יאיר גרבוז
יאיר גַרבּוּז (נולד ב־29 בספטמבר 1945) הוא צייר, סופר, עיתונאי, סאטיריקן ופובליציסט ישראלי. יצירתו, החל מסוף שנות ה-60, שילבה השפעות של אמנות הפופ האמריקאית עם סממנים מקומיים. ציוריו, המזוהים עם סגנון "דלות החומר" בנויים כקולאז'ים, המשלבים סממנים ארס פואטיים וביקורת חברתית. זוכה פרס א.מ.ת לשנת 2004 על יצירתו בתחום הציור.
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1945 (בן 79) כ"ב בתשרי ה'תש"ו גבעתיים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| לאום |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1966 |
| תחום יצירה |
ציור, ספרות  |
| הושפע על ידי |
רפי לביא |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכה
יאיר גרבוז נולד בגבעתיים. היה חבר קיבוץ כפר החורש. למד ציור אצל רפי לביא ובמכון אבני. תערוכת היחיד הראשונה שלו הייתה בשנת 1967. בשנה זאת הציג גם ב"תערוכת העירום" של קבוצת 10+, ומאז הציג עשרות תערוכות במוזיאונים ובגלריות בישראל ובעולם.
בספטמבר 2009 השאיל לכנסת ישראל שתי תמונות מיצירותיו. התמונות הוצגו בלשכתו של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין.
היה מכותבי המוסף הסאטירי "דבר אחר" של העיתון "דבר" תחת שם העט 'י. פולני'. על עבודתו זו זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ב־1993. הנחה את תוכנית הסאטירה "אין עם מי לדבר" עם עליית ערוץ 2 המסחרי ב־1993. כתב את הספר "תמיד פולני", לקט מעובד של רשימותיו בעיתון, רשימות הומוריסטיות המבוססות על חייו האישיים: משפחתו שמוצאה מפולין, זיכרונותיו מחיי הקיבוץ, חיי המשפחה והיומיום. בעקבות הצלחת הספר, יצא גרבוז לחצי שנת שבתון בפריז על חשבון התמלוגים, דבר שהשפיע מאוד על המשך הקריירה שלו. גרבוז בעל טור בתוכנית הטלוויזיה "תיק תקשורת", שבו הוא עוסק באופן סאטירי בתחלואי התקשורת הישראלית.
גרבוז שימש (עד 2008) כראש המדרשה להכשרת מורים לאמנות במכללת בית ברל.[1] בשנת 2008 הצטרף אל מפלגת אור.[2] הוא יושב ראש ועדת רפרטואר בתחום האמנות הפלסטית בסל תרבות ארצי מאז 2006. בשנת 2011 החל להשתתף כחבר פאנל בתוכנית "הינשופים" בהגשת רוגל אלפר בערוץ 8.
לאחר פרישתו לגמלאות מהמדרשה עבר בשנת 2012 עם רעייתו מרגלית לחיות לסירוגין בצפת וברמת גן.[3]
גרבוז זכה בפרס רפפורט לשנת 2015.[4]
בשנת 2017 הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות, תערוכת יחיד פרי יצירתו בשם "אני ציירים".[5]
פעילות פוליטית
עריכה
ערך מורחב – נאום הקומץ
בבחירות לכנסת השלוש העשרה הוצב במקום ה-97 ברשימת מרצ ובבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום ה-102 ברשימת התנועה החדשה מרצ.
במהלך הבחירות לכנסת העשרים (2015), גרבוז נשא נאום בעצרת בכיכר רבין שבתל אביב, ובנאומו הזדעק והפציר: "אמרו לנו שצהובי החולצות ושחורי הסמל, אנשי 'כהנא צדק' וצורחי 'מוות לערבים', הם קומץ. הם רק קומץ. [...] הגנבים לוקחי השוחד, [...] המושחתים והנהנתנים החזיריים, [...] מנשקי הקמעות, עובדי האלילים והמשתחווים ומשתטחים על קברי קדושים, [...] המטרידים המיניים והאנסים, קומץ. [...] איך זה שהקומץ שולט בנו? איך זה שבאין מרגיש ובאין מפריע, הוא, הקומץ, נעשה לרוב?". התבטאות זו גררה גינויים הן מימין והן משמאל,[6] ובתקשורת נערכה השוואה בין דברי גרבוז לנאום הצ'חצ'חים של דודו טופז.[7] בריאיון לגלי צה"ל טען יצחק הרצוג כי דברי גרבוז הזיקו למפלגת המחנה הציוני בתוצאות הבחירות.[8]
חיים פרטיים
עריכהגרבוז נשוי ואב לשלושה ילדים. אחיו הם חבר הכנסת לשעבר אהרן הראל (אביו של הפוליטיקאי והשחקן אסף הראל), ואלון גרבוז שניהל את הסינמטק בתל אביב.
ספריו
עריכה- בדרך לקולנוע, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ם. (איורים בלוויית דברי הסבר קצרים)
- יאיר גרבוז (י’ פולני), תמיד פולני; איורים: אבנר כץ, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989.
- יאיר גרבוז, שלמה ניצן, דני קרמן, אחיתופל בגבעה: קטעים נבחרים מתוך דבר אחר מן השנים 1987–1990, תל אביב: עם עובד, תשנ"א 1990.
- פריז תל אביב משם לכאן ומכאן לשם: מדריך חסר למיטיבי אהוב, תל אביב: מודן, 1996.
- כל הסיכויים שבקרוב תעבור כאן רכבת: ציורים מספרים ביוגרפיה; עורך: אלי הירש, תל אביב: עם עובד, תש"ס 2000.
- אוי ארצי: מכתבים לחבר צרפתי בדרך לישראל; עורכת: רחלה זנדבנק, תל אביב: דניאלה די-נור, 2010.
- בית בגליל - יומן; עורך: סמי דואניס, תל אביב: אחוזת בית, 2014.
- בעברי הרחוק צפויים שינויים. כגונים וכמויים, (שירים) 2020
לקריאה נוספת
עריכה- נעמי סימן-טוב (עורכת). רדימיידעלה, הוצאת בית ברל, 2011.
קישורים חיצוניים
עריכה
- יאיר גרבוז, באתר בסיס לאומנות ותרבות
- ליאורה קרן, יאיר גרבוז – פנים חדשות בציור לתיאטרון: "אני הקהל של היציע – בשורה אחרונה!", מעריב, 2 באוקטובר 1969
- רחל אנגל, מאולמי התערוכות: תחביבי־קיר ליאיר גרבוז, מעריב, 27 במרץ 1970
- שרה בריטברג, פופ אגרסיבי (יאיר גרבוז – גאלריה גורדון, תל אביב), דבר, 2 ביוני 1972
- שרה בריטברג, פיטפוט מאורגן במוזיאון: ריאיון עם הצייר יאיר גרבוז, דבר, 5 בינואר 1973
- משה בן-שאול, יאיר גרבוז: יהודי, צרפתי וערבי, מעריב, 26 בספטמבר 1986
- דנה גילרמן, שלזניאק שהרגע ציירתי, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2006
- נעמי סימן-טוב, צייר ללא הפסקה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2007
- אלי ערמון אזולאי, עכבר העיר אונליין, ימי חמישי בלי גרבוז, באתר הארץ, 23 בפברואר 2009
- דניאל עוז, "אנחנו ברגרסיה תרבותית איומה", באתר ynet, 25 בדצמבר 2009
- עוזי צור, המפליצן מהמלין, באתר הארץ, 5 בפברואר 2010
- שירי צור, אמן מקומי, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2011
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם יאיר גרבוז, באתר iCast, 5 במרץ 2012- איילת שני, אני בשיחה - יאיר גרבוז מרגיש כמו פנסיונר בקרקס, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2012
מיה סלע, יאיר גרבוז עוד לא התייאש סופית, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2014- אילת נגב, האוטוביוגרפיה הרוחנית של יאיר גרבוז, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2014
- שגיא בן נון, הסופר והצייר יאיר גרבוז: "אני האויב של 'ערסים ופרחות'", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2014
- צליל אברהם, "כל חיי אמרו לי, נודניק, די כבר לדבר על הקיפוח", באתר מאקו, 30 במרץ 2016
- רותי קדוש, יאיר גרבוז: "מה יש לומר על 'חבריי' מהשמאל? שקרנים ופחדנים", באתר nrg, 8 ביוני 2016
- רענן שקד, "לא יכול להיות שאורן חזן הוא שליח ציבור ואני אויב הציבור", באתר "ידיעות אחרונות", 25 בנובמבר 2016
- שאול סתר, ממשיך לגרבז: היציאה של גרבוז נגד קמעות היא הפניית עורף לאמנות, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017
- מיה אשרי, יאיר גרבוז: עברתי לינץ', אבל הסתדרתי, באתר הארץ, 1 ביולי 2018
- יעקב בר-און, יאיר גרבוז: "הייתי חוזר על 'נאום הקמעות', גם ימנים אומרים לי שצדקתי", באתר מעריב אונליין, 2 באוקטובר 2018
- ליאת רון, יאיר גרבוז: "חוץ מפעם אחת, בחיים לא מכרתי עבודה מחוץ לתל אביב", באתר גלובס, 20 ביולי 2019
- שיחת וידאו עם אלעד ירון בפייסבוק של "המפעל", חדר אמן - פרק 41, פברואר 2021
- מתי ואיך יאיר גרבוז מיצה את הפולניות?, בראיון למטושקה פנדמיק, מרץ 2021.
- פגישה אישית עם רוני קובן, באתר YouTube, 30 ביוני 2021
- יובל סער, תיק עבודות, פרק 172: יאיר גרבוז, באתר מגזין פורטפוליו, 16 ביוני 2024
ליאת רגב משוחחת עם יאיר גרבוז בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018- תשע שנים אחרי נאום הקמעות - יאיר גרבוז סוגר חשבון עם כולם https://www.youtube.com/watch?v=Iug9yZdIFJg
- מפרי עטו
- רשימת הפרסומים של יאיר גרבוז, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימות וציורים של יאיר גרבוז באתר "מכונת קריאה"
- ניירות של הרצאה, דבר, 21 בפברואר 1975
- איך הצצתי למורהן, באתר ynet, 29 בינואר 2008
(מתוך פרק בסדרה "סיפור מסגרת") - אבא אבן, באתר ynet, 12 בדצמבר 2008 (מתוך פרק בסדרה "סיפור מסגרת")
- יאיר גרבוז, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אלי ערמון אזולאי, ימי חמישי בלי גרבוז, באתר הארץ, 23 בפברואר 2009
- ^ ראו: על יאיר גרבוז באתר מפלגת אור.
- ^ איילת שני, יאיר גרבוז מרגיש כמו פנסיונר בקרקס, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2012
- ^ שני ליטמן, האמנים יאיר גרבוז ושי יחזקאלי הם הזוכים בפרס רפפורט, באתר הארץ, 18 בפברואר 2015
- ^ גלעד מלצר, יאיר גרבוז, קולאז'יסט של מילים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2017
- ^ דנה ירקצי, סערת גרבוז: "מנשקי קמעות ועובדי אלילים השתלטו על המדינה", באתר וואלה, 8 במרץ 2015
נדב פרי, נתניהו על דברי גרבוז: "ממתי זה פשע לנשק מזוזה?", באתר nana10, 9 במרץ 2015
יחימוביץ' לגרבוז: "מדובר בדברים גזעניים, אין דרך אחרת להסתכל על זה", באתר nana10, 9 במרץ 2015 - ^ שלום ירושלמי, אמנון לורד, חזרנו לימי הצ'חצ'חים: גרבוז שלף את השד מהבקבוק, באתר nrg, 10 במרץ 2015
- ^ הרצוג: "הנאום של גרבוז הזיק לנו ללא צל של ספק", באתר גלי צה"ל, 19 במרץ 2015