איקריוטים

יצורים תאיים בעלי גרעין ואברונים

אֵיקַרְיוֹטִים (שם מדעי: Eukaryota, Eukarya, Eucarya – "בעלי גרעין") הם יצורים תאיים בעלי גרעין ואברונים, המהווים על-ממלכה במיון עולם הטבע. הם כוללים מגוון גדול של אורגניזמים, ובהם חד-תאיים כמו פרוטוזואה, ריריות, אצות ופטריות חד-תאיות, וכן את הממלכות של הרב-תאיים: פטריות, צמחים ובעלי חיים בהם גם בני אדם. שתי העל-ממלכות האחרות - חיידקים וארכאונים - כוללות את היצורים הפרוקריוטיים.

קריאת טבלת מיוןאיקריוטים
Eukaryota diversity 2.jpg
מיון מדעי
על־ממלכה: איקריוטים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Eukaryota
שטון, 1925

תא איקריוטי מתאפיין בכך שקיימים בו גרעין ואברונים מתמחים, המופרדים מהציטופלזמה על ידי ממברנה ביולוגית. לעומתו, תא פרוקריוטי הוא חסר גרעין ואברונים (פרו - לפני, קריוט - גרעין; "לפני הופעת הגרעין").

מבנה התא האיקריוטיעריכה

תרשים של תא איקריוטי המתאר את האברונים והמבנים השונים:

תאים איקריוטיים לרוב גדולים יותר מתאים פרוקריוטיים. המחשה לכך ניתן למצוא בהשוואה בין מסת התאים המרכיבים את גוף האדם, לבין מסת החיידקים השוכנים בו באופן תמידי. אף שמספר החיידקים ומספר תאי האדם הם בעלי אותו סדר גודל ( ), מסת החיידקים בגוף מסתכמת בכ-200 גרם בלבד[1]; הדבר מתאפשר בזכות ההבדל העצום בין גודלם של תאי הגוף (האיקריוטיים) וזה של החיידקים (הפרוקריוטיים).

תאים איקריוטיים מכילים מבנים שונים שמכונים "אברונים". במרכז התא נמצא גרעין המוקף ממברנה כפולה ובה מעברים מיוחדים למעבר חומרים חיוניים. בתוך הגרעין נמצא החומר התורשתי של התא (ה-DNA) המאוחסן בכרומוזומים; משם מנוהלות פעילויות התא. כל מה שנמצא מחוץ לגרעין נקרא "ציטופלזמה". הציטופלזמה היא נוזל צמיג שבו נמצאים כל שאר אברוני התא ובו מתבצע חלק מחילוף החומרים של התא. יציבות מבנה התא נשמרת על ידי שלד התא.

המיון המדעי של האיקריוטיםעריכה

 
השוואה בין תא פרוקריוטי לתא איקריוטי
 
עיננית (שייכת לDiscoba)
 
אצות סרגסום (השייכות לחומיות, שנמצאות בעל קבוצה סטראמנופילס)
 
Fuligo septica על בול עץ (שייכות לריריות, שנמצאות בעל-קבוצה של הAmoebozoa)
 
Armillaria ostoyae (פטריה השייכת לעל-קבוצה Holomycota)

קארולוס ליניאוס חילק את עולם הטבע לשתי ממלכות: בעלי חיים וצמחים. כאשר התחילו לגלות במאה ה-19 את החיידקים החד-תאיים השונים, הזיזו אותם פעמים רבות בין הצמחים לבין בעלי החיים, עד שב-1866 הציב אותם ארנסט הקל בממלכה משלהם. במאה ה-20 זכו גם הפטריות להיות ממלכה נפרדת, וכך נוצרו ארבע הממלכות המוכרות כיום:

מחקרים גנטיים מודרניים משנות ה-90 ומתחילת מהמאה ה-21 מראים שהחלוקה הקלאסית אינה תואמת בצורה טובה את המציאות הגנטית ואת הקרבה ההתפתחותית בין הקבוצות השונות. בשנים 2005–2012 הוצעו מספר חלוקות[2][3], שבסופן נקבעו חמש קבוצות עיקריות:

ארכאפלסטידה צמחי היבשה, אצות ירוקיות, אצות, אדומיות והגלאוקופיטים
על-קבוצת SAR סטראמנופילס (חומיות, צורניות, וכו') Alveolata (ריסניות, רדיולרות, ועוד דמויי-אמבות) ו-Rhizaria (המכילה את החוריריות)
Excavata (שקולה לDiscoba) קבוצה שאיחדה תת-קבוצות רבות ושונות של חד תאיים.
Amoebozoa המכילה את הריריות והאמבות
Opisthokonta בעיקר בעלי החיים, והפטריות

גם בחלוקה זאת היו בעיות רבות, בעיקר בכך שלא כללה כמה קבוצות קטנות יחסית (כמו Telonemia או Picozoa ואפילו הסוג הבודד Collodictyon), ובכך שלא הראתה את הקשרים ההתפתחותיים בין כל הקבוצות הנ"ל.

החלוקה הפילוגנטית המודרניתעריכה

בהתבסס על מספר עבודות מ-2012-2016[4][5][6][7], נעשו ניסיונות למקם את הקבוצות הקטנות בתוך קבוצת האם וגם למפות את הקשרים בין קבוצות האם השונות. כיום, למעט מספר שינויים נהוג לחלק את הקלייד של האיקריוטים לארבעה ענפים עיקריים (על-קבוצת ארכאפלסטידה, על-קבוצת SAR, על-קבוצת Discoba ועל-קבוצת אמורפאה) המכילים את רוב הקבוצות הידועות לנו. ישנן כמה קבוצות שמיקומן בתוך ענפים אלו עדיין נתון למחלוקת (בעיקר הHaptista וה-Cryptista שלא ברור לגמרי אם הן שייכות לעל-קבוצת ארכאפלסטידה וקרובות לצמחים, או שלמעשה הן קרובות יותר לעל-קבוצת SAR, וגם המיקום של ה-Discoba כענף נפרד המפוצל מהקבוצות האחרות).

באיור זה מוצגת חלוקה זו (המקובלת פחות או יותר כקונצנזוס מדעי מלבד ההסתייגויות הכתובות מעלה), כשבסוגריים כתובות הקבוצות הבולטות בכל ענף:


איקריוטים
דיאפורטיקס
ארכאפלסטידה


אדומיות Rhodophyta  



picozoa






גלאוקופיטים  


ממלכת הצומח Viridiplantae

ירוקיות Chlorophyta  



סטרפטופיטיים Streptophyta  





Cryptista







Haptista (כוללת את הקוקוליתופורידים)  



הסוג Ancoracysta



על-קבוצת SAR

Telonemia


על-קבוצת SAR
Halvaria

סטראמנופילס (כוללת את החומיות והדיאטומאות)



Alveolata (כוללת את הריסניות והנבגוניות)  




Rhizaria (כוללת את החוריריות)  







Discoba (כוללת את העינניות)  


אמורפאה

Amoebozoa (כוללת את האמבות והריריות)  




הסדרה Apusomonadida  


Opisthokonta

Holomycota (כוללת את הפטריות)  



Holozoa (כוללת את בעלי חיים)  






ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא איקריוטים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Ron Sender, Shai Fuchs, Ron Milo. "Revised Estimates for the Number of Human and Bacteria Cells in the Body". PLOS. August 19, 2016
  2. ^ Adl SM, Simpson AG, Farmer MA, Andersen RA, Anderson OR, Barta JR, et al. (2005). "The new higher level classification of eukaryotes with emphasis on the taxonomy of protists". The Journal of Eukaryotic Microbiology. 52 (5): 399–451. doi:10.1111/j.1550-7408.2005.00053.x. PMID 16248873.
  3. ^ Adl SM, Simpson AG, Lane CE, Lukeš J, Bass D, Bowser SS, et al., The revised classification of eukaryotes, The Journal of Eukaryotic Microbiology. 59 (5): 429–93, 2012
  4. ^ Burki F (במאי 2014). "The eukaryotic tree of life from a global phylogenomic perspective". Cold Spring Harbor Perspectives in Biology. 6 (5): a016147. doi:10.1101/cshperspect.a016147. PMC 3996474. PMID 24789819. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Burki F, Kaplan M, Tikhonenkov DV, Zlatogursky V, Minh BQ, Radaykina LV, Smirnov A, Mylnikov AP, Keeling PJ (בינואר 2016). "Untangling the early diversification of eukaryotes: a phylogenomic study of the evolutionary origins of Centrohelida, Haptophyta and Cryptista". Proceedings: Biological Sciences. 283 (1823): 20152802. doi:10.1098/rspb.2015.2802. PMC 4795036. PMID 26817772. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Janouškovec J, Tikhonenkov DV, Burki F, Howe AT, Rohwer FL, Mylnikov AP, Keeling PJ (בדצמבר 2017). "A New Lineage of Eukaryotes Illuminates Early Mitochondrial Genome Reduction". Current Biology. 27 (23): 3717–3724.e5. doi:10.1016/j.cub.2017.10.051. PMID 29174886. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ Bodył A (בפברואר 2018). "Did some red alga-derived plastids evolve via kleptoplastidy? A hypothesis". Biological Reviews of the Cambridge Philosophical Society. 93 (1): 201–222. doi:10.1111/brv.12340. PMID 28544184. {{cite journal}}: (עזרה)