פרנסיסקו דה גויה

פרנסיסקו חוסה דה גויה אי לוסיאנטס (בספרדית: Francisco José de Goya y Lucientes; 30 במרץ 1746 – 16 באפריל 1828) היה צייר ואמן הדפס ספרדי.

פרנסיסקו דה גויה
Francisco José de Goya y Lucientes

לידה	30 במרץ 1746 פואנדטודוס, ספרד
פטירה	16 באפריל 1828 (בגיל 82) בורדו, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות שרטרז
לאום	Aragonese people
מקום לימודים	School of St. Thomas Aquinas of the Piarist Schools of Zaragoza Real Academia de Nobles y Bellas Artes de San Luis האקדמיה לאמנויות של מדריד
תחום יצירה	ציור, תחריט
זרם באמנות	הרומנטיקה, רוקוקו
הושפע על ידי	חוזה לוזאן, Joaquín Ibáñez de Jesús y María
יצירות ידועות	המאחה העירומה, Portrait of Mariano Goya, the Artist’s Grandson, General José de Palafox on Horseback, The Second of May 1808, Portrait of Mariano Goya, the Artist's Grandson, Our Lady of the Pillar, Portrait of Mariano Goya, Adoration of the Name of God, The last communion of St Joseph of Calasanz, המאחה הלבושה, סן ברנרדינו מסיינה מטיף לאלפונסו החמישי מאראגון, Caprichos, הכלב, שלושה במאי 1808, דיוקן של דון רמון סאטו, Regina Martyrum
בן או בת זוג	ג'וספה באיאו
צאצאים	Francisco Javier Goya Bayeu
חתימה

ביוגרפיה

גויה נולד בפואנדטודוס (Fuendetodos) שליד סרגוסה וחי את רוב חייו במדריד. בגיל 14 היה שולייתו של אחד מחבריו האמנים של אביו. לאחר זמן נעשה עוזרו של פרנסיסקו באיו, צייר החצר במדריד. ב-1771 נסע גויה להשתלם באיטליה, ובאותה שנה החל ליצור פרסקות בבזיליקת אל פּילאר בסרגוסה. ב-1773 נשא לאישה את אחותו של באיו, יוזפה.

בשנת 1775 החל גויה לתכנן שורה של שטיחי קיר עבור משפחת המלוכה הספרדית, ובמשך 17 השנים הבאות יצר למעלה מ-50 ציורים שנועדו לשמש דגם למטרה זו. הציורים עסקו בחיי האצולה והעם ונטו לריאליזם. ב-1780 נבחר לאקדמיה המלכותית, והפך לצייר החצר של המלך קרלוס השלישי. לאחר מותו של קרלוס ובזמן שלטונו של קרלוס הרביעי היה גויה לצייר החצר הראשי ולמפורסם ביותר מכל ציירי ספרד. ציוריו של גויה התאפיינו בביקורת כלפי משפחת המלוכה. בתמונת פורטרט של משפחת המלוכה הוא צייר את קרלוס הרביעי ואת אשתו מריה לואיזה באופן לא מחמיא ולא ניסה לעדן את דמותה הגסה של המלכה. מבקר אמנות צרפתי מאותה תקופה העיר שהמלך והמלכה נראים בתמונה של גויה כמו "האופה מפינת הרחוב ואשתו לאחר שזכו בלוטו".

ב-1792 גויה לקה בחירשות (כיום סבורים שהסיבה לכך נעוצה בהרעלת עופרת מהצבעים שבהם השתמש). בתקופת החלמתו הממושכת הוא פנה לסדרת ציורים קטנים וביקורתיים, ברישום ובתחריטי נחושת. ב-1799 הוא הוציא לאור 80 תחריטים בשם "לוס קאפריצ'וס", שבהם תיאר "את מעשי האיוולת והטיפשות הרבים מספור, ומעשי המרמה והשקר שההרגל, הבורות והאינטרס האישי הפכו לדבר שבשגרה". התחריטים הוחרמו לאחר כמה ימים מפאת חשש השלטונות מביקורתו של גויה, והוא חי כמה שנים תחת איום האינקוויזיציה עד שלבסוף מסר את התחריטים לידי המלך.

לאחר שהחלים גויה ממחלתו פרשה עליו את חסותה הדוכסית מאלבה. שניים מהדיוקנים המוצלחים ביותר שצייר גויה ב-1795 וב-1797 מתארים את הדוכסית היפה שיש הסבורים שהייתה עבור האמן לא רק פטרונית אלא גם מאהבת. הדוכסית מאלבה לבושה בשמלת תחרה לבנה בפורטרט הראשון ובשמלה שחורה בפורטרט השני, לאות אבל על מות הדוכס, כאשר גויה הוזמן לבלות כמה חדשים באחוזתה שבדרום ספרד. באותו ציור הדוכסית עונדת שתי טבעות: באחת רשום "אלבה" ובשנייה "גויה" והיא מצביעה בידה למטה על החול היכן שרשום "solo Goya" ("רק גויה").

בשנת 1800 צייר גויה שתיים מיצירותיו המפורסמות ביותר: המאחה הלבושה והמאחה העירומה. בניגוד לדיעה הרווחת, אין זו דמותה של הדוכסית מאלבה אלא אחת מפילגשי ארמון המלוכה. עירום כפי שהופיע ב"מאחה העירומה" היה נדיר ולא מקובל באמנות הספרדית בתקופה שבה צויר. האינקוויזיציה חקרה את גויה בשל כך, ולא הענישה אותו. גויה תיעב את האינקוויזיציה ותיאר אותה בצורה בוטה מספר פעמים, כגון בציור בית הדין של האינקוויזיציה שצויר בין השנים בין השנים 1812–1819.

ב-1808 פלשו לספרד הכוחות הצרפתיים בראשות נפוליאון בונפרטה והדיחו את קרלוס הרביעי מכס המלכות. גויה נשאר צייר החצר, ותיאר את זוועות "מלחמת חצי האי" בתחריטים וביצירות "שניים במאי" ו"שלושה במאי". ב-1814 חזרו הספרדים לשלטון ופרננדו השביעי הניח לגויה לשמור על מקומו בחצר המלוכה.

בתקופת שלטון הדיכוי של פרננדו צייר גויה ציורים דתיים מאוד, ומצד שני תחריטים המגלים ציניות, פסימיות וייאוש. בעקבות התנגדותו לשלטון נאלץ לגלות מספרד ב-1824 ועקר לבורדו שבצרפת.

גויה קידם את התפתחות הציור לוויתור על פרטים וקווי מתאר לשם הדגשת צורה ואופי בעזרת אור וצל, מתוך שימוש מועט בצבעים. הוא הקדים בכך את האימפרסיוניסטים. לציוריו הייתה השפעה רבה על כמה מהתנועות החדשות בציור שבאו אחריו, ובמיוחד על מאנה.

גלריה

• 
  "סטורן טורף אחד מבניו", מתוך סדרת "הציורים השחורים" של גויה.
• 
  "תרדמת התבונה מולידה מפלצות" (El sueño de la razon produce monstruos). בין המפלצות המקיפות את האיש הישן מצויר שונר איברי הרובץ לימינו של החולם.
• 
  חצר המשוגעים
• 
  הקרבן לאל פאן 1771
• 
  דיוקן של יוספה באיו
• 
  בית בפרסום (1775)
• 
  השמשייה, 1777
• 
  האיש הקשור
• 
  קרלוס הרביעי ומשפחתו
• 
  משפחתו של הנסיך דון לואיס
• 
  דיוקן של מנואל גודוי
• 
  השלושה במאי 1808, 1814
• 
  , 1814, השני במאי 1808
• 
  'נשים אמיצות'
• 
  'הן אמיצות' - נשים נלחמות נגד חיילים
• 
  'זה נראה רע'
• 
  'וכך התרחש' - חיילים צרפתים בוזזים כנסייה ורוצחים כמרים
• 
  הדוכסית מאלבה
• 
  החלבנית של בורדו
• 
  La maja desnuda (המאחה העירומה), 1790-1800
• 
  המאחה הלבושה, 1802-1805.
• 
  המאחה הלבושה והמאחה העירומה, זו לצד זו במוזיאון הפראדו

ראו גם

• הציורים השחורים
• רומנטיקה

לקריאה נוספת

• פרנסיסקו גויה 1746-1828, מאת: רוז-מרי הגן, הוצאת ספרי טאשן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנסיסקו דה גויה בוויקישיתוף

• נח שמיר, גויה, אבי האמנות המודרנית - אקטואלי מתמיד, באתר טקסטורה
• תצוגה וירטואלית של גויה
• שינתו של ההיגיון ניתוח של תחריטי לוס קאפריצ'וס והקשרם בשפה האנגלית.
• רישומים של גויה מוצעים למכירה, באתר הארץ, 28 במאי 2008
• biography/Francisco-de-Goya פרנסיסקו דה גויה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי פרנסיסקו דה גויה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• פרנסיסקו דה גויה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• פרנסיסקו דה גויה (1746-1828), דף שער בספרייה הלאומית
• פרנסיסקו דה גויה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• פרנסיסקו דה גויה, באתר Discogs (באנגלית)