גבריל קצרוב

פרופסור גבריל אילייב קָצָרוֹבבולגרית: Гаврил Илиев Кацаров‏; 4 באוקטובר 1874, קופריבשטיצה, האימפריה העות'מאנית1 ביוני 1958, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה) היה היסטוריון, ארכאולוג ופילולוג בולגרי, מאנשי המחקר הבולטים בבולגריה המודרנית.

גבריל אילייב קָצָרוֹב
Гаврил Илиев Кацаров
פרופסור גבריל קצרוב
פרופסור גבריל קצרוב
לידה 4 באוקטובר 1874
קופריבשטיצה, האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
פטירה 1 ביוני 1958 (בגיל 83)
סופיה בולגריהבולגריה הרפובליקה העממית של בולגריה
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות המרכזי של סופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל היותו היסטוריון, ארכאולוג, פילולוג ורקטור אוניברסיטת סופיה
השכלה אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד Rector of Sofia University “St. Kliment Ohridski” (19271928) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Signature of Gavril Katsarov.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

גבריל קצרוב נולד בקופריבשטיצה. ב-1899 רכש תואר דוקטור בהיסטוריה של העת העתיקה באוניברסיטת לייפציג. ב-1901 יצא להתמחות בברלין ובמינכן וב-1906 בממלכת איטליה. עם שובו לבולגריה החל ללמד באוניברסיטת סופיה. ב-1910 זכה לתואר פרופסור באוניברסיטת סופיה. בין 1915 ל-1918 כיהן כדקאן הפקולטה להיסטוריה ובין 1927 ל-1928 כיהן כרקטור האוניברסיטה. בהמשך, כיהן קצרוב כמנהל המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של בולגריה. היה חבר האקדמיה למדעים של בולגריה (מ-1909), של רומניה (מ-1936) ושל אוסטריה (מ-1939). לאורך הקריירה ערך קצרוב מחקרים שהתמקדו בהיסטוריה של חבלי תראקיה ומקדוניה וכן בשלטון הקיסרות הרומית בשטחי בולגריה. הוא פרסם מספר רב של ספרים ומאמרים בתחומי התמחותו.

במחקריו ובכתביו עסק גבריל קצרוב גם בתולדות היהודים בבולגריה. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו ב-1912 לידי הכפר גיגן נתגלו חורבותיה של העיר הרומית אוּלְפִּיָה אֶסְקוּס שהוקמה ב-106 על ידי הקיסר הרומי טראיאנוס. במקום נמצאה מצבה ועליה כיתוב שכלל את הביטוי ארכי-סינאגוגוס יוספוס. הכתובת המלאה תורגמה ל"יוסף ראש בית הכנסת ומנהל ראשי, בנו של מקסימיני מפנוניה".[1] קצרוב תארך את המצבה לאמצע המאה ה-2 ובמאמר שהוציא לאור קבע שתולדות יהודי בולגריה קודמות להגעת השבטים הסלאבים לאזור בולגריה. בהמשך, תארך חוקר נוסף את המצבה למאה ה-4. באותה העת, הייתה זו העדות הארכאולוגית הקדומה ביותר להתיישבות יהודים באזור בולגריה (פרובינקיית מואסיה התחתונה של הקיסרות הרומית).[2]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניר ברוך, הכֹּפֶר - בולגריה ויהודיה במשך הדורות, הוצאת שבילים, 1990, עמוד 15.
  2. ^ צבי קרן, תקציר ההיסטוריה של בולגריה ויהודיה, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה, אוחזר ב-5 בספטמבר 2015.