גלאוקופיטים
גְלָאוּקוֹפִיטִים (Glaucophytes) היא קבוצה קטנה ונדירה של אצות החיות במים מתוקים[1]. הם שייכות לקבוצה ארכאפלסטידה, בה מיני איקריוטים דמויי-צמחים, אף שאינם צמחים אמיתיים.
 גלאוקופיטים
| |
|---|---|
פרט מהסוג גלאוקוסיטיס (Glaucocystis)
| |
| מיון מדעי | |
| קבוצה: | דיאפורטיקס |
| ממלכה: | צומח |
| קבוצה: | ארכאפלסטידה |
| מערכה: | גלאוקופיטים |
| סוגים | |
| |
| שם מדעי | |
 GlaucophytaSkuja, 1954 | |
| |
היחסים הסיסטמטיים בין הגלאוקופיטים לבין שאר הקבוצות שנויים במחלוקת[2] וזאת בעיקר מכיוון שלא נחקרו כל כך ובשל נדירותם.
הגלאוקופיטים מעסיקים כיום בעיקר ביולוגים החוקרים את התפתחות הכלורופלסטים, וזאת בשל מספר מחקרים הטוענים כי הם למעשה קבוצת הבסיס (Basal Group) הפילוגנטית של כל ה-Archaeplastida[3].
פיזיולוגיה עריכה
לגלאוקופיטים יש סוג מיוחד של כלורופלסטים הנקראים 'Cyanelles' או 'Cyanoplasts'. בניגוד לכלורופלסטים באורגניזמים אחרים, הם מוקפים פפטידוגליקן (הנמצא בדרך כלל רק בחידקים), מה שמאושש לדעת חוקרים את התאוריה שמקור הפלסטידים הוא באנדוסימביוזה של כחוליות. הגלאוקופיטים משתמשים כולם בתהליך הפוטוסינתזה בכלורופיל a. הגלאוקופיטים האדומיות והכחוליות, משתמשים כולם במבנה חלבוני ייחודי בשם פיקוביליזום (Phycobilisome) המגן מחשיפת-יתר לאור שמש[4]. מנגנון זה אבד אצל הירוקיות ואצל צמחי היבשה[5]. כמו באדומיות ולא כמו בירוקיות ובצמחים אחרים גם הגלאוקופיטים מאחסנים פחמן מקובע בציטוזול[6].
אצל הגלאוקופיטים הממברנה הפנימית (Cristae) של המיטוכונדריון שטוחה. למינים של הגלאוקופיטים שהם בעלי יכולת תנועה יש שני שוטונים בלתי שווים אשר מכוסים במבנה של מיקרו-צינוריות המזכיר שערות. מבנה דומה לזה נמצא בכמה מינים של אצות ירוקיות.
מיון עריכה
ידועים רק 13 מינים שונים של גלאוקופיטים, שאף אחד מהם לא נפוץ במיוחד בטבע[1]. מינים אלה מחולקים לארבעה סוגים:
- Glaucocystis - סוג חסר יכול תנועה, אם כי שמר על שרידים של שוטון קצר, ובדומה לצמחים מכיל דופן התא שלו תאית.
- Cyanophora - סוג בעל יכולת תנועה, שדופן התא שלו אינו מכיל תאית.
- Gloeochaete - סוג בעל שלבים התפתחותיים שונים, שבחלקם הוא בעל יכולת תנועה ובחלקם הוא נייח, גם דופן התא שלו אינו מכיל תאית.
- Cyanoptyche - הסוג שידוע עליו הכי מעט בקבוצה זאת והוא כמעט ולא נחקר.
הגקלאוקופיטים סווגו בעבר במשפחה Oocystaceae, השייכת לירוקיות[9].
קישורים חיצוניים עריכה
- גלאוקופיטים, באתר ITIS (באנגלית)
- גלאוקופיטים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גלאוקופיטים, באתר Tropicos (באנגלית)
- גלאוקופיטים, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Patrick J. Keeling (2004). "Diversity and evolutionary history of plastids and their hosts". American Journal of Botany. 91 (10): 1481–1493. doi:10.3732/ajb.91.10.1481. PMID 21652304.
- ^ Jeffrey D. Palmer, Douglas E. Soltis & Mark W. Chase (2004). "The plant tree of life: an overview and some points of view". American Journal of Botany. 91 (10): 1437–1445. doi:10.3732/ajb.91.10.1437. PMID 21652302.
- ^ Eunsoo Kim & Linda E. Graham (2008). Redfield, Rosemary Jeanne (ed.). "EEF2 Analysis Challenges the Monophyly of Archaeplastida and Chromalveolata". PLoS ONE. 3 (7): e2621. doi:10.1371/journal.pone.0002621. PMC 2440802. PMID 18612431. אורכב מ-המקור (Free full text) ב-2014-11-04. נבדק ב-2018-10-10.
- ^ פרופ' נעם אדיר, כך מגנים חיידקים על מנגנון הפוטוסינתזה שלהם מפני קרינת-יתר
- ^ Skuja, A. (1948). Taxonomie des Phytoplanktons einiger Seen in Uppland, Schweden. Symbolae Botanicae Upsalienses 9(3): 1-399.
- ^ Ball, S.; Colleoni, C.; Cenci, U.; Raj, J. N.; Tirtiaux, C. (10 בינואר 2011). "The evolution of glycogen and starch metabolism in eukaryotes gives molecular clues to understand the establishment of plastid endosymbiosis". Journal of Experimental Botany. 62 (6): 1775–1801. doi:10.1093/jxb/erq411. PMID 21220783.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 Veronica L. Stirewalt, Christine B. Michalowski, Wolfgang Löffelhardt, Hans J. Bohnert, Nucleotide sequence of the cyanelle genome fromCyanophora paradoxa, Plant Molecular Biology Reporter 13, 1995-12, עמ' 327–332 doi: 10.1007/bf02669186
- ^ Dana C. Price, Cheong Xin Chan, Hwan Su Yoon, Eun Chan Yang, Cyanophora paradoxa Genome Elucidates Origin of Photosynthesis in Algae and Plants, Science 335, 2012-02-17, עמ' 843–847 doi: 10.1126/science.1213561
- ^ Phycokey - Glaucocystis, cfb.unh.edu