גדעון אביטל-אפשטיין

היסטוריון, חוקר תרבות, סופר, מרצה ועורך דין ישראלי

גדעון אביטל-אפשטיין (נולד ב-7 במרץ 1952) הוא היסטוריון, חוקר תרבות, סופר, מרצה ועורך דין.

גדעון אביטל-אפשטיין
לידה 1952 (בן 72 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים רמת השרון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון, חוקר תרבות, סופר, מרצה, עורך דין
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס יצחק שדה (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אירוע השקת הספר 67' ירושלים, מלחמה

מחבר הספרים: "1973, הקרב על הזיכרון" (הוצאת שוקן, 2013), "פלא פה נס" (הוצאת כרמל 2017), "67', ירושלים, מלחמה" (הוצאת מטר, 2017), "67 - Jerusalem at war" (הוצאת BooxAi, 2023).

הגה וערך את הספר: "יום פקודה" (הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2023).

ביוגרפיה עריכה

גדעון אביטל-אפשטיין נולד בחיפה לבלה לבית קובלר וליהודה (אויגן) אפשטיין.

מתגורר ברמת השרון. נשוי לענת ואב לשניים. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1970, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים וקורס קציני חי"ר בהצטיינות . במלחמת יום הכיפורים היה קצין המודיעין של גדוד הצנחנים 890 בחטיבה 35 ולחם בקרב החווה הסינית.[1]

לאחר שחרורו משירות סדיר שירת במילואים כקצין מודיעין חטיבתי וכקצין מודיעין ביחידה לאיתור נעדרים.

לאחר סיום שירותו הצבאי פנה ללימודים אקדמיים וסיים לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. במקביל ללימודיו עבד בחברת חילן.

היה פעיל במפלגת שינוי שקמה בעקבות מלחמת יום הכיפורים ושימש כדובר המפלגה.

בשנים 1987-1984 כיהן כיועץ שר התקשורת, פרופ' אמנון רובינשטיין והוביל מטעמו מספר רפורמות, בהן חוק רשות הדואר, חוק הערוץ השני, פרויקט הטלוויזיה בכבלים ועיצוב הרגולציה לגבי חברת "בזק" ושירותיה לציבור.

היה מייסד ושותף של משרד עורכי דין אביטל-דרומי ושות' שתחומי התמחותו: משפט חוקתי, רגולציה, משפט מסחרי, תקשורת, מדיה, תאגידים. הוא פעל כעורך דין במשרד בשנים 1986 עד 2002. במסגרת עבודתו זאת עסק בין היתר, ברפורמה במשק החשמל במסגרת ועדת צ'מנסקי ובייזום מודל השינוי המבני בקיבוצים, הכולל תיאגוד פעילות כלכלית של הקיבוץ ושיוך נכסים, דירות ופנסיות לחברי הקיבוץ.

בשנת 2002 ויתר על עיסוקו המשפטי לטובת  לימודי היסטוריה באוניברסיטת תל אביב, בה סיים תואר ראשון ושני בהצטיינות יתרה, בבית-ספר להיסטוריה.

בשנים 2006–2009 כתב עבודה לתואר דוקטור בבית-ספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב. עבודתו על "מקומה של מלחמת יום הכיפורים בזיכרון הישראלי" זכתה בציון לשבח מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

גדעון אביטל-אפשטיין עסק גם בהוראה. במכללת סמינר הקיבוצים לימד בתוכנית רג"ב למצטיינים וביחידה להכשרת מנהלים היסטוריה, אזרחות, רגולציה ואתיקה בחינוך. הקים וריכז תוכנית הסבת אקדמאים להוראת אזרחות, ללימודי תואר שני[2].

בשנים 2006–2012 לימד במרכז למחוננים ומצטיינים (כיום המרכז למצוינות) באשקלון ובמועצה אזורית חוף אשקלון.

כיועץ היסטורי, חוקר ומראיין השתתף ביצירת סדרת הטלוויזיה "לא תשקוט הארץ" על מלחמת יום הכיפורים וזכה בשנת 2014 בפרס התחקיר מטעם איגוד היוצרים הדוקומנטריים[3].

עוסק בחקר חיי יהודים בספרד ובגרמניה בימי הביניים ובעת החדשה ומשלים רומן היסטורי "אלף ואחת" על קורות משפחה יהודית באלף השני לספירה. כמו כן, הוא מנחה ערבי עיון ושיח סופרים בנושאים הקשורים למלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים אותן חקר לעומק לפני פרסום ספריו.

עבודתו הספרותית עריכה

גדעון אביטל-אפשטיין כתב וערך מספר ספרים העוסקים בחברה הישראלית.

הקרב על הזיכרון – 1973 - הוצאת שוקן, 2013 עריכה

בספר ביכורים זה הוא בוחן כיצד מוצגת מלחמת יום הכיפורים בחברה ובתרבות הישראלית מאז 1973. הספר סוקר את כל זירות־השיח ומתמודד עם שאלות מפתח כגון אילו משקעים הותירה המלחמה בזיכרון הישראלי, איזה מהפכים חלו בדמותה במהלך השנים, מהי התוצאה הנתפסת של המלחמה, מי הם גיבוריה לניצחון ועוד.

מתוך בקורת על הספר[4]: ספרו של אביטל-אפשטיין הוא מהספרים החשובים שנכתבו על המלחמה. הוא מתייחד בהיקף הנרחב של המחקר ובעיסוק המעמיק בהשפעת מלחמת יום הכיפורים על החברה הישראלית בכל הנוגע לזיכרון הקולקטיבי. בכך הוא תורם תרומה ייחודית להבנת הזהות הישראלית בארבעת העשורים האחרונים ובמיוחד להבנת זהותו של הדור שחווה את המלחמה.

67’, ירושלים, מלחמה - הוצאת מטר, 2017 עריכה

ספר שהוא פרי מחקר מפורט אודות תהליכים ואירועים שקדמו למלחמה בירושלים. הוא מציג את המערכה, בהקשרים מדיניים, ביטחוניים ותרבותיים וסוקר בפירוט את הקרבות המרים שהתחוללו בירושלים ובסביבה. הספר בוחן ומאתגר תפיסות ומיתוסים שהתקבעו בתודעה הלאומית. הספר מתבסס על מאות ראיונות עומק עם מפקדים, לוחמים ובני משפחות שכולות ועל מסמכים רבים בתחום הדיפלומטי, המדיני והצבאי שחלקם נחשפו בספר לראשונה [5].

הספר תורגם לאנגלית: '67 - Jerusalem at war' ויצא לאור באפריל 2023, לרגל יום העצמאות, בהוצאת BooxAi.

הוא מנגיש לקורא באנגלית את סיפור המלחמה ו"מספר את סיפור המלחמה ששינתה את פני ישראל בפרט והמזרח התיכון בכלל" [6].

פלא פה נס - הוצאת כרמל, 2017 עריכה

"פלא פה נס" הוא רומן עתידני פוליטי המציג הידרדרות והתפרקות של החברה הישראלית, הגורמים למתונים בחברה להגר ולהקים מדינה חלופית ב-פלופונס, בדרום יוון. הספר מתאר תהליך של נפילת המדינה בידי קיצונים ימניים ודתיים  וכינון "ישראל חדשה" תחתיה[7].

יום פקודה: מלחמת יום הכיפורים - להביט לאמת בעיניים, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2023 עריכה

גדעון אביטל-אפשטיין הגה, ערך והשתתף בכתיבת הספר שיצא לאור על ידי המרכז למלחמת יום הכיפורים לציון 50 שנה למלחמה.

בספר אסופת מאמרים שכותביהם מנתחים את המלחמה על כל היבטיה: המדיני, הפוליטי, הצבאי והאנושי והם אינם חוששים להביע דעה גם בנושאים שנויים במחלוקת, בלי להירתע מן הפולמוס שיתעורר בעקבות הקריאה בספר.[8]

פרסים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גדעון אביטל-אפשטיין, ‏חזרנו ל"חווה הסינית" כדי להיפרד ממנה לעד, מבט מל"מ 95, יוני 2023, עמ' 23;
    גיורא איילנד, "לא נרדם בלילות", ידיעות ספרים, 2018, עמ' 49.
  2. ^ סמינר הקיבוצים, תכנית מצטיינים, באתר סמינר הקיבוצים
  3. ^ 1 2 הוכרזו זוכי הפרסים של פורום היוצרים הדוקומנטרים 2014: "תקופת מבחן" הטוב ביותר, באתר אידיבי סרטים
  4. ^ גד קרויזר אוניברסיטת בר אילן, סקירת ספר, ‏2015
  5. ^ 67' ירושלים, מלחמה - גדעון אביטל-אפשטיין, באתר www.e-vrit.co.il
  6. ^ Gideon Avital-Eppstein, Jerusalem at War, BooxAi, 2023-04-18, ISBN 978-965-578-106-9. (בenglish)
  7. ^ פלא פֹּה נֵס / גדעון אביטל-אפשטיין, באתר השילוח, ‏2021-08-26
  8. ^ יום פקודה - מלחמת יום הכיפורים - להביט לאמת בעינים – הספר, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
  9. ^ 1973 - הקרב על הזיכרון - מאת גדעון אביטל-אפשטיין - הוצאת שוקן - Schocken, באתר www.schocken.co.il
  10. ^ פרס יצחק שדה, באתר palmach.org.il