גיא רז (צלם, 1964)

צלם ישראלי

גיא רז (נולד ב-13 ביולי 1964) הוא צלם ישראלי, חוקר ואוצר לצילום מקומי.

גיא רז
לידה 1964 (בן 60 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה צילום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עטיפת ספר צלמי הארץ - מראשית ימי הצילום ועד היום. הצילום על גבי העטיפה של אברהם סוסקין, מ-1917
מחסום רג'אר, צולם ב-1997 על ידי גיא רז

ביוגרפיה עריכה

למד בקמרה אובסקורה (1993), בצלאל (BFA) והאוניברסיטה העברית בירושלים (MA).

כצלם עוסק רז בשאלות של זיכרון ושיכחה בחברה הישראלית דרך פרספקטיבות פוליטיות של זמן ומקום. רז מציג החל משנת 1993; בין עבודותיו: שבע שנים (1994), ואדי סידר (1995), כיכר העיר (1996), עמק דותן (1999), בדרך לאפרת (2000), סוכת מציל (2002), מזמור (2005), 2 שניות (2007), ליגה טרזין (2009), נפילים (2014). לצד כל אלה עוסק רז בפרויקט מתמשך של התפתחות המחסום בארץ ישראל ממלחמת העולם השנייה ועד היום. צילומיו נמצאים באוספים ציבוריים ופרטיים בארץ ובעולם.

כחוקר ואוצר לצילום מקומי החל לאצור תערוכות היסטוריות משנת 1995. זכה בפרס האוצר לשנת 2012 מטעם משרד התרבות והספורט[1]. החל בספטמבר 2018 משרת כאוצר לצילום במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

ערך שני גיליונות של המגזין "סטודיו" בשנים 2000 ו-2001 בנושא היסטוריה של צילום מקומי. בשנת 2003 ערך את הספר צלמי הארץ - מראשית ימי הצילום ועד היום בהוצאה לאור של מפה והקיבוץ המאוחד. הספר הניח מסד נתונים ראשון להיסטוריה של הצילום המקומי. בין הצלמים שאת תערוכותיהם אצר: אליהו כהן - אני מצלם היסטוריה (1995), מיכאל רורברגר: פולארויד (2001), אברהם סוסקין - רטרוספקטיבה (2003), ניסן בן-נועם: צלם המושבה (2003), שי אלוני - לוחמים (2005), צדוק בסן - יתומות (2005), סוניה קולודני - פוטו סוניה (2006), מקסים סלומון - רפורטאז'ות (2007), זולטן קלוגר - צלם ראשי (2008), רחל פישר - פוטו רחל (2010), נפתלי אופנהיים - אנשי הכנרת (2014), טוביה ריבנר - פרשת הדרכים (2015), ציפורה דוד - צלמת חלוצה (2016), דני ברנע - הדרך (2016), עליזה אורבך - חיים (2016), עמאר יונס - ים האש (2017), רינה ניקובה - בלרינה תנכית (2018), דוד רובינגר - אמת צילמתי (2018), מיכה בר-עם קיבוץ (2019), ראאד בואיה- השחור הוא החיים / הלבן הוא האמנות (2023).

בין תערוכות הנושא אותן אצר:

  1. תבנית נוף (2004)
  2. המכביות (2005)
  3. זיכרון המקום - ואדי עארה (2008)
  4. שירת האגם (2010)
  5. צלמי במה (2011)
  6. דיוקן תימני (2012)
  7. ימי הגימנסיה (2012)
  8. צללי הזמן - זקני ואדי עארה (2013)
  9. לחצות את ים האש (2014)
  10. אלנבי ומוגרבי (2015)
  11. מצפה רמון - הר החלומות (2017)
  12. דיין: אלבום משפחה (2017)
  13. קיבוץ: פני אדם (2018)
  14. הים של תל אביב (2019)
  15. דיוקן עצמה - כרוניקה של צלמות 1850–1978, פסטיבל הצילום ה-7, תל אביב (2019)
  16. פוטומנטה מס' 1 - מוזיאון ארץ ישראל (2021)
  17. ימי זעם, 1990-1982 (2023)

ספרים שכתב וערך[2] עריכה

  1. צלמי הארץ-מראשית ימי הצילום ועד היום.
  2. היסטוריה קצרה של צילום מקומי.
  3. אברהם סוסקין רטרוספקטיבה - צילומים 1905 - 1945.
  4. אנשי הכנרת, נפתלי אופנהיים -רטרוספקטיבה.
  5. ימי הגימנסיה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא גיא רז בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ פרסים לדרורית גור אריה וגיא רז, באתר ערב רב, 16 במאי 2012
  2. ^ אתר סימניה, הסופר גיא רז, באתר סימניה