ראם מקראי

יצור המופיע במקרא ובחז"ל בווריאציות שונות, הועלו השערות רבו לזיהויו.
(הופנה מהדף ראם (מיתולוגיה))

רְאֵם[1] הוא יצור המופיע במקרא ובחז"ל בווריאציות שונות. הועלו מספר השערות לזיהויו, אך הזיהוי המקובל הוא שור הבר.

שור הבר הוא הזיהוי המוסכם ביותר לראם המקראי

במקרא

עריכה

הראם מוזכר תשע פעמים בתנ"ך.

  • בספר במדבר (כ"ג, כ"ב) בלעם בנבואתו משבח את האל במשפט הבא: ”אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ”.[2][3] היו שפירשו את הפסוק מלשון "רום" - גובה[4] אך רבים פירשו את הפסוק כמין בעל חיים.[5][6][7] בתרגום השבעים תורגם "מונקורוס" (ביוונית חד קרן), רד"ק[8] ואחרים[9] (לאו דווקא יהודים[10]) אימצו את פירוש זה.
  • בספר דברים משה מברך את יוסף ואומר: ”בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ”.[11]
  • בספר איוב ה' מספר לאיוב את גבורותיו ואומר: ”הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ: הֲתִקְשָׁר רֵים בְּתֶלֶם עֲבֹתוֹ אִם יְשַׂדֵּד עֲמָקִים אַחֲרֶיךָ: הֲתִבְטַח בּוֹ כִּי רַב כֹּחוֹ וְתַעֲזֹב אֵלָיו יְגִיעֶךָ: הֲתַאֲמִין בּוֹ כִּי יָשִׁיב זַרְעֶךָ וְגָרְנְךָ יֶאֱסֹף.[12]
  • בתהילים כ"ב (כא) מבקש המזמר ”הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי”.
  • בתהילים כ"ט (ו) מהלל דוד את ה' ואומר ”וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים”.
  • בתהילים צ"ב (יא) אומר המזמר ”וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן”.
  • בספר ישעיהו (ל"ד, ז') הנביא מנבא ואומר שלעתיד יוקרבו קורבנות: ”וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן”.

ניתן ללמוד מספר נקודות מהפסוקים: לראם יש שני קרניים[13], הוא כשר לקרבן,[14] קרניו יפות ומביעות גאווה בצורתן כלפי מעלה,[15] הראם היא חיה תוקפנית[16] ובעלת כוח רב,[12] הראם מקביל לשור ודומה לחיית רפת.[17]

בחז"ל

עריכה

החיד"א מצטט כתב יד שעל פיו בכל תקופה חי רק זוג אחד של ראמים: הזכר בקצה אחד של העולם והנקבה בקצהו השני. בגיל שבעים הם נפגשים לראשונה ומזדווגים, ולאחר מכן נושכת הנקבה את הזכר למוות. הריונה נמשך שתים עשרה שנה. בשנתיים האחרונות אין היא מסוגלת ללכת, אלא רק להתהפך מצד לצד, ושפע הרוק שיורד מפיה משקה את השדות שסביבה ומצמיח עשב למחייתה. לבסוף, כאשר היא ממליטה שני ראמים, זכר ונקבה, היא נופחת את נשמתה. מיד פונה הראם הזכר מזרחה ואילו הנקבה - מערבה. רק כעבור שבעים שנה הם עתידים להיפגש.[33] מדרש דומה פורסם על ידי חיים מאיר הורוויץ בשם עין יעקב דפוס ראשון.[34]

זיהויים

עריכה

הירונימוס בוולגטה תרגם "ראם" כקרנף כך סברו גם רבי אברהם יגל[35] (המאה ה-16) ואחרים.

הנחה זו ככל הנראה שגויה בשל העובדה שהתנ"ך ברובו מתאר חיות הנמצאות באזור הכתיבה שלו מה שאי אפשר להגיד על הקרנף, בנוסף ישעיהו מתאר את הראם כחיה העומדת להקרבה ומן הסתם כשרה לאכילה.

אהרן מרקוס זיהה את הראם עם הפיל בשל גודלו הרם ובשל ההקבלה בין האריה לקרני הראם המופיעה בתהלים כב, אשר לדעתו זוהי הקבלה בין שני האריה לחטי השנהב.[36]

 
הקרנף זוהה לעיתים כראם המקראי, בציור: הקרנף של דירר

רס"ג מתרגם[37] במספר מקומות את המילה ראם לערבית - "רים" שהוא הנקרא בעברית מודרנית ראם (אוריקס),[38] אריסטו כתב על האוריקס שהוא בעל קרן אחת[39] ככל הנראה בשל מבט מהצד שיכול להתפרש בטעות כקרן אחת.[40]

זיהוי זה בעייתי מפני שהראם הוא לא תוקפני ולא מקביל לשור מבוית, בנוסף הראם מופיע בכתבי אוגרית[41] ובאזור זה האוריקס כלל לא היה.[42]

חוקרים רבים זיהו את הראם המקראי עם שור הבר - שור פרא ענק ורב עוצמה שנכחד בתחילת המאה ה-17, שור הבר דומה בצורתו לראם, הוא בעל זוג קרניים הפונות כלפי מעלה, הוא כשר לקרבן, תוקפני וחזק, ודומה לחיות רפת.[43] בציורים אשוריים של שור הבר כתוב "רימו" שמשמעותו בסורית וערבית ראם.[42]

היעלמותו מהנוף הישראלי ולאחר מכן האירופאי הביאה לפירושים מוטעים דוגמת הקרנף והאוריקס, חז"ל בדיון על שופר ככל הנראה זיהו את הראם כאוריקס, כך גם זיהויו של אונקלוס את הדישון כ"ראם" נובע מכך שזיהה את הראם כאוריקס.[44][45]

לפי זיהוי הראם כשור הבר, הראם מוזכר גם ברשימת החיות הכשרות באכילה ”"אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר"” דברים, י"ד, ה' שכן אונקלוס מתרגם את התאו ל"תורבלא" – שור הבר.[46] התאו מוזכר פעם נוספת בתנ"ך במשמעות של חיה חזקה כמו צעירי בני ישראל.[47]

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פעמים אחדות במקרא "רים" במדרש תנאים (דברים לג יז) "רימן"
  2. ^ ובהמשך (במדבר, כ"ד, ח') הפסוק מופיע שוב אך במקום מוציאם נכתב מוציאו
  3. ^ הגמרא דורשת את הראם ככינוי לשד, ראו: תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ח, עמוד ב'
  4. ^ רש"י ואונקלוס
  5. ^ רס"ג, ראב"ע, רבנו בחיי בן אשר, דעת זקנים, ספורנו, אבן ג'נאח ועוד
  6. ^ רבי טוביה בן אליעזר, במדרש לקח טוב על הפסוק כותב: "ולפי שכח ראם גדול מן החיות, הזכיר את הראם. ואמרו הרואים שראוהו שהוא גדול מן הגמל, וקרניו חדודות כמו חרב והן ארוכות יותר מחמש אמות, ואין כל בריה יכולה לעמוד לפניו"
  7. ^ רבי שלמה פרחון איחד את הפירושים וכתב שהראם נקרא כן בשל גובה צווארו, ראו מחברת הערוך אות ר ערך ראם
  8. ^ רבי דוד קמחי, ספר השרשים, ערך ראם
  9. ^ ראו למשל רבי חזקיה דה סילוה, פרי חדש, או"ח פ א ב
  10. ^ כך בתנ"ך המלך ג'יימס ועוד
  11. ^ דברים, ל"ג, י"ז
  12. ^ 1 2 איוב, ל"ט, י'י"ב
  13. ^ וקרני ראם קרניו דברים, ל"ג, י"ז, רד"ק בפירושו מסביר שמדובר במספר ראמים, רבי אליעזר אשכנזי ואחרים חולקים על קביעה זו
  14. ^ ישעיהו, ל"ד, ז'
  15. ^ "ותרם כראם קרני" תהלים, צ"ב, י"א
  16. ^ "מקרני רמים עניתני" תהלים, כ"ב, כ"א
  17. ^ הראם מקביל לשור במובאות מישעיהו, דברים ותהילים כט
  18. ^ ספרי וזאת הברכה פיסקא יב
  19. ^ מזמור כב, מבוא בילקוט שמעוני תהלים רמז תתקמה
  20. ^ המדרש מסתפק אם זה היה לאורך או לרוחב
  21. ^ הגר"א, פירוש על האגדות, ב"ב עג:
  22. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ג, עמוד ב'
  23. ^ רמב"ן דרשה לראש השנה; רשב"ם במקום; מהרש"א במקום
  24. ^ הגר"א, פירוש על האגדות, ב"ב עג:
  25. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ג, עמוד ב'
  26. ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, בן יהוידע, זבחים קיג:
  27. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ג', עמוד ב'
  28. ^ ראו: הרב יעקב ישראל סטל, ‏מסרק מקרני ראמים ליטול בו 'ביצי כינים', המעין תשרי תשע"א
  29. ^ פרק צב אות י
  30. ^ בראשית רבה, פרשה ל"א, פסקה י"ג
  31. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ד, עמוד ב'
  32. ^ ההקבלה מהווה גם ביסוס לאגדת דוד והראם, שכן מסופרת אגדה דומה גם על ימאים שעלו על גבי לוויתן, ראו: איתן לוין, בעקבות הראם, חקר ועיון במדעי היהדות, חיפה תשל"ו, עמ' 138 - 141
  33. ^ החיד"א, מדבר קדמות, מערכת ק אות יב, באתר היברובוקס
  34. ^ חיים מאיר הורוויץ, אגדת אגדות, ברלין תרמ"א עמ' 35, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) הועתק על ידי יהודה דוד אייזנשטיין באוצר מדרשים חלק ב' עמוד 504
  35. ^ רבי אברהם יגל, בית יער הלבנון, ספר רביעי פרקים 45–46 עמ' 106-112
  36. ^ אהרן מרקוס, ברזילי, מוסד הרב קוק תשמ"ג, עמ' 68-69
  37. ^ בישעיהו לד ז רס"ג מתרגם "ג'אמוס", זיהוי זה גם לא סביר שכן הג'אמוס הובא לארץ רק לאחר הכיבושים האסלאמיים
  38. ^ פירוש רב סעדיה גאון על התורה, מהדורת יוסף קאפח, עמ' קס, הערה 7
  39. ^ אריסטו, היסטוריה אנימליום, ספר ב חלק א
  40. ^ נתן סליפקין, יצורי הפלא במדרש ובמדע, הוצאת מגיד ירושלים 2018, עמ' 11
  41. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996 – לוחות UT 62 (שו' 1–29) ו־49 I
  42. ^ 1 2 משה רענן, בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו – שור הבר, באתר פורטל הדף היומי
  43. ^ אלקנה ביליק, הראם, בית מקרא, גיליון נד ג, 1972, עמ' 382-386, באתר JSTOR יהודה פליקס, ראם תאו ושור הבר, לשוננו, מד ב, תש"ם, עמ' 124-137; אליעזר חניאל, הראם (שור הבר), לשוננו, גיליון א ג, כסליו תרפ"ט, עמ' 228-233, באתר JSTOR
  44. ^ ישראל מאיר לוינגר ומנחם דור, שבע החיות הטהורות, תורה ומדע (קובץ), גיליון ד תשל"ה, עמ' 47–49, באתר אוצר החכמה
  45. ^ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 33–54 (ארכיון)
  46. ^ מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד, עמ' 37-40
  47. ^ ספר ישעיהו, פרק נ"א, פסוק כ'