גוסטב הוסאק

גוסטב הוסאק
Gustáv Husák
לידה	10 בינואר 1913; Dúbravka, Pozsony County, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	18 בנובמבר 1991 (בגיל 78); ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה
שם לידה	Augustín Husák
מדינה	צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הסלובקית (1939–1945)
מקום קבורה	Dúbravka
השכלה	הפקולטה למשפטים באוניברסיטת קומניוס בברטיסלאבה; Gymnasium Grösslingová ;
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה
בן או בת זוג	Magda Lokvencová (1 בספטמבר 1938–1960); Viera Husáková (1973–20 באוקטובר 1977)
	29 באוקטובר 1975 – 10 בדצמבר 1989; (14 שנים)
	→ לודביק סבובודה ואצלב האוול ←
	17 באפריל 1969 – 17 בדצמבר 1987; (18 שנים)
	→ אלכסנדר דובצ'ק מילוש יאקש ←
פרסים והוקרה
	גיבור הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית (23 באוגוסט 1969); אזרחות כבוד של פראג; הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (3 באפריל 1987); גיבור הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית (3 בדצמבר 1982); גיבור הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית (27 בדצמבר 1972); עיטור לנין (1969); מסדר סוחבאטאר; אות המסדר הכוכב של רומניה; מסדר גאורגי דימיטרוב; העיטור הלאומי חוסה מרטי; הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה; Order "13 Centuries of Bulgaria"; עיטור המסדר "ניצחון הסוציאליזם"; Order of Merit of the Polish People's Republic; צלב המלחמה של צ'כוסלובקיה 1939–1945; מסדר ההצטיינות האזרחי; מסדר פהלווי; מסדר הוורד הלבן של פינלנד; מסדר קלמנט גוטוולד; עיטור מסדר ניצחון פברואר; עיטור מהפכת אוקטובר; גיבור ברית המועצות; מסדר סטרה פלנינה; מדליית הזהב ע״ש קרל מרקס; מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; מסדר חוף חירון; מסדר קרל מרקס; מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה; מסדר הדגל הלאומי; מסדר מאי; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
חתימה

גוסטב הוּסָאק (Gustáv Husák;‏ 10 בינואר 1913 - 18 בנובמבר 1991) היה מדינאי סלובקי ושליטה של צ'כוסלובקיה בשנים 1969–1987, בין דיכוי האביב של פראג להתפוררות הקומוניזם במזרח אירופה.

ביוגרפיה

הוסאק נולד ב־10 בינואר 1913 בסמוך לברטיסלאבה, והצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטי בשנת 1929 בעת לימודיו בגימנסיה בברטיסלאבה. בשנת 1933 הוא החל ללמוד משפטים באוניברסיטת קומניוס בברטיסלאבה והצטרף למפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית. הוא נכלא מספר פעמים במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי השלטון הפשיסטי בסלובקיה והשתתף במרד הסלובקי, בשנת 1944. במהלך המרד, בין 1 בספטמבר 1944 ל־5 בספטמבר היה חבר בנשיאות המועצה הלאומית הסלובקית. לאחר המלחמה הוא היה ראש הממשלה של סלובקיה, עד שבשנת 1950 נפל קורבן לטיהורים, יחד עם שר החוץ של צ'כוסלובקיה, ולדימיר קלמנטיס. במאי 1950 הוא פוטר מתפקידו^[1] והודה בפני ועידת המפלגה הקומוניסטית הסלובקית בשגיאות חמורות שכללו שיתוף פעולה עם הבורגנות שהזיקה למעמד הפועלים^[2] בתחילת 1951 הוא נעצר יחד עם קלמנסקי^[3], וסולק מהמפלגה^[4]. באפריל 1951 הצהיר סלאנסקי שהוסאק היה שותף בניסיון להפיל את המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה^[5]. במשפטי פראג הודה הוסאק בהאשמות נגדו^[6] ובאפריל 1954 נדון למאסר עולם^[7]. בעת שהותו בכלא לא חדל להאמין ברעיון הקומוניסטי וראה בכליאתו שגיאה בת תיקון. בקשותיו לחנינה נענו שושב ושוב בשלילה על ידי מנהיג צ'כוסלובקיה, אשר אמר עליו: "אינכם יודעים מה הוא יכול לעשות אם יגיע לשלטון". ביוני 1963, לאחר שאלכסנדר דובצ'ק מונה למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, טוהר שמו והוא הושב לשורות המפלגה^[8]. בתחילת 1968 השמיע הוסאק את הדרישה ליותר חופש אישי בצ'כוסלובקיה^[9] ובאפריל 1968, במסגרת האביב של פראג מונה לסגן ראש ממשלת צ'כוסלובקיה, במטרה להביא רפורמות לסלובקיה^[10].

לאחר פלישת צבא ברית המועצות לצ'כוסלובקיה, הטיף לכניעה לברית המועצות וסירב להשתתף בעימות עם ברית המועצות^[11]. הוא מונה באוגוסט 1968 למנהיג המפלגה^[12]^[13] ולמרות הצהרות על תמיכה בדובצק הצטייר יותר ויותר כיריב הפועל לריצוי הקומוניסטים השמרנים^[14]. באפריל 1969 ירש את מקומו של דובצ'ק ובמהלך השנים 1969–1971 הרחיק מהמפלגה את תומכי הליברליזציה של האביב של פראג. הוסאק דאג לפיטוריהם של מתנגדי ברית המועצות והתחנף אל הנהגתה, אך נמנע ממשפטי ראווה^[15]. במאי 1975 מונה גם לנשיא צ'כוסלובקיה^[16], לאחר שלודביק סבובודה לא יכל למלא את התפקיד מסיבות בריאותיות. הוסאק ניהל מדיניות פרו-סובייטית מובהק במדינה, יחד עם זאת ביצע מספר מהלכים בתחום הכלכלי, אשר היטיבו עם האוכלוסיה.

בשנת 1987 פרש הוסאק מתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, אך נשאר בתפקיד נשיא המדינה. הוסאק התפטר מתפקידו כנשיא בדצמבר 1989 , במהלך מהפכת הקטיפה. לאחר מכן פרש לביתו בברטיסלבה, שם התגורר עד מותו בשנת 1991.

הוסאק היה נשוי פעמיים. עם אשתו הראשונה התחתן ב1938. נולדו להם שני בנים: ולדימיר (נולד ב1944) ויאן (1946 - 2004). בשנת 1967 התגרש מאשתו הראשונה. בשנת 1975 נישא לורה, שנספתה בשנת 1977 בתאונת מסוק^[17].

ראו גם

ילדי הוסאק

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גוסטב הוסאק בוויקישיתוף

גוסטב הוסאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גוסטב הוסאק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
גוסטב הוסאק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

^ קלמנטיס נאשם ב"לאומנות בורגנית", דבר, 26 במאי 1950
^ קלמנטיס לפני כס המשפט של המפלגה הקומוניסטית, דבר, 28 במאי 1950
^ קלמנטיס נאסר כמרגל ומחבל, דבר, 28 בפברואר 1951
^ קלמטיס נתפס בצ'כוסלובקיה, מעריב, 27 בפברואר 1951
^ סלאנסקי מוסר על פרשת הבגידה של קלמנטיס ושותפיו, על המשמר, 25 באפריל 1951
^ עדות קלמנטיס ועוזריו, הצופה, 23 בנובמבר 1952
^ ענשי מאסר כבדים לתומכי סלאנסקי וקלמנטיס, דבר, 26 באפריל 1954
^ קלמנטיס נידון ללא יסוד חוקי, על המשמר, 30 ביוני 1963
^ לסופרי צ'כוסלובקיה הוחזר בטאונם, על המשמר, 9 בפברואר 1968
^ שרים חדשים לכל כהונות המפתח בממשלת צ'כוסלובקיה, בראשות צ'רניק, מעריב, 5 באפריל 1968
^ פראג חידשה הצנזורה, מעריב, 29 באוגוסט 1968
^ הרוסים שואפים להשליט את המנהיג הסלובאקי הוסאק, מעריב, 10 בספטמבר 1968
^ נחמן בן עמי, הלך קוזניצב אל הוסאק, מעריב, 13 בספטמבר 1968
^ לקראת התמודדות מכרעת בצ'כוסלובקיה, על המשמר, 15 בדצמבר 1968
^ דב אפל, הוסאק מודה לברזנייב, דבר, 7 ביוני 1971; המשך
^ נשיא צ'כוסלובקיה, דבר, 29 במאי 1975
^ רעייתו של נשיא צ'כוסלובקיה נספתה בתאונת מסוק, דבר, 23 באוקטובר 1977

[1] קלמנטיס נאשם ב"לאומנות בורגנית", דבר, 26 במאי 1950

[2] קלמנטיס לפני כס המשפט של המפלגה הקומוניסטית, דבר, 28 במאי 1950

[3] קלמנטיס נאסר כמרגל ומחבל, דבר, 28 בפברואר 1951

[4] קלמטיס נתפס בצ'כוסלובקיה, מעריב, 27 בפברואר 1951

[5] סלאנסקי מוסר על פרשת הבגידה של קלמנטיס ושותפיו, על המשמר, 25 באפריל 1951

[6] עדות קלמנטיס ועוזריו, הצופה, 23 בנובמבר 1952

[7] ענשי מאסר כבדים לתומכי סלאנסקי וקלמנטיס, דבר, 26 באפריל 1954

[8] קלמנטיס נידון ללא יסוד חוקי, על המשמר, 30 ביוני 1963

[9] לסופרי צ'כוסלובקיה הוחזר בטאונם, על המשמר, 9 בפברואר 1968

[10] שרים חדשים לכל כהונות המפתח בממשלת צ'כוסלובקיה, בראשות צ'רניק, מעריב, 5 באפריל 1968

[11] פראג חידשה הצנזורה, מעריב, 29 באוגוסט 1968

[12] הרוסים שואפים להשליט את המנהיג הסלובאקי הוסאק, מעריב, 10 בספטמבר 1968

[13] נחמן בן עמי, הלך קוזניצב אל הוסאק, מעריב, 13 בספטמבר 1968

[14] לקראת התמודדות מכרעת בצ'כוסלובקיה, על המשמר, 15 בדצמבר 1968

[15] דב אפל, הוסאק מודה לברזנייב, דבר, 7 ביוני 1971; המשך

[16] נשיא צ'כוסלובקיה, דבר, 29 במאי 1975

[17] רעייתו של נשיא צ'כוסלובקיה נספתה בתאונת מסוק, דבר, 23 באוקטובר 1977

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]