גלריה גבעון
"גלריה גבעון" היא גלריה לאמנות מודרנית ישראלית בתל אביב, שהוקמה ב-1975 על ידי שמואל גבעון (2000-1914) ומנוהלת כיום על ידי נעמי גבעון ונורית וולף, בנותיו.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון  |
| כתובת | רחוב גורדון 35, תל אביב-יפו |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| בעלים | נעמי גבעון, נורית וולף |
| מייסדים | שמואל גבעון |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1975 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1975 |
| קואורדינטות | 32°04′55″N 34°46′21″E / 32.0819°N 34.7725°E |
| www.givonartgallery.com | |
|
(למפת תל אביב רגילה)   גלריה גבעון  | |
  | |
היסטוריה
עריכהבשנות ה-70-50 של המאה ה-20 היה שמואל גבעון בקשרים חבריים ועסקיים עם אליעזר רוזנפלד, בעליה של "גלריה רוזנפלד". במקביל עבד גבעון כמנהל החברה החקלאית "נטיעות דרום". במסגרת יחסיו עם רוזנפלד, למד גבעון את מלאכת המסחר באמנות ובשנת 1975 פתח גלריה משלו.[1]
עד שנות ה-80 התמקדה הגלריה בהצגה של אמנים ישראלים מודרניים. לאחר שנות ה-80, עם כניסתה של נעמי גבעון לפעילות בגלריה, החלה הגלריה להציג אמנים אוונגרדיים כרפי לביא, משה גרשוני, נורית דוד, יאיר גרבוז, משה קופפרמן ואחרים.
על התערוכות החשובות בגלריה נמנות תערוכה של ציור ישראלי מוקדם לציון 30 שנה להקמת ישראל (1978), התערוכה "תל אביב מטרופולין קטנה", לציון 70 שנה לייסוד תל אביב (1979), תערוכות יחיד לאהרון כהנא (1977), צבי מאירוביץ (1987), יוסף קוסונוגי (1982), פנחס אברמוביץ (1987) ואביבה אורי (1999) וכן התערוכות "ח"י רקפות" (1984) של משה גרשוני ו"השבר והזמן" (2000) של משה קופפרמן.
החל משנת 2000 מחלקת הגלריה פרס שנתי על שם שמואל גבעון - "פרס גבעון לעבודת אמנות חדשה", הנבחר ומוענק על ידי מוזיאון תל אביב. במשך השנים נפתחו חללי תצוגה נוספים. במהלך שנות ה-80 פעלה גלריה בשם "נעמי גבעון אמנות בת זמננו" בחלל ברחוב נתן החכם מס' 4 בתל אביב-יפו (החלל בו נמצאת כיום גלריה גורדון 2). בשנת 2012 נפתח חלל תצוגה נוסף בשם "פורום גבעון לאמנות" ברחוב אלרואי מס' 3 בנווה צדק.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גלריה גבעון
גלריה נעמי גבעון (תל אביב), דף שער בספרייה הלאומית- רשימת תערוכות הכוללת מדגם רחב של עבודות
- צאלה קוטלר הדרי, "קונים היום אמנות כמו רהיטים": נעמי גבעון ונורית וולף, הבעלים של גלריה גבעון, לא מתביישות להיות אליטה, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2018
