גבר ואישה

סרט משנת 1966

גבר ואשהצרפתית: Un homme et une femme) הוא סרט צרפתי משנת 1966. תסריט הסרט נכתב בידי קלוד ללוש ופייר אויטרהובן (Pierre Uytterhoeven) ובוים בידי ללוש. הסרט מיוחד בצילום השופע שלו (ללוש הוא בעל רקע בצילום פרסומות), שמציג מעברים חלקים בין צבע מלא, שחור-לבן, ותצלומים בגוון חום כהה, ובשל הפסקול שלו, אותו הלחין פרנסיס לה (Francis Lai).

גבר ואישה
Un homme et une femme
בימוי קלוד ללוש עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי קלוד ללוש עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט קלוד ללוש, פייר אויטרהובן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אנוק איימה
ז'אן-לואי טרנטיניאן
מוזיקה פרנסיס לה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום קלוד ללוש עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Les Films 13 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 באוקטובר 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 102 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט רומנטי, מלודרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים
סרט הבא גבר ואישה: 20 שנים אחרי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרט המשך, "גבר ואישה: 20 שנים אחרי" (Un Homme et une Femme, 20 Ans Déjà),יצא לבתי הקולנוע בשנת 1986.

עלילה

עריכה

הסרט מגולל את ספורם של אן, אלמנה צעירה (אנוק איימה), מפקחת תסריט בסרט, שבעלה המנוח (פייר ברוך) היה פעלולן ונהרג בתאונה באתר הצילומים, ושל אלמן, ז'אן-לואי (ז'אן-לואי טרנטיניאן), נהג מרוצים שאשתו שולחת יד בנפשה אחרי שז'אן-לואי התנסה בתאונה כמעט קטלנית במרוץ 24 השעות של לה מאן. הם נפגשים בבית הספר שבו לומדים ילדיהם בדוביל (Deauville). לילה אחד, אחרי שאן מחמיצה את הרכבת האחרונה, הם נוסעים ביחד לבית בפריז, והם מייד נמשכים זה לזה.

הסיפור מתחקה אחר התפתחות הרומן ביניהם במהלך מספר נסיעות לדוביל והוא מתפתח חרף רגשות האשמה שאן חשה לגבי אובדן בעלה המנוח. אחרי שהם מבלים ביחד לילה בדוביל, אן נוכחת לדעת שהיא אינה נאמנה לזיכרון בעלה, ומחליטה לעזוב את ז'אן-לואי. בזמן שהיא נוסעת בחזרה לפריז ברכבת, ז'אן לואי נוסע במהירות כדי לפגוש אותה בתחנה, וכשהיא יורדת מהרכבת היא מופתעת לראותו שם. מאושרת מכך שאהובה שב אליה, הם מתחבקים כשהסרט מסתיים. המשך מערכת היחסים נותר פתוח לפרשנויות.

צוות השחקנים

עריכה

קבלת הסרט

עריכה

גבר ואשה זכה בפרסים רבים, בכללם Grand Prix בפסטיבל קאן של 1966, [1] פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, ובפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר. איימה הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר וללוש לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר.

הפסקול

עריכה

הפסקול נכתב בידי פרנסיס לה והיה מועמד לפסקול המקורי הטוב ביותר גם לפרס באפט"א וגם לפרס גלובוס הזהב ב-1967. שיר הנושא של הסרט, שהולחן אף הוא על ידי פרנסיס לה ומילותיו נכתבו בידי פייר ברוך, היה להיט גדול והיה מועמד ל"שיר המקורי ביותר בסרט קולנוע" בפרס גלובוס הזהב.[2]

פייר ברוך, שאף גילם את דמותו של הבעל המנוח, גם שר את השירים בפסקול. בהמשך הסרט, הוא מופיע מחדש לזמן קצר ושר את "Samba Saravah", גרסה צרפתית עם מילים שכתב ברוך בעצמו, המבוססת על השיר הברזילאי "Samba da Benção", שנכתב בידי באדן פאוול, עם מילים אותן חיבר ויניסיוס דה מוראיס.[3]

בשיר "Aujourd'hui C'est Toi", משתמשים כשיר הנושא לסדרת הטלוויזיה Panorama של ה-BBC. את שירי הדואט בסרט שרו הזמרת ניקול קרואזי ופייר ברוך.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה