גודג'י קוק
שרל אליזבת טקציציאקאווה "גודג'י" קוק (באנגלית: Sherrill Elizabeth Tekatsitsiakawa “Katsi” Cook; נולדה ב-4 בינואר 1952) היא מיילדת ילידית-אמריקאית משבט המוהוק, ופעילה למען איכות הסביבה, בריאות נשים וזכויות ילידיות. היא ידועה בעיקר בשל המחקר שערכה בקהילתה, אומת המוהוק של אקווססנה, במדינת ניו יורק בנושאי צדק סביבתני ובריאות רבייתית.[1]
 | |
| לידה |
4 בינואר 1952 (בת 72) שמורת המוהוק סנט ריג'ס, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| בן או בת זוג |
Jose Barreiro |
  | |
היא המנכ"לית של עמותת Running Strong for American Indian Youth, ומייסדת של הארגון Woman is the First Environment Collaborative אשר תומך בפרויקטי בריאות קהילתיים המבקשים להעצים נשים ילידות בכל הגילאים ולהגדיל את הידע לגבי בריאות רבייתית.[2] היא הקימה מספר ארגונים המשרתים את קהילת אקווססנה, כולל תוכנית לבריאות נשים ופרויקט ניטור חלב אם.
תחילת דרכה עריכה
הצעירה מבין ארבעה ילדים, ג'ודג'י קוק נולדה ב-4 בינואר 1952, לקאוונאיין אוולין מונטור קוק, ויליאם ג'ון קוק בשמורת המוהוק סנט ריג'ס, או אומת המוהוק של אקווססנה. אביה, בוגר דארטמות' קולג', היה טייס שנלחם במלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה. הוא מת בתאונת מטוס כשקוק הייתה בת תשעה חודשים.[3] אמה נפטרה כשקוק הייתה בת 11. את המשך ילדותה העבירה קוק אצל סבתה מצד אביה, קנטירס אליזבת הרן קוק, שהייתה מיילדת בקרב האקווססנה.[4]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פמיניזם | ||
קוק התחנכה בפנימיה קתולית, אך כבר בגיל נעורים החלה להאמין ולחיות על פי דת הלונגהאוס הילידית המסורתית. היא למדה במכללת סקידמור מ-1970 עד 1972, אז החלה ללמוד בדארטמות' קולג', כחלק ממחזור הנשים הראשון של המכללה. זמן קצר לאחר מכן, היא עזבה את בית הספר כדי להשתתף בתנועה האינדיאנית האמריקאית (AIM), תנועה למען זכויות ילידיות. היא נישאה ליוחניו בריירו, אקדמאי ופעיל למען זכויות ילידים מקובה; לזוג נולדו חמישה ילדים.[5]
קריירה עריכה
במהלך שנות ה-1970 וה-1980, עבדו קוק ובריירו עם מועצת ראשי השבט להקמת והפעלת עיתון בשם Akwesasne Notes, שכלל מאמרים על בני האקווססנה או כאלה שרלוונטיים לקהילתם.[6]
ב-1977 החליטה קוק להיות למיילדת, לאחר שהשתתפה בכנס ילידי, שם שמעה דוברות שהדגישו את התפקיד החשוב שמשחקת לידה מסורתית בהחלת אוטונומיה גופנית לנשים ילידות; שליטה על רבייה וילודה אף נחשבה כאמצעי חשוב בפני עצמו להשבת ריבונות ילידית. היא השלימה הכשרה כמיילדת רוחנית בארגון "החווה" (ארגון רוחני המושתת על ערכים של אי-אלימות) בטנסי בשנת 1978, ואחריו גם עברה הכשרה קלינית בתוכנית ההכשרה לבריאות נשים באוניברסיטת ניו מקסיקו.
קוק השתתפה בישיבה המייסדת של ארגון Women of all Red Nations (WARN) ב-1978, ולאחר מכן השתתפה בפרויקט פתיחת קליניקה בבית ספר ילידי מטעם הארגון בסנט פול שבמינסוטה. שם היא הקימה את הפרויקט לבריאות נשים כיוזמה קהילתית. ב-1980 חזרה קוק לאקווססנה והמשיכה שם את הפרויקט.
באקווססנה, קוק המשיכה לעבוד כמיילדת, כולל במתן טיפול טרום לידתי, שירותי מיילדות, טיפול שלאחר הלידה, תכנון המשפחה, ייעוץ משפחתי, ושירותים אחרים. היא גם עזרה לפתח את בית ספר החופש של אקווססנה – בית ספר ילידי עצמאי שנוסד בשנת 1979.[7]
נהר סנט לורנס, העובר דרך שמורת האקווססנה, ואדמות השמורה עצמה נמצאים בסמיכות למפעלי ג'נרל מוטורס (GM) ובסמוך לאתרי הפסולת של החברה. ב-1981, מחלקת שימור הסביבה של מדינת ניו יורק הודיעה כי נמצא החומר הכימי הרעיל PCB במי התהום מתחת לאדמות ג'נרל מוטורס, ומאוחר יותר גם בבארות פרטיים בשמורה. גילוי הזיהום עלה בקנה עם מספרים גבוהים של הפלות ומומים מולדים בקרב האוכלוסייה המקומית.
חוקרים מטעם בית הספר לרפואה מאונט סיני דגמו את הקרקע במשך שנות השבעים, אך לא בדקו את ההשפעה על חלב אם ותינוקות יונקים. כשקוק חזרה ללמוד לתואר בביולוגיה וחברה בחוג לאקולוגיה אנושית באוניברסיטת קורנל ב-1984, היא פתחה מחקר חלב אם בשמורת האקווססנה בשיתוף פעולה עם סטודנטים נוספים וכימאי ממשרד הבריאות של ניו יורק בשם בריאן בוש. פרויקט בריאות נשים שהקימה הפך לתוכנית ניטור חלב אם, אשר ממשיך לספק שירותי בריאות ומידע עד היום. כתוצאה, קוק שימשה כמתווכת גם במחקרים מאוחרים יותר בין הקהילה המדעית, משרדים ממשלתיים והשבט.[8]
קוק המשיכה לפעול בתנועות למען בריאות נשים בזירה המקומית, הארצית והבינלאומית. היא נסעה לגואטמלה לעבוד לצד מיילדות מעם המאיה, והייתה המייסת הילידית של מרכז לידה שש האומות באונטריו שבקנדה, שעורך את תוכנית המיילדות הילידית ומשתתף ביוזמות של חינוך קהילתי.[9] היא חברת דירקטוריון של רשת בריאות הנשים הלאומית (National Women's Health Network), וכן של המועצה הילידית הלאומית למיילדות בקנדה, האחראית על חקיקה בנושא מיילדות ודואגת שזכויות ילידיות יכובדו בכל חקיקה כזו. ב-2009, היא הייתה מייסדת שותפה של מועצת קונונ:קווה, מועצה שבטית באקווססנה בהנהגת נשים, שמטרתה להעצים נשים בקהילה ולקדם מדיניות ממוקדת-נשים למיגור מעגלי אלימות בקהילה.
עבודה באקדמיה עריכה
בין השנים 1994–1998, קוק שימשה כמרצה בחוג לבריאות סביבתית וטוקסולוגיה בסטייט יוניברסיטי של ניו יורק (SUNY) באלבני, והייתה עמיתה אורחת בתוכנית לימודי אינדיאנים באוניברסיטת קורנל. ב-2001, היא הייתה חוקרת אורחת באוניברסיטת דלהוזי, וגם הרצתה על רפואה אלטרנטיבית בבית הספר לרפואה בסטייט יוניברסיטי של ניו יורק (SUNY) בבאפלו ובאוניברסיטת קורנל. ב-2008, מאמריה של קוק צורפו לאוסף סופיה סמית בסמית קולג'. ב-2011, היא התקבלה כעמיתה בתוכנית לבריאות רבייתית והסביבה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF).
מאמרים ומדיה עריכה
גודג'י קוק כתבה כתבות רבות לעיתון הארצי Indian Country Today. מאמריה האקדמיים הם חלק מאוסף סופיה סמית בסמית קולג'.
- 2007 – הייתה הדוברת המרכזית באירוע Live Earth במוזיאון האינדיאנים הלאומי בוושינגטון די. סי.
פרסים עריכה
- 2004-2005: פרס ידע ילידי ומחקר תרבותי מטעם החוג לחקר בריאות ילידית באוניברסיטת טורונטו.
משפחה עריכה
גודג'י קוק נשואה ליוחניו בריירה, פעיל ילידי ואקדמאי מקובה. לזוג חמישה ילדים ושמונה נכדים.
הערות שוליים עריכה
- ^ "Katsi Cook: Meet Board Member Katsi Cook". Running Strong for American Indian Youth. Running Strong for American Indian Youth. אורכב מ-המקור ב-2017-02-28. נבדק ב-2017-05-03.
- ^ "Katsi Cook : Co-founder". Konon:kwe Council. Konon:kwe Council. אורכב מ-המקור ב-2014-11-29. נבדק ב-2017-05-03.
- ^ Follet, Joyce (באוקטובר 2005). "Katsi Cook interviewed by Joyce Follet". Voices of Feminism Oral History Project.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Cook, Katsi (30 בספטמבר 1997). "Women are the First Environment". Native Americas. XIV (3).
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Hoover, Elizabeth. "Biographical Note". Five College Archives & Manuscripts Collection. Five College Archives & Manuscripts Collection.
- ^ Hoover, Elizabeth (במאי 2010). Local Food Production and Community Illness Narratives: Responses to Environmental Contamination and Health Studies in the Mohawk Community of Akwesasne. Providence, RI: Brown University. p. 87.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Akwesasne Freedom School". Akwesasne Freedom School.
- ^ Johnson, Jeff (1996). "Mohawk environmental health project integrates research into the community". Environmental Science & Technology/News. 30: 20A. doi:10.1021/es962056s.
- ^ "Birthing Centre". Six Nations Health Services : Birthing Centre. Six Nations Health Services.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "גודג'י קוק".