הברון מינכהאוזן

דמות ספרותית של איש צבא ואציל גרמני שנודע כגוזמאי

הברון מינכהאוזן הוא דמות ספרותית שיצר הסופר הגרמני רודולף אריך רספה המבוססת באופן רופף על הברון קרל פרידריך הירונימוס פון מינכהאוזןגרמנית: Karl Friedrich Hieronymus, Freiherr von Münchhausen; ‏11 במאי 172022 בפברואר 1797).

הברון מינכהאוזן
Hieronymus Carl Friedrich von Münchhausen
מידע
תאריך לידה 11 במאי 1720 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לידה בודנורדר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש צבא, סופר
כלי נשק גוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי רכב כדור תותח עריכת הנתון בוויקינתונים
אזרחות נסיכות הבוחר מהנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 22 בפברואר 1797 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פטירה בודנורדר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הברון מינכהאוזן במדי קירסיר
ציור של הברון מינכהאוזן מאת גוסטב דורה
ציור מספר גוזמאותיו של הברון, משנת 1896.

סיפורי הברון כפי שהופיעו בספרו של רספה כללו אירועים בלתי מציאותיים בעליל כגון רכיבה על כדור תותח, מסע אל הירח, היחלצות מביצה בעזרת משיכת שיערו שלו, סוסו שנחצה בעוד הוא ממשיך לרכוב על חלקו הקדמי, מנגינות שקפאו בחצוצרה ונשמעו רק כאשר הפשירו לאחר מכן, טיול לירח על שתיל אפונה, אייל שמצמיח עץ דובדבנים מקרניו ועוד.

רקע עריכה

מינכהאוזן האמיתי, עליו מבוססים סיפוריו של רספה, נולד בעיר בודנוורדר(אנ') ושם גם סיים את חייו. בנעוריו נשלח לשמש כנושא כלים של הדוכס מבראונשווייג-לינבורג (Braunschweig-Lüneburg). בשנת 1738 התגייס לצבא האימפריה הרוסית ושירת ביחידת פרשים כבדים (קירסירים). הוא השתתף בשתי מערכות כנגד הטורקים. בשנת 1750 פרש מן השירות בדרגת האופטמן (סרן של חיל הפרשים). הוא המשיך את חייו באחוזתו, נודע כאיש חברה שאירח אריסטוקרטים במסיבות, וזכה במוניטין של מספר סיפורים מדהימים ויוצאים מגדר הרגיל אודות הרפתקאותיו כביכול, בין השאר בהתבססות על עברו הצבאי. סיפורים אלה הובנו כהלצות ולא כשקרים.

רספה, שפגש כנראה את מינכהאוזן באוניברסיטת גטינגן וייתכן שאף התארח במסיבותיו, החל לפרסם בעילום שם סיפורים הומוריסטיים המבוססים על דמותו של מינכהאוזן (אם כי חלק מהם נלקחו ממקורות אחרים). סיפורים אלה הופיעו תחילה בכתב עת ברלינאי בשם Vade Mecum für lustige Leute (בתרגום מקורב: ספרון לאנשים מצחיקים) ללא ציון שמו המפורש של מינכהאוזן, ולאחר מכן בספר באנגלית שיצא לאור בשנת 1785, תחת הכותרת: "סיפורו של הברון מינכהאוזן על מסעותיו המופלאים ומלחמותיו ברוסיה" או בקיצור "הרפתקאותיו המופלאות של הברון מינכהאוזן". הספר זכה לפופולריות רבה ותורגם חזרה לגרמנית בידי המשורר גוטפריד אבגוסט בירגר, שגרסתו היא המוכרת בגרמניה עד היום, ואף תורגמה לעברית על ידי ישראל זמורה ויהודית סבזרו.

מינכהאוזן לא היה שבע רצון מהפרסום שזכה לו, שממנו התקבעה דמותו כגוזמאי ובדאי, ואיים בהליכים משפטיים נגד ההוצאה לאור. כנראה מסיבה זו, רספה לא נחשף כמחבר הספר עד מותו. מאמציו של מינכהאוזן לא צלחו, והוא נזכר עד היום בעיקר בהקשר של דמותו הספרותית.

עיבודים לקולנוע עריכה

ב-1943, בעת מלחמת העולם השנייה, הורה שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס על הפקת הסרט "מינכאוזן" לציון עשרים וחמש שנה לאולפני UFA. גבלס שאף להתחרות עם ההפקות האמריקאיות הצבעוניות והורה על השימוש בצבעים. הסרט בוים על ידי יוזף פון באקי. את התסריט כתב אריך קסטנר, שבאותה תקופה אסרו את ספריו בגרמניה הנאצית. שמו של קסטנר הופיע כ"ברטולד בירגר"[1]. את דמותו של מינכאוזן גילם האנס אלברס, שהיה אחד השחקנים הידועים ביותר בגרמניה באותה תקופה. הסרט מתחמק מדיון בנושאים האקטואליים לתקופת הפקתו, אולם משפט אחד, בעת הביקור בירח מרמז לכך: כאשר מינכאוזן על הירח אומר כי לא השעון שלי מקולקל אלא הזמן מקולקל.

בשנת 1988 יצא לאקרנים סרטו של הבמאי טרי גיליאם "הרפתקאות הברון מינכהאוזן"[2]. בו העולם הפסיק כבר להאמין בקסם ובדמיון. תושבי עיר נצורה מחכים לשווא שהצבא חסר האונים - שבראשו בירוקרט ציני ומושחת - יושיעו אותם מן המצור הטורקי. אבל רק הברון הזקן, שמתפרץ אל הצגת תיאטרון הלועגת לו ולמעלליו, יכול להציל את המצב. אמנם הוא איבד לחלוטין את האמונה בעצמו, אבל ילדה קטנה מכריחה אותו להתערב, ויחד הם יוצאים למסע פנטסטי למצוא את עוזריו של הברון, ובעזרתם הם מצילים את העיר מחורבן. בסרט הזה גיליאם מטשטש באופן מוחלט את הקווים בין מציאות לדמיון, למשל, כשהתפאורה והדמויות בהצגת התיאטרון הופכות פתאום לחצרו של הסולטאן הטורקי.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הברון מינכהאוזן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה