שולמית לסקוב

שולמית לסקוב
	שולמית לסקוב עם בעלה, הרמטכ"ל החמישי חיים לסקוב. ראשון משמאל, מאיר עמית ולשמאלה גנרלים צרפתים. סוף שנות ה-50 של המאה ה-20
לידה	10 ביוני 1916; האג שבהולנד
פטירה	16 בספטמבר 2016 (בגיל 100)
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
מקום מגורים	תל אביב
בן או בת זוג	חיים לסקוב (1949–1982); רענן ויץ (1940–1949) ;
פרסים והוקרה	פרס יצחק שדה לספרות צבאית, פרס יצחק בן-צבי, יקירת העיר תל אביב, פרס הרצל

שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.

ביוגרפיה

לסקוב נולדה בהאג שבהולנד למשפחת ליין-ח"ן^[1], שהיגרה מרוסיה לקלן שבגרמניה.

בשנת 1922 נשלח אביה, פרץ, לירושלים מטעם קק"ל והיא עלתה לארץ ישראל עם משפחתה. שולמית גדלה בשכונת בקעה ובשכונת תלפיות בירושלים ולמדה בבית הספר למל ובגימנסיה העברית רחביה. על חבריה למחזור נמנו, בין השאר שרה שניאורסון ואפרים קציר. לסקוב הייתה חברה בשומר הצעיר ולאחר סיום לימודיה החלה ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית, אך עזבה את לימודיה^[2] ב-1935 והצטרפה לקיבוץ אילון, בו הייתה חברה במשך ארבע שנים, עד שהחליטה לעוזבו ושבה לירושלים. ספרה הראשון נכתב על רקע חוויותיה מהקיבוץ^[3]. בירושלים עסקה במוזיקה וניגנה בכינור, בפסנתר ובוויולה. ב-1939, בעקבות תאונת דרכים בה נפצעה קשה, החלה לעבוד ככתבנית במחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בירושלים. ב-1940 נישאה לרענן ויץ^[4]. לסקוב הוכשרה כאלחוטנית בקורסים בכפר ויתקין, בחניתה ובעין השופט והצטרפה לגדעונים.

לאחר קום המדינה עברה לתל אביב, שם עבד בעלה בסוכנות היהודית. היא עבדה כפקידה ראשית באגף ההדרכה של צה"ל, שם הכירה את האלוף חיים לסקוב, לימים הרמטכ"ל החמישי. בעקבות ההיכרות ביניהם התגרשה מבעלה ונישאה בשנת 1949 ללסקוב.

לסקוב עבדה במשרד החינוך בתפקידים שונים, בהם כמפקחת על חינוך מיוחד^[5].

לסקוב כתבה ביוגרפיה של יוסף טרומפלדור שיצאה לאור בתחילת 1972. בעקבות ספר זה בקשה לסקוב לחקור את תולדות תנועת ביל"ו, ועשתה זאת במסגרת המכון לחקר הציונות וישראל באוניברסיטת תל אביב^[6]. עבודתה נמשכה מספר שנים והניבה מאמרים על הבילויים^[7] וספר עליהם שיצא בשנת 1979^[8], והיו שראו בו מנפץ המיתוס של ביל"ו^[9]. בהמשך חיברה ביוגרפיות על יוסף ויתקין ואחד העם. היא הוציאה לאור את מכתביו של ד"ר חיים חיסין. ב-2010 פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "לפנים", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

נפטרה ב-16 בספטמבר 2016, בגיל 100, ונטמנה בבית העלמין קריית שאול.

פרסים

בשנת 1972 זכתה שולמית לסקוב בפרס יצחק שדה לספרות צבאית על הביוגרפיה של יוסף טרומפלדור^[10].

בשנת 1981 זכתה בפרס יצחק בן-צבי^[11].

בשנת 2010 זכתה באות יקיר העיר תל אביב-יפו על פועלה ותרומתה לחקר הציונות^[12]

בשנת 2011 זכתה בפרס הרצל על תרומתה לחקר תולדות היישוב והתנועה הציונית.

עץ יוחסין

כתביה (מבחר)

ספרים מפרי עטה

איש לחשבון עולמו, תל אביב: הוצאת אל"ף, תשכ"ה 1965.
טרומפלדור: סיפור חייו, חיפה: שקמונה, (1972), ירושלים: הוצאת כתר, 1982, 1995.
הביל"ויים, ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשל"ט, תשמ"א (1981).
קול קורא: חייו וזמנו של יוסף ויתקין, תל אביב: הוצאת פפירוס, תשמ"ו 1986.
קודם כל: מסיפורי ראשונים, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון, תשמ"ו 1986^[14].
חיי אחד העם: פסיפס מתוך כתביו וכתבים אחרים, ירושלים: המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ז 2006.
לפנים: פרקי זיכרונות מארץ ישראל שלפני מלחמת העולם השנייה, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2010.

ספרים שערכה וההדירה

כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל, ליקט וערך לראשונה אלתר דרויאנוב, תל אביב: הוצאת אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ב 1982-תשנ"ג 1993.
המושבה גדרה, השתלשלותה וקורותיה: מראשית התייסדותה עד היום הזה: מתוך לוח ארץ ישראל לשנת תרס"א מאת דוב אריאל (לייבאוויץ), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשל"ט.
מכתבים בענייני ארץ ישראל: (1891–1926), אחד העם (אשר צבי גינצברג), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תש"ס 2000.
מסע בארץ המובטחת, חיים חיסין, תרגם מרוסית: חיים בן-עמרם, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב.
מרשומות אחד הביל"ויים, חיים חיסין, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"א 1990.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של שולמית לסקוב, בקטלוג הספרייה הלאומית
הספרים של שולמית לסקוב, באתר "סימניה"
יחיעם ויץ, "לפנים: פרקי זיכרונות מארץ ישראל שלפני מלחמת העולם השנייה" מאת שולמית לסקוב, נערת תלפיות, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2010
על זכייתה של לסקוב בפרס הרצל
עופר אדרת, אשת הרמטכ"ל, שכתבה על המאהבות של טרומפלדור, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
שולמית לסקוב, דף שער בספרייה הלאומית

מכּתביה:

שולמית לסקוב, ‏הריב על אודות אלטנוילנד, הציונות ט"ו, 1990, עמ' 35-53

על ספריה:

חיה צוקרמן בראלי, הביל"ויים, דבר, 10 באוגוסט 1979
רות בונדי, הבילויים, דבר, 24 באוגוסט 1979
אלי שאלתיאל, אם תרצו - זו אגדה, דבר, 9 בנובמבר 1979
טוב למות בעד ארצנו?, דבר, 24 במרץ 1972

הערות שוליים

^ אביה פרץ ליין נכד הרב פרץ חן - אבני חן - תולדות משפחת חן לדורותיה, ני יורק, קה"ת, תשע"ה, פר' טו
^ שולמית לסקוב, יקירי העיר תל אביב, באתר עיריית תל אביב.
^ י. בר לב, לבטים נושנים, חרות, 21 במאי 1965
^ רענן ויץ - שולמית ליין - נשואים, דבר, 9 ביולי 1940
^ דני עשת, [1.pdf שולמית לסקוב]. 1909-2009 מחווה לתושבי תל אביב יפו סביב גיל מאה.
^ ציונות תחת מיקרוסקופ, דבר, 19 בינואר 1973; המשך
^ הציונות, כרך ה', דבר, 24 בנובמבר 1978
^ חיה צוקרמן בראלי, הביל"ויים, דבר, 10 באוגוסט 1979
^ זכויות לחוד ודיוק היסטורי לחוד, מעריב, 26 ביוני 1980
^ היום עצרת זכרון ליצחק שדה בגבעת ברנר, דבר, 9 באוגוסט 1972.
^ פרס בן צבי לשולמית לסקוב, דבר, 10 במאי 1981
^ יקירי העיר תל אביב-יפו לשנת 2010, עיריית תל אביב.
^ לעץ משפחתו
^ עיון ראשון, עליות ראשונות, מעריב, 11 באפריל 1986

[1] אביה פרץ ליין נכד הרב פרץ חן - אבני חן - תולדות משפחת חן לדורותיה, ני יורק, קה"ת, תשע"ה, פר' טו

[2] שולמית לסקוב, יקירי העיר תל אביב, באתר עיריית תל אביב.

[3] י. בר לב, לבטים נושנים, חרות, 21 במאי 1965

[4] רענן ויץ - שולמית ליין - נשואים, דבר, 9 ביולי 1940

[5] דני עשת, [1.pdf שולמית לסקוב]. 1909-2009 מחווה לתושבי תל אביב יפו סביב גיל מאה.

[6] ציונות תחת מיקרוסקופ, דבר, 19 בינואר 1973; המשך

[7] הציונות, כרך ה', דבר, 24 בנובמבר 1978

[8] חיה צוקרמן בראלי, הביל"ויים, דבר, 10 באוגוסט 1979

[9] זכויות לחוד ודיוק היסטורי לחוד, מעריב, 26 ביוני 1980

[10] היום עצרת זכרון ליצחק שדה בגבעת ברנר, דבר, 9 באוגוסט 1972.

[11] פרס בן צבי לשולמית לסקוב, דבר, 10 במאי 1981

[12] יקירי העיר תל אביב-יפו לשנת 2010, עיריית תל אביב.

[13] לעץ משפחתו

[14] עיון ראשון, עליות ראשונות, מעריב, 11 באפריל 1986

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[14]


שולמית לסקוב עם בעלה, הרמטכ"ל החמישי חיים לסקוב. ראשון משמאל, מאיר עמית ולשמאלה גנרלים צרפתים. סוף שנות ה-50 של המאה ה-20
לידה	10 ביוני 1916 האג שבהולנד
פטירה	16 בספטמבר 2016 (בגיל 100)
מדינה	ישראל ישראל
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
מקום מגורים	תל אביב
בן או בת זוג	חיים לסקוב (1949–1982) רענן ויץ (1940–1949)
פרסים והוקרה	פרס יצחק שדה לספרות צבאית, פרס יצחק בן-צבי, יקירת העיר תל אביב, פרס הרצל