גוזמה

גוזמה היא תיאור של המציאות שיש בו הגזמה ולעיתים תיאור מעשים בלתי אפשריים, שברור שלא קרו. מי שמרבה לספר גוזמאות קרוי גוזמאי או בעל גוזמה.

הברון מינכהאוזן

בול דואר גרמני, המציג את אחת מגוזמאותיו של הברון מינכהאוזן

ערך מורחב – הברון מינכהאוזן

בתרבות אירופה התפרסם הברון מינכהאוזן במאה ה-18 כגוזמאי, לאחר שהצטרף לצבא הרוסי והשתתף בשתי מערכות כנגד הטורקים. כשחזר לביתו, סיפר שורה של סיפורים מדהימים ויוצאים מגדר הרגיל אודות הרפתקאותיו, כביכול.

כמה מסיפורי הברון, כפי שסופרו לאחר מכן על ידי אחרים, כללו רכיבה על כדור תותח, מסע אל הירח, היחלצות מביצה בעזרת משיכת שיערו שלו, סוסו שנחצה בעוד הוא ממשיך לרכב על חלקו הקדמי, המנגינות שקפאו בחצוצרה ונשמעו רק כאשר הפשירו לאחר מכן, טיול לירח על שתיל אפונה, צבי שמצמיח עץ דובדבנים מקרניו ועוד.

סיפור לדוגמה:

נפול נפלתי בכוח רב לארץ, דימתי בלבי כי איהרג בו במקום. למזלי נשארתי חי, אלא שמעוצם הנפילה כרה גופי הכבד בור עמוק באדמה. הבור היה עמוק כל-כך, עד שבשום אופן לא יכולתי לצאת מתוכו. לא הייתה לי אפוא בררה, בלתי אם לרוץ לביתי, להביא משם את, לחפור עצמי מתוך הבור, ואמנם חפרתי עצמי והצלחתי להינצל מאותו בור עמוק.

ביהדות

ערך מורחב – אגדה (יהדות)

בספרות חז"ל ישנה התייחסות לדברי גוזמה שנאמרו במקרא במשנה ובתלמוד. כך שלדוגמה, התיאור המקראי של המרגלים על ה"עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם" שראו בארץ כנען, דבר שלא ייתכן, הם דברי גוזמה^[1]

דוגמה נוספת בדברי המשנה במסכת תמיד^[2] המתארת את ה"תפוח" שהיה על מזבח העולה שבו היה מצבור גדול של אפר, שהגיע לממדים עצומים של עד כשלוש מאות כור, רבא בתלמוד^[3] עמד על כך שמדובר בדברי גוזמה, שכן נפח במידה זו גדול מכל שטח המזבח. דוגמאות נוספות מובאות בתלמוד^[4]:

אמר רבי אמי: דברה תורה לשון הבאי, דברו נביאים לשון הבאי, דברו חכמים לשון הבאי.

דברו חכמים לשון הבאי - הא דאמרן (=התפוח),

דברה תורה לשון הבאי - עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם (ספר דברים, פרק א', פסוק כ"ח),

דברו נביאים לשון הבאי - וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם (ספר מלכים א', פרק א', פסוק מ')

כמו כן מפורסם האמורא רבה בר בר חנה, בן המאה השלישית, בגוזמאות שסיפר^[5], המופיעות במסכת בבא בתרא פרק חמישי "המוכר את הספינה". מגוזמאותיו:

"אני ראיתי ראם בן יומו שהיה כהר תבור, ואורך צווארו שלוש פרסאות, ובית מרבעת ראשו פרסא וחצי. הטיל גללים וסתם את הירדן" (מסכת בבא בתרא עג.)
"אני ראיתי צפרדע שהייתה כמגדל הגרוניא (מגדל מסוים). בא תנין ובלעה. בא עורב ובלע את התנין ועלה וישב בראש האילן. בוא וראה כמה גדול כוחו של אותו אילן.
אמר רב פפא בר שמואל:'אלמלא הייתי שם, לא הייתי מאמין'" (שם)
"פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו דג שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא. עלינו ואפינו ובשלנו על גבו. כשחם גבו של הדג – נתהפך... ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים" (שם)
"פעם אחת היינו מהלכים בספינה. הלכה הספינה בין סנפיר לסנפיר של דג אחד שלושה ימים ושלושה לילות... שמא תאמר הספינה לא הייתה קלה בהליכתה ? ... כשהפרש זרק חץ אחריה הקדימתו" (שם).

הרמב"ם^[6] והוגים נוספים, סבורים שבסיפורי הגוזמאות המובאים בתלמוד, טמון תורת הסוד היהודית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גוזמה בוויקישיתוף

גוזמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף כ"ט, עמוד א'
^ משנה, מסכת תמיד, פרק ב', משנה ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ', עמוד ב'
^ במסכת חולין ותמיד, שם
^ כך לדברי הריא"ז, במסכת סנהדרין פרק ז, הלכה ב, אות כב. הובאו דבריו בספר שלטי הגיבורים, מסכת עבודה זרה דף ו מדפי הרי"ף.
^ הקדמתו לפרק חלק.

[1] תלמוד בבלי, מסכת תמיד, דף כ"ט, עמוד א'

[2] משנה, מסכת תמיד, פרק ב', משנה ב'

[3] תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ', עמוד ב'

[4] במסכת חולין ותמיד, שם

[5] כך לדברי הריא"ז, במסכת סנהדרין פרק ז, הלכה ב, אות כב. הובאו דבריו בספר שלטי הגיבורים, מסכת עבודה זרה דף ו מדפי הרי"ף.

[6] הקדמתו לפרק חלק.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]