גבירתנו ממריצ'ל
גבירתנו ממריצ'ל (קטלונית Nostra Senyora de Meritxell) או אם האלוהים ממריצ'ל (Mare de Déu de Meritxell) היא הקדושה המגנה של אנדורה, המיוצגת בפסל של המדונה והילד. הפסל שמור ב"בזיליקת ההיכל של גבירתנו ממריצ'ל" (Basílica Santuari de Nostra Senyora de Meritxell) בכפר מריצ'ל בקהילה האוטונומית קניליו באנדורה. הפסל המקורי מהמאה ה-12 הושמד בשריפה ב-1972 וכיום שמורה בהיכל רפליקה שלו. יום חגה של גבירתנו ממריצ'ל, 8 בספטמבר (יום הולדתה של מרים, אם ישו), הוא יום החג הלאומי של אנדורה, וגבירתנו ממריצ'ל נזכרת גם בהמנון אנדורה. על שמה של גבירתנו ממריצ'ל קרוי גם בית החולים של אנדורה.
המסורת בדבר מקור הפסל עריכה
בחג ההתגלות צעדו בני מריצ'ל לקניליו כדי להשתתף במיסה[1]. לצד הדרך הם הבחינו בשיח ורדים פורח, דבר יוצא דופן בחורף, ובין ענפיו גילו פסל של המדונה והילד. הם נטלו עימם את הפסל לכפר קניליו והניחו אותו על המזבח המרכזי בכנסייה, תוך שהם מבטיחים לבנות כנסייה חדשה לכבודו. למחרת הפסל נעלם מהכנסייה ונמצא שוב מאוחר יותר תחת ענפי השיח לצד הדרך. בני הכפר הסיקו כי הבתולה מעוניינת לשהות בכפר הסמוך אנקאם, ומסרו את הפסל לתושבי אנקאם אשר הבטיחו מצידם להקים כנסייה חדשה עבורו. אולם הפסל נעלם שוב ונמצא לאחר מכן תחת שיח הוורדים, ואף על פי שהיה זה יום מושלג, שיח הוורדים וסביבתו נותרו נקיים משלג. בני הכפר הבינו כי מרים, אם האלוהים, בקשה להיוותר במקום בו נמצאה, ובמקום זה שוכנת אורטוריה קטנה. סמוך לשם הוקמה הכנסייה הראשונה שהוקדשה לגבירתנו ממריצ'ל.
היסטוריה עריכה
הכנסייה הראשונה במקום נבנתה בסגנון רומנסקי קודם למחצית השנייה של המאה ה-12. המבנה היה צנוע וכלל ספינה בודדת ואפסיס אחד. ב-1658 עברה הכנסייה שיפוץ מקיף שלמעשה שינה אותה מהיסוד והתוצר היה מבנה גדול יותר בסגנון הבארוק, שלצידו הוקם מגדל פעמונים. כנסייה זו שמרה על צורתה המקורית, למעט הוספת קפלה צדדית מאחורי המזבח, החלפת הגג והוספת ציורי קיר במאה ה-19. ב-24 באוקטובר 1873 הכריזה המועצה הכללית של העמקים על גבירתנו ממריצ'ל כקדושה המגנה של אנדורה, וההחלטה אושרה על ידי האפיפיור פיוס העשירי ב-1914. ב-1921 הפסל הוכתר ויום חגה של גבירתנו ממריצ'ל הפך ליום החג הלאומי של אנדורה. הכנסייה נשרפה כמעט לחלוטין בלילה שבין ה-8 ל-9 בספטמבר 1972, ועימה נשרף גם פסל גבירתנו ממריצ'ל המקורי שהיה מגולף מעץ. במקום נערכו חפירות ארכאולוגיות בשנת 1991 ואלה חשפו את יסודות הכנסייה הרומנסקית הראשונה שנצבה במקום. הכנסייה שופצה חלקית ב-1994 והפכה למוזיאון המציג תערוכה קבועה אודות תולדות המקום.
ב-8 בספטמבר 1974 החלה הקמת ההיכל החדש מדרום לכנסייה הישנה, בתכנונו של האדריכל ריקארדו בופיל, ואף שעבודות ההקמה טרם הסתיימו, ההיכל נחנך ב-8 בספטמבר 1976. בתחילה תוכנן קומפלקס גדול שכלל היכל ענק, ויאדוקט המקשר בין ההרים לעמק, אגם מלאכותי ומעליו גשר, רחוב עם חנויות ומסעדות, אמפיתיאטרון לאספות ואירועים ועוד; אולם תוכנית זו נתקלה בהתנגדות עממית ובקשיים כלכליים, ורק חלק קטן ממנה מומש לבסוף. התוצר היה מבנה אקלקטי מאבן, נחושת וזכוכית, שבמרכזו כנסייה בצורת צלב יווני, המשלב השפעה רומנסקית בדמות מערכת קשתות שנועדה להזכיר את הכנסייה הראשונה באתר. הקלויסטר שמדרום לכנסייה נושא גג בצורת קמרון צולב ומזכיר קלויסטר מימי הביניים, ושימוש בחומרי בניין שחורים ולבנים אמור לרמוז לאדריכלות רנסאנס איטלקית[2]. עוד שולבו במבנה יסודות איסלמיים, דוגמת המזרקה במרכז הקלויסטר והפטיו בצידו הצפוני של המבנה. לצד המבנה שוכן מגדל פעמונים רבוע השואב מאדריכלות המנזרים הרומנסקיים בקטלוניה. המבנה אמור להשתלב בסביבה והוא חף מקישוטים, דבר המדגיש את חומרי הבניין בהם נעשה שימוש - אבן כהה המייצגת את ההרים, אבן בהירה המסמלת את השלג ונחושת שתוריק עם השנים ותייצג את מדרונות ההרים והעמקים הירוקים במדינה. ב-13 במאי 2014 העלה האפיפיור פרנציסקוס את הכנסייה לדרגת בזיליקה מינורית[3].
בית חולים היחיד במדינה נקרא על שמה בית החולים נוסטרה סניורה דה מריצ'ל.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גבירתנו ממריצ'ל- אודות ההיכל החדש
הערות שוליים עריכה
-
הכנסייה הישנה -
פנים ההיכל - הכנסייה -
גבירתנו ממריצ'ל בבזיליקת הבשורה בנצרת - מתנת אנדורה לבזיליקה
.jpg)
