פתיחת התפריט הראשי
גיורא זייד עם ידידו הנאמן מוחמד אבו סודה
גיורא זייד עם חברו מוחמד אבו סודה 1926
כתובת תחת התמונה שמצד ימין - אלכסנדר זייד וידידו ראשיד

גיורא זייד (אוקטובר 1914 - 28 בינואר 2005)[1] היה איש מערכת הביטחון בישראל.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

גיורא זייד הוא בנם של אנשי השומר ציפורה ואלכסנדר זייד. נולד בתל עדשים וגדל בכפר גלעדי. בשנת 1924 עברה המשפחה לשייח אבריק, שם התגורר בדומה לשלושת אחיו, ילדיו ונכדיו עד ליום מותו. ב-1938 נרצח אביו אלכסנדר, על ידי הבדווי מוחמד קאסם טבאש. גיורא ביקש לנקום את דמו, כמנהג הבדווים, אך יגאל אלון הניאו מכך. בשנת 1942 הוחלט על ידי הפלמ"ח לשלוח חוליית חיסול על מנת להרוג את קאסם טבאש[2][3].

לפני קום מדינת ישראל הצטרף לשירות הידיעות של ההגנה. במהלך מלחמת העצמאות יזם ביחד עם משה דיין את "ברית הדמים", הסכם שהעביר גדוד דרוזי מסוריה, בהנהגת איסמעיל קבלאן ללחימה לצד ישראל.

בתום מלחמת העצמאות נעשה זייד לבכיר בממשל הצבאי שהוקם כדי לפקח ולשלוט על ערביי ארץ ישראל. הוא עסק בגיוס דרוזים ובדווים בני הגליל לשרת בצה"ל.

גיורא זייד היה בשנות השבעים יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים.

גיורא שגדל מוקף בשכנים בדווים, דיבר ערבית רהוטה מגיל צעיר והיה בקיא בגינוני הכבוד ובמנהגים המקובלים בעולם הערבי. על אף שאביו אלכסנדר נרצח על ידי מתנקש בדואי בתקופת המרד הערבי הגדול, שמר גיורא עד שנותיו האחרונות על קשר רציף ובלתי אמצעי עם בדואים, ערבים ודרוזים מכל רחבי ישראל והיה כתובת אמינה ולא רשמית, להתקשורת של אלו מול הממסד הישראלי[4]. כינוייו "אבו זייד" היה שגור ברוב כפרי הגליל.

לאחר שפרש לגמלאות, העביר הרצאות בחצר ביתו שבבית זייד ובהם שילב סיפורים על משפחתו, על גיבורי התנ"ך ועל הטבע. בשיאה של ההרצאה היה שולף קלע מחיקו ומטיל גמבות (במקרה הטוב) ותפוזים או בצלים (במקרה הפחות טוב), אל עבר האורחים המבודחים. כישרונו כמספר סיפורים ודמותו הבלתי אמצעית משכה רבים לשמוע מהרצאותיו.

נקבר בבית הקברות של אגודת השומרים בקריית טבעון לצד אחיו, הוריו ורעייתו בת שבע.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה