פתיחת התפריט הראשי

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

קַטַלַאנִית (ולנסית)
Català ‎(Valencià)‎
מדינות ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה
אזורים קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה
דוברים 12 מיליון
שפת אם 7.5 מיליון
כתב אלפבית לטיני
משפחה

הודו־אירופית

רומאנית
איברו־רומאנית
קטלאנית
לאום אנדורהאנדורה  אנדורה
שפה אזורית:
סרדיניהסרדיניהאלְגֶרוֹ שבאיטליה
ספרדספרד בספרד (שפה אזורית בקטלוניה, וולנסיה והאיים הבלאריים)
ארגון בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
מוסד

המוסד ללימודים קטלאניים

האקדמיה הוולנסיינית ללשון
קוד שפה ca עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ־9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא שפה רשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את קטלוניה נאסר השימוש בשפה.[1]

תוכן עניינים

תפוצה גאוגרפיתעריכה

קטלאנית מדברים במקומות הבאים:

מספר דוברי הקטלאניתעריכה

 
מפת התפוצה של הקטלאנית באירופה

בשטחים בהם היא שפה רשמיתעריכה

אזור מבינים יודעים לדבר
קטלוניה (ספרד) 5,837,874 4,602,611
ולנסיה (ספרד) 3,512,236 1,972,922
האיים הבלאריים (ספרד) 733,466 504,349
אנדורה 62,381 49,519
סה"כ 10,145,957 7,129,401

בשטחים בהם אינה שפה רשמיתעריכה

אזור מבינים יודעים לדבר
אלגרו (סרדיניה, איטליה) 20,000 17,625
צפון קטלוניה (צרפת) 203,121 125,622
אראגון (ספרד) 47,250 45,000
מורסיה (ספרד) אין מידע אין מידע
שאר העולם אין מידע 350,000
סה"כ 270,371 538,247

התפשטות השפהעריכה

השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירנאים.

במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.

עיצורים בקטלאנית
וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
־שִנִּי
דו־
שפתי
אפי ŋ ɲ n m
סותם ɡ k [ɟ c] d t b p
מחוכך ʤ ʧ ʣ ʦ
שורק ʒ ʃ z s
חוכך [ɣ] [ð] v f [β]
מקורב
(צדי)
w j
ʎ l
מקיש ɾ
רוטט r

* - פונמה נפרדת מ־/b/ בניבים באלֵאַרית, אלגורית,
ואלנסית ועוד
* - אלופוני /k ɡ/ בסופי מילים/לפני תנועות קדמיות בניב
באלארית[2]
* - יש המדייקים בקירוב למכתשי־חכי [ʨ ʥ ɕ ʑ]
* - אלופוני /b ɣ d/ בהתאמה בראשי הברות לאחר חוככים[3]

 
תנועות בקאטאלאנית

דקדוקעריכה

הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.

שמות עצם ושמות תוארעריכה

לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת ‎-s‏.

מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אובדן כמעט מוחלט של הסיומת ‎-n‏, אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:

עברית קטלאנית ספרדית צרפתית לטינית
טוב bo bueno bon bonus
טובה bona buena bonne bona
טובים bons buenos bons boni
רומאי romà romano romain romanus
רומאים romans romanos romains romani
אובססיה obsessió obsesión obsession obsessio (פירוש מקורי - חסימה)
אובססיות obsessions obsesiones obsessions obsessiones

פועלעריכה

כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.

כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):

  • vaig cantar - אני שרתי
  • vas cantar - את/ה שרת

כינויי גוףעריכה

כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.

ניבים קטלאנייםעריכה

 
מפת הניבים הקטלאניים

השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב־1861.

הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלק המזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.

אוצר מילים בסיסיעריכה

  • שלום: Hola
  • בוקר טוב: Bon dia
  • ערב טוב: Bona tarda, Bon vespre, Bona vesprada
  • לילה טוב: Bona nit
  • להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
  • להתראות בקרוב: Fins després!
  • בבקשה: Per favor, si us plau
  • מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
  • טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
  • תודה: Gràcies/mercè
  • תודה רבה: moltes gràcies/mercès
  • סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רויטרס, בית המשפט בספרד השעה את כינוס הפרלמנט בקטלוניה, תאגיד השידור הישראלי, ‏5 באוקטובר 2017
  2. ^ בחלק מהניבים האחרים האפשרות מתרחבת לכל מצב מלבד לפני עיצורים נזילים/תנועות אחוריות
  3. ^ יוצאים מן הכלל הם /d/ לאחר צדיים ו-/b/ לאחר /f/