערים (0-0) עם קבוצת מועדון הכדורגל קלנדאר (שהיה מועדון זמני שהתקיים בין השנים 1872-1874 בלבד). המשחק התקיים על שטח הפארק שנקרא כיום "Glasgow Green". בשנת 1873 התקיים במועדון המפגש השנתי הרשמי הראשון בו נבחרו חברי ההנהלה והצוות המקצועי. בשנת 1877 ריינג'רס הגיעו לראשונה לגמר הגביע הסקוטי. אחרי תיקו במשחק הראשון, סירבה ריינג'רס לקיים משחק חוזר והגביע הוענק לקבוצת "וואלה אוף לאבן". הקבוצה זכתה באותה השנה בתואר הראשון שלה: גביע הצדקה של הסוחרים של גלזגו אחרי שניצחה 2-1 את "וואלה אוף לאבן". משחק הדרבי של גלאזגו או ה"אולד פירם" הראשון התקיים בשנת 1888, שנת היווסדותה של קבוצת סלטיק, ונגמר בהפסד 5-2 לקבוצה שברובה הורכבה משחקנים אורחים מהיברניאן ושיחקו עבור סלטיק במשחק ידידות זה. הליגה הסקוטית במתכונתה הנוכחית הוקמה בעונת 1890-1891 וריינג'רס שסיימו ביחד עם קבוצת דאמברטון במקום הראשון בליגה הוכרזו כאלופים משותפים לליגה בפעם הראשונה (וזוהי הפעם היחידה בה התואר התחלק בין 2 קבוצות מאז ומעולם). ריינג'רס זכו בפעם הראשונה בגביע הסקוטי בשנת 1894 אחרי ניצחון 3-1 על סלטיק בגמר הגביע. עד לתחילת המאה ה-20 זכה המועדון בעוד 2 אליפויות ו3 גביעים סקוטיים. לאחר מכן בזמן היותו של ויליאם וילטון מזכיר המועדון ולאחר מכן מאמן הקבוצה (אחד הדמויות הבולטות בתולדות המועדון), זכה המועדון ב10 אליפויות.

תקופת בילי סטרות' וסקוט סימוןעריכה

לאחר מותו הטראגי של וילטון בתאונה ימית ב-1920, התמנה ביל סטרות' למאמן המועדון, ותחתיו זכה המועדון ב-14 אליפויות עד לפתיחת מלחמת העולם השנייה ב-1939. ב-2 בינואר 1939, נשבר שיא הליגה לכמות צופים במשחק אחד כאשר 118,567 צופים הגיעו למשחק ה"אולד פירם" שנקבע מסורתית לראש השנה החדשה, בו ריינג'רס ניצחו את סלטיק בדרבי. סטרות' הדריך את המועדון במשך 34 שנים רצופות עד שנת 1954, וזכה ביותר תארים מכל מאמן אחר בהיסטוריה של הליגה הסקוטית, עם 18 תארי אליפות, 10 גביעים, ו2 גביעי ליגה מקומיים. בנוסף זכה המועדון תחתיו 7 פעמים בגביע המלחמה המיוחד, 19 גביעי גלאזגו, ו-17 גביעי צדקה של הסוחרים של גלזגו וגביעים קטנים נוספים.

במהלך הליגה שהתקיימה במתכונת אזורית בזמן המלחמה, השיגה ריינג'רס ניצחון בתוצאת שיא של 8-1 על סלטיק ב"אולד פירם" (בליגה האזורית הדרומית).

סקוט סימון המשיך את הצלחתו של סטרות' זוכה ב-6 אליפויות, 5 גביעים סקוטים, ו-4 גביעי ליגה, והפך להיות המאמן השני שהצליח להשיג טראבל מקומי בעונת 1963/1964. מאידך בתקופתו הפסידה הקבוצה 7-1 ב"אולד פירם", ההפסד בתוצאה הגבוהה ביותר של ריינג'רס במפגשי הדרבי בכל הזמנים.

ריינג'רס הגיעה לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1960, שם הפסידה לאיינטרכט פרנקפורט 12-4 בסיכום שני המפגשים (הפסד בהפרש שיא לקבוצה סקוטית במפעל אירופי). ב-1961 הייתה ריינג'רס הקבוצה הבריטית הראשונה שהגיעה לגמר המפעל האירופי הבכיר, אך הפסידה 4-1 לפיורנטינה בסיכום שני משחקים. פעם נוספת הגיעה ריינג'רס לגמר גביע האלופות ב-1967 אך הפסידה פעם נוספת בגמר, הפעם לבאיירן מינכן בהארכה.

שנות ה-70 וה-80עריכה

ב-1971 התרחש אחד האסונות הגדולים ביותר שידע הכדורגל הסקוטי - אסון אייברוקס, בו התמוטטות מדרגות היציאה באצטדיון במהלך משחק ה"אולד פירם" גבתה 66 הרוגים. באותה העונה התקיים משחק לאיסוף כסף למשפחות ההרוגים, בין קבוצה מעורבבת של שחקני סלטיק וריינג'רס שנקראה "סקוטלנד XI" בהאמפדן פארק, למשחק הגיעו 81,405 צופים. ההישג האירופי הבולט ביותר של הקבוצה הוא זכייתה בגביע אירופה למחזיקות גביע בשנת 1972, אז ניצחה הקבוצה 3-2 את דינמו מוסקבה בגמר הגביע משער של קולין שטיין וצמד של ווילי ג'ונסטון בקאמפ נואו שבברצלונה. לאחר סיום המשחק קיבלה והניפה הקבוצה את הגביע בחדר קטן בתוך האצטדיון, בגלל התפרעויות אוהדים חריפות של אוהדיה בתגובה ליד הקשה של המשטרה הספרדית. ריינג'רס הורחקה מהמפעלים האירופיים למשך שנתיים בעקבות התפרעות אוהדים זו, אך ההרחקה לבסוף הייתה לעונה אחת לאחר ערעור של ריינג'רס. בעונה העוקבת התחרתה ריינג'רס בגמר הסופר קאפ האירופי למרות הרחקה זו, נגד אייאקס אמסטרדם ההולנדית שניצחה את הסקוטים 6-3 בסיכום שני המשחקים וזכתה בתואר על חשבונם.

ב-1973 זכתה הקבוצה בגביע סקוטי נוסף תחת הדרכתו של ג'וק וואלאס על חשבונה של סלטיק במשחק גמר "אולד פירם" בגביע הסקוטי לעיני 122,714 צופים - המשחק בעל קיבולת הצופים הגבוהה ביותר שתועד בסקוטלנד. בעונת 1974/1975 זכה המועדון בתואר אליפות תחת הדרכתו של וואלאס, לראשונה לאחר 11 שנים בהן לא זכתה בתואר. בעונה לאחר מכן זכתה בטראבל מקומי, וכך גם בעונת 1977/1978.

לאחר ששחקן העבר ג'ון גרייג מונה למאמן הקבוצה, לא הצליח המועדון לשחזר את הצלחתו בתקופתו כשחקן, והוא הוחלף על ידי וואלאס שחזר לתפקד כמאמן לקדנציה שנייה. וואלאס נכשל גם הוא לשחזר את הצלחתו מהקדנציה הקודמת, עם אחוז הצלחה של פחות מ-50%, והוחלף על ידי גריים סונס ב-1986.

שנות ה-90עריכה

תקופתו של סונס התחילה עם 3 אליפויות רצופות, שלאחריהן החליפו בתפקיד וולטר סמית' שהמשיך את הרצף ותחתיו הקבוצה זכתה ב6 אליפויות רצופות, כאשר סך הכל חוותה הקבוצה תקופה של הצלחה מסחררת והשלימה רצף של 9 אליפויות רצופות מעונת 1988/1989 ועד לעונת 1996/1997 והצליחה לשחזר את הישג השיא של סלטיק שזכתה גם היא ב9 אליפויות ברציפות בעבר. בין העונות הזכורות היו עונת 1990/1991 בה הגיעה הליגה להכרעה רק במחזור הסיום ביום האחרון של הליגה, בה הצליחה הקבוצה להשיג ניצחון 0-2 נגד אברדין בביתה, כמו גם עונת 1992/1993 בה זכתה הקבוצה בטרבל מקומי, ובנוסף הייתה הקבוצה מרחק של גול אחד מלהבטיח מקום בגמר ליגת האלופות. בעונת 1997/1998 לא הצליחה הקבוצה להשיג את התואר העשירי ברציפות והרצף נקטע על 9 אליפויות רצופות. בשנת 1998 הפך דיק אדבוקאט ההולנדי למאמן הזר הראשון בתולדות המועדון שמונה בסוף עידן וולטר סמית'.

בתחילת עונת 1998/1999 שיחקה ריינג'רס מול בית"ר ירושלים הישראלית בשלב הראשון של גביע אופ"א. לאחר תיקו 1–1 במשחק אותו אירחה בית"ר, ניצחה ריינג'רס 4–2 בביתה ועלתה על חשבונה של בית"ר לשלב הבא, בו ניצחה את באייר לברקוזן. בשלב השלישי (שמינית הגמר) הודחה על ידי פארמה, שבסופו של דבר זכתה בטורניר. בליגה הקבוצה הצליחה לשחזר את הצלחתה מהעשור האחרון וזכתה בטרבל מקומי שישי. הקבוצה אף הצליחה לזכות באליפות בפעם השנייה ברציפות בעונת 1999/2000 ולהשלים דאבל עם ניצחון 4-0 בגמר הגביע הסקוטי על אברדין.

שנות ה-2000עריכה

בעונתו השלישית של אדבוקאט נכשלה הקבוצה להתחרות בסלטיק תחת הדרכו של מרטין אוניל. וזאת למרות השקעת שיא של המועדון שכללה את רכישת טורה אנדרה פלו בסכום עתק של 12 מליון פאונד - סכום שיא על כרטיס שחקן בתולדות המועדון, שלא הצליח להתרומם מעבר לשלב הבתים בליגת האלופות. אדבוקט התפטר מתפקידו באוקטובר 2001, והוחלף על ידי אלכס מקליש. בעונה המלאה הראשונה שלו - 2002/2003 הצליחה מקליש לשחזר את הישג המאמנים הקודמים והיה למאמן השישי בהיסטוריה שהצליח להשיג טראבל מקומי, כאשר ריינג'רס זוכה באליפות ביתרון הפרש שערים בלבד כשניצחה 6-1 את דונפרמליין אתלטיק והשיגה את התואר המקומי ה-50 שלה בהיסטוריה והיה המועדון הראשון בעולם להשיג 50 תארים מקומיים בליגה בכירה.

הנהלת המועדון בראשות דיוויד מורי הוכחה כבזבזנית ביותר והשקיעה את המועדון בחובות של 52 מליון פאונד. מצבו הפיננסי של המועדון הוחמר עד כדי כך שבקיץ 2003 הייתה חייבת הקבוצה למכור מספר גדול של שחקנים בכירים, מה שגרם למועדון להיכשל בשלושת המפעלים המקומיים ולא לזכות בשום תואר בעונת 2003/2004, מאורע שאירע בפעם האחרונה רק בעונת 1985/1986.

לקראת עונת 2004/2005 חזר המועדון לקידמת הבמה כאשר החתים החתמות ענק בדמותם של ז'אן-אלן בומסונג, דדו פרשו ונאצ'ו נובו, וביחד עם חזרתו של הקפטן לשעבר ברי פרגוסון שהוחזר מבלקברן רוברס האנגלית השלים המועדון מסע רכש מרשים בקיץ. המועדון סיים את עונה זו באופן דרמטי ביום האחרון של הליגה, כאשר ספגה סלטיק שהובילה לאורך כל העונה שער מאוחר נגד מאת'רוול, בזמן שריינג'רס הובילה נגד היברניאן והצליחה לזכות בתואר, מה שאילץ את המסוק שהוביל את צלחת האליפות לשנות כיוון להענקתו לריינג'רס במקום לסלטיק.

בליגת האלופות הצליח המועדון להגיע לשלב 16 האחרונות בליגת האלופות לאחר תיקו 1-1 נגד אינטר מילאנו - הקבוצה הסקוטית הראשונה שמגיעה לשלב מאוחר זה מאז 1993, והודחה רק בזכות יתרון שערי חוץ של ויאריאל על ריינג'רס. בפברואר 2006 הודיע דיוויד מורי הבעלים כי מקליש יסיים את דרכו בקבוצה בתום העונה הנוכחית.

בסוף עונת 2005/2006 התמנה פול לה-גן הצרפתי, שאימן את הקבוצה בעונת 2006/2007, והיה המאמן הלא-סקוטי השני בתולדותיה. העונה החלה רע עבור המועדון שהודח במפתיע מוקדם מאוד מגביע הליגה, בזמן שסלטיק הצליחה להשיג יתרון מבטיח בצמרת הטבלה בליגה. במסגרת האירופית היו ריינג'רס הקבוצה הסקוטית הראשונה שמגיעה לשלב 32 האחרונות במסגרת גביע אופ"א ועושה זאת ללא הפסד בשלב הבתים. עם זאת ב-4 בינואר 2007, עזב לה-גן את הריינג'רס לאחר עימות מתוקשר עם הקפטן והכוכב הגדול של הקבוצה, בארי פרגוסון, והוחלף על ידי וולטר סמית', שהגיע ב-10 בינואר - מאמן עבר במועדון שחזר לקדנציה השנייה שלו. בעונה העוקבת 2007/208 נפלה ריינג'רס משלב המקודמות של ליגת האלופות לעונה זו ונכנסה למפעל גביע אופ"א. לאחר מכן הקבוצה העפילה לגמר גביע אופ"א 2008, לאחר שהיא מדיחה בשלבי הנוק-אאוט בטורניר את פנאתינאיקוס, ורדר ברמן, ספורטינג ליסבון ופיורנטינה. הקבוצה הגיעה לגמר שהתקיים במנצ'סטר בו היא הפסידה לקבוצת זניט סנקט פטרבורג 2-0. כמות מוערכת של כ-200 אלף אוהדים נסעו למנצ'סטר לכבוד המשחק, והתרחשו הפרות סדר קטנות ברחבי העיר. בעונת 2008/2009 נפלה הקבוצה מליגת האלופות במוקדמות וסיימה את דרכה האירופית מוקדם מהצפוי. בליגה המועדון זכה באליפות ה-52 שלו בסקוטלנד עם ניצחון על דנדי יונייטד במחזור האחרון. בנוסף ניצחה הקבוצה בגמר הגביע הסקוטי והוסיפה את הגביע ה-33 לארון התארים שלה, כשהיא מנצחת את פלקירק 1-0 בגמר.

בעונת 2009/2010 הגיעה ריינג'רס לגמר המקומי החמישי ברציפות - גמר גביע הליגה נגד סנט מירן וניצחה בו למרות חסרון של 2 שחקנים בעקבות 2 כרטיסים אדומים מוקדמים לשחקניה. בליגה הקבוצה שמרה על עליונותה וזכתה באליפות נוספת, 3 מחזורים לפני סיום הליגה, בניצחון 1-0 על היברניאן.

בעונת 2010/2011 זכתה הקבוצה בגביע הליגה פעם נוספת, כשניצחה את סלטיק בהארכה. בליגה הקבוצה זכתה באליפות השלישית ברציפות שלה כשניצחה את קילמרנוק 5-1 ביום האחרון של העונה. בסיום העונה עזב המאמן וולטר סמית' את הקבוצה.

מחליפו של סמית' היה אלי מקויסט שהיה עוזר מאמן הקבוצה ב4 שנים האחרונות. העונה החלה בזעזוע עבור המועדון שהודח מ2 המפעלים האירופים הבכירים: במוקדמות ליגת האלופות בסיבוב השלישי על ידי מאלמה השבדית, וגם מגביע אופ"א על ידי מריבור הסלובנית. למרות שהצליחה על המגרש בפועל עם 15 משחקים ללא הפסד והובלת הטבלה, הודחה הקבוצה מגביע הליגה על ידי פלקירק, וגם מהגביע הסקוטי על ידי דנדי יונייטד. בפברואר 2012 הודיעה הנהלת הקבוצה על פשיטת רגל וכניסה להליך של כינוס נכסים ובעקבות זאת הופחות למועדון 10 נקודות לפי חוקי ההתאחדות הסקוטית, בסיום העונה זכתה סלטיק באליפות הליגה בהפרש 20 נקודות מריינג'רס.

התפרקות וירידה לליגות הנמוכותעריכה

ביולי 2012, עקב החובות הכבדים המועדון היה חייב להימחק מספרי ההתאחדות ולהיות מוקם מחדש בשם רשמי שונה כאשר החליף בעלות. על כן לאחר דיונים רבים הוחלט על ידי ההתאחדות הסקוטית להוריד את גלאזגו ריינג'רס לליגה הרביעית - הליגה הרשמית הנמוכה ביותר בסקוטלנד, וזאת גם רק בתנאי שלמועדון יהיה איסור של שנה אחת ללא העברות שחקנים.

רוב שחקני הקבוצה סירבו לעבור לבעלות החברה החדשה שהקימה הקבוצה ועל כן בעונה הראשונה של המועדון החדש רובו של הסגל היה חדש. המשחק הראשון בליגה הרביעית נגמר בניצחון גדול של 5-1 על מזרח סטירלינגשייר, כאשר הגיעו 49,118 צופים למגרש. זהו היה שיא עולמי של כמות צופים לליגה רביעית רשמית במדינה כלשהיא. הקבוצה המשיכה לנצח, אך הפסידה בגביע האתגר הסקוטי לליגות נמוכות. כמו כן הגיעה לרבע גמר הגביע הסקוטי והפסידה גם שם. הקבוצה גם שברה את השיא של עצמה כשהביאה 49,463 צופים למשחק, ואחרי זה שוב כשהביאה 49,913 צופים למשחק נגד סטירלינג אלביון. במרץ 2013 עלתה הקבוצה לליגה השלישית בסקוטלנד לאחר תיקו חסר שערים נגד מונטרוז.

מלבד הפסד לפורפאר אתלטיק בסיבוב הראשון בגביע הליגה, את עונת 2013/2014 החלה הקבוצה באופן מושלם עם מספר נקודות מקסימלי ב15 המשחקים הראשונים בליגה השלישית אבל בהמשך נעצרה מעט עם תיקו. לבסוף במרץ 2014 עלתה הקבוצה לצ'מפיונשיפ הסקוטי (הליגה השנייה בסקוטלנד) וגם הצליחה להגיע לגמר גביע האתר הסקוטי, אך הפסידה בגמר הגביע לריית' רוברס. בנוסף הגיעה הקבוצה לחצי גמר הגביע הסקוטי אבל הפסידה 3-1 לדנדי יונייטד.

עונת 2014/2015 הייתה פחות מוצלחת מקודמותיה כאשר בחלק הראשון של העונה הקבוצה הפסידה הרבה ממשחקיה להיברניאן, הארטס וקבוצות נוספות, ובנוסף הודחה בחצי גמר גביע האתגר הסקוטי. לאחר המשך של חוסר הצלחה בליגה התפטר מקויסט מתפקידו כמאמן הקבוצה והוחלף על ידי קני מקדאוול באופן זמני, אבל מצב זה נמשך ל3 חודשים, במהלך תקופה זו השיגה הקבוצה 3 נצחונות בלבד, ומינתה את סטיוארט מק'אל באופן קבוע לשאר המשחקים בליגה. הקבוצה הגיעה למקום השלישי בלבד בליגה אבל העפילה לפלייאוף העליה לליגה הבכירה, אך הפסידה 6-1 למאת'רוול בסיכום צמד משחקים. ביוני 2015 הודיעה הקבוצה על מינויו של מארק וואברוטון למאמן הקבוצה ל-3 עונות וכיוונה למקום הראשון בליגה השנייה ולהעפלה אוטומטית לליגה הבכירה. ב-5 באפריל 2016 עלתה הקבוצה לפריימרשיפ הסקוטי ובכך השלימה את חזרתה לליגה הראשונה לאחר 4 שנות היעדרות[2]. כשבוע וחצי לאחר מכן, ריינג'רס שיחקה נגד סלטיק בחצי גמר הגביע הסקוטי ועלתה לגמר הגביע אחרי שסיימה בתוצאה 2–2 לאחר הארכה וניצחה 5–4 בפנדלים[3]. בגמר ריינג'רס הפסידה להיברניאן.

חזרה לליגה הראשונהעריכה

לאחר שאת עונת 2016/2017 החלה הקבוצה בליגה הראשונה באופן רע, התפטרו מארק ווארבורטון ודיוויד וויר מתפקידם בפברואר 2017, ובמקומו מונה באופן זמני גריים מורטי. פדרו קאיקסינה הפורטוגלי מונה לבסוף למאמן הקבוע של הקבוצה וסיים את העונה. את עונת 2017/2018 לאחר מכן החלה הקבוצה בתוצאות הגרועות בתולדותיה, כאשר הפסידה במוקדמות הליגה האירופית לקבוצה הלוקסמבורגית פרוגרס נידרקורן בתוצאה 2-1 וזאת כבר בסיבוב הראשון במפעל באחת ההפסדים המפתיעים ביותר בשנים האחרונות ובכלל באירופה, כאשר הלוקסמבורגים מעולם לא סיימו משחק אירופי בתיקו והבקיעה רק שער אחד בלבד במשחקים לפני צמד המשחקנים נגד ריינג'רס. לאחר זעזוע זה הקבוצה ניסתה להתאושש בליגה אך לא צלחה והפסידה גם במשחק ה"אולד פירם" 2-0 לסלטיק והודחה על ידי מאת'רוול בגביע הליגה. לאחר תיקו בדקה ה-95 נגד קילמרנוק פיטרה הקבוצה את קאיקסיניה וגריים מורטי אימן אותה באופן זמני פעם נוספת, אך נשאר הוחלט כי ישאר עד לסיום העונה לפחות. ב"אולד פירם" השני בעונה זו הפסידה הקבוצה 5-0 לסלטיק, אחד ההפסדים המשפילים בתולדותיה, ומורטי פוטר מתפקידו כמאמן הזמני (שכבר הספיק להפוך למינוי קבוע), כאשר סלטיק גם זוכה בתואר במשחק זה. ריינג'רס סיימה את עונה זו במקום השלישי בליגה מאחורי סלטיק ואברדין, בפעם השנייה ברציפות.

תקופת סטיבן ג'רארדעריכה

לקראות עונת 2018/2019, ב4 במאי 2018, שחקן העבר האנגלי סטיבן ג'רארד המזוהה עם ליברפול שפרש שנתיים לפני כן ממשחק פעיל, הוחתם כמאמן ריינג'רס ל-4 עונות. את תקופתו החלה הקבוצה באופן חיובי עם 12 משחקים ללא הפסד בליגה, כאשר היא מבטיחה את מקומה בשלב הבתים של הליגה האירופית. אך בהמשך הפסידה לסלטיק ב"אולד פירם" הראשון בעונה, והודחה מגביע הליגה על ידי אברדין.

בדצמבר ניצחה הקבוצה ב"אולד פירם" באייברוקס בפעם הראשונה מזה 13 משחקי דרבי: ניצחון ראשון מאז הניצחון בגביע הסקוטי ב2016, וניצחון ראשון בליגה מאז 2012 (לפני שירדה לליגה הרביעית). אברדין ניצחה את ריינג'רס בפעם השנייה בעונה זו והדיחה אותה גם מהגביע הסקוטי.

את עונת 2019/2020 פתחה הקבוצה עם העפלה לשלב הבתים בליגה האירופית, אך הפסידה ב"אולד פירם" הראשון בעונה, 2-0 לסלטיק. יום לאחר מכן החתימה הקבוצה את ריאן קנט האנגלי מליברפול תמורת כ-7 מליון פאונד, אחד ההחתמות היקרות שלה בשנים האחרונות.

שחקנים מפורסמיםעריכה

תאריםעריכה

  • אליפות סקוטלנד (54): (שיא עולמי)
    • 1891, 1899, 1900, 1901, 1902, 1911, 1912, 1913, 1918, 1920, 1921, 1923, 1924, 1925, 1927, 1928, 1929, 1930, 1931, 1933, 1934, 1935, 1937, 1939, 1947, 1949, 1950, 1953, 1956, 1957, 1959, 1961, 1963, 1964, 1975, 1976, 1978, 1987, 1989, 1990, 1991, 1992, 1993, 1994, 1995, 1996, 1997, 1999, 2000, 2003, 2005, 2009, 2010, 2011
  • הגביע הסקוטי (33):
    • 1894, 1897, 1898, 1903, 1928, 1930, 1932, 1934, 1935, 1936, 1948, 1949, 1950, 1953, 1960, 1962, 1963, 1964, 1966, 1973, 1976, 1978, 1979, 1981, 1992, 1993, 1996, 1999, 2000, 2002, 2003, 2008, 2009
  • גביע הליגה הסקוטית (27): (שיא)
    • 1947, 1949, 1961, 1962, 1964, 1965, 1971, 1976, 1978, 1979, 1982, 1984, 1985, 1987, 1988, 1989, 1991, 1993, 1994, 1997, 1999, 2002, 2003, 2005, 2008, 2010, 2011
  • גביע האתגר הסקוטי (1):
    • 2016
  • גביע אירופה למחזיקות גביע:
    • 1972

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Rangers Football Club Limited, באתר company check ‏, 21 באוקטובר 2014
  2. ^ ריינג'רס שוב בליגה ה-1 בסקוטלנד, באתר ספורט 5 ‏, 6 באפריל 2016
  3. ^ סנסציה: ריינג'רס גברה על סלטיק ועלתה לגמר, באתר ספורט 5 ‏, 17 באפריל 2016


הליגה האירופית - עונת 2019/2020
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח' בית ט' בית י' בית יא' בית יב'
ספרד  סביליה אוקראינה  דינמו קייב שווייץ  פ.צ. בזל פורטוגל  ספורטינג ליסבון איטליה  לאציו אנגליה  ארסנל פורטוגל  פורטו רוסיה  צסק"א מוסקבה גרמניה  וולפסבורג איטליה  רומא טורקיה  בשיקטש אנגליה  מנצ'סטר יונייטד
קפריסין  אפואל ניקוסיה דנמרק  פ.צ. קופנהגן רוסיה  קרסנודאר פורטוגל  פ.ס.וו. איינדהובן סקוטלנד  סלטיק גרמניה  איינטרכט פרנקפורט שווייץ  יאנג בויז ברן בולגריה  לודוגורץ ראזגרד בלגיה  גנט גרמניה  בורוסיה מנשנגלדבך פורטוגל  בראגה קזחסטן  אסטנה
אזרבייג'ן  קרבאך שוודיה  מאלמה ספרד  חטאפה נורווגיה  רוזנבורג צרפת  סטאד רן בלגיה  סטנדרד לייז' הולנד  פיינורד ספרד  אספניול צרפת  סנט אטיין טורקיה  איסטנבול בשאקשהיר אנגליה  וולברהמפטון וונדררס סרביה  פרטיזן בלגרד
לוקסמבורג  F91 דודלאנג' שווייץ  לוגאנו טורקיה  טרבזונספור אוסטריה  לינץ רומניה  קלוז' פורטוגל  ויטוריה דה גימארייש סקוטלנד  גלאזגו ריינג'רס הונגריה  פרנצווארוש אוקראינה  אולקסנדריה אוסטריה  וולפסברג סלובקיה  סלובן ברטיסלאבה הולנד  אלקמאר