גונבי האופניים

סרט משנת 1948
(הופנה מהדף גנבי האופניים)

גונבי האופנייםאיטלקית: Ladri di biciclette) הוא סרט נאו ריאליסטי איטלקי משנת 1948 שביים ויטוריו דה סיקה. הסרט הופץ תחת הכותר "גונב האופניים" בארצות הברית וכ"גונבי האופניים" באנגליה. הוא מספר את סיפורו של איש עני התר ברחובות רומא אחר אופניו הגנובים, שלהם הוא זקוק לצורכי עבודתו. הסרט מבוסס על רומן באותו שם, פרי עטו של לואיג'י ברטוליני. בסרט מככבים למברטו מג'וראני כאב ואנצו סטיולה כבן.

גונבי האופניים
Ladri di biciclette
Prodimage 32512.jpg
בימוי ויטוריו דה סיקה
הופק בידי ג'וספה אמטו
תסריט ויטוריו דה סיקה, צ'זרה דזבטיני, סוזו צ'קי ד'אמיקו, ג'רארדו גריירי, צ'זארה זאוואטיני (סיפור), לואיג'י ברטוליני (רומן)
עריכה אראלדו דה רומא
שחקנים ראשיים למברטו מג'וראני, אנצו סטאיולה
מוזיקה אלסנדרו צ'יקוניני
צילום קרלו מונטואורי
מדינה איטליה
חברה מפיצה Ente Nazionale Industrie Cinematografiche, Arthur Mayer & Joseph Burstyn
הקרנת בכורה 24 בנובמבר 1948 בבריטניה, 12 בדצמבר 1949 בארצות הברית
משך הקרנה 93 דקות
שפת הסרט איטלקית
סוגה סרט דרמה, סרט אמנותי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הכותרתעריכה

הכותרת האיטלקית המקורית מתורגמת מילולית לאנגלית כ"גונבי האופניים" - Bicycle Thieves, אולם הסרט הופץ בארצות הברית כ"גונב האופניים" - Bicycle Thief. על פי מבקר הקולנוע פיליפ פרנץ', מהעיתון "האובזרבר", מוליכה הכותרת האחרת שולל, מכיוון שהגיבור הנואש נעשה לבסוף גנב אופניים בעצמו.

תקציר העלילהעריכה

הסרט מספר את סיפורו של אנטוניו ריצ'י, עובד מובטל המשיג עבודה בהדבקת מודעות. התקופה היא עיצומו של השפל הכלכלי הגדול שאליו נקלעה כלכלת איטליה בתום מלחמת העולם השנייה. כדי לשמור על עבודתו עליו להחזיק אופניים, ולכן ממשכנת אשתו מריה את מצעי חתונתם כדי להשיג את הכסף הדרוש לפדיית אופניו הממושכנים.

בשלב מוקדם של הסרט נגנבים האופניים, וביתר הסרט עוסקים אנטוניו ובנו ברונו בחיפוש אחריהם. לאחר מאמצים רבים עולה בידו של אנטוניו לאתר את הגנב (שהספיק בינתיים למכור את האופניים) ומזמינים את המשטרה. ברם, מאחר שאין בידם כל הוכחה, ובנוסף לכך נאותים שכני הגנב להעניק לו אליבי מופרך, הוא נוטש את משימתו זו.

בסיום הסרט, אנטוניו, ששואף נואשות להחזיק בעבודתו, מנסה לגנוב אופניים בעצמו. הוא נתפס ומושפל לנגד עיניו של בנו, אולם בעל האופניים מסרב להגיש תלונה נגדו, בהבינו כי ההשפלה היא עונש חמור דיו. אנטוניו ובני משפחתו ניצבים בפני עתיד עגום כשמסתיים הסרט, ולכך מתווספת הבנתו של אנטוניו כי הוא אינו עליון מוסרית על הגנב.

סגנוןעריכה

גונבי האופניים נודע ביותר בשל היותו סרט נאו-ריאליזם איטלקי, תנועה שתחילתה בסרט "אובססיה" של לוקינו ויסקונטי משנת 1943, וניסתה להעלות את סף המציאותיות של הקולנוע. בהולכו אחרי תפישות אלו של התנועה, צילם דה סיקה אך ורק באתר ברומא, ובמקום להשתמש בשחקנים מקצועיים, הוא נעזר באנשים רגילים בלי שום ניסיון במשחק; לדוגמה, השחקן הראשי למברטו מג'וראני היה פועל בבית חרושת. המצלמה שצילמה בסגנון תיעודי עזרה להעביר את התחושה כי הסרט הוא אכן על אנשים אמיתיים.

הכרה ופרסיםעריכה

הסרט זכה בפרס אוסקר לשם כבוד כסרט הטוב ביותר בשפה זרה שהופץ בארצות הברית באותה שנה (קטגוריית הסרט בשפה הזרה צורפה לאוסקר רק ב-1957), בפרס באפט"א לסרט הטוב ביותר בכל שפה שהיא לשנת 1950 ובפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר. הסינדיקט האיטלקי הלאומי לעיתונאי הקולנוע העניק לסרט פרסים רבים והוא נחשב לסרט קלאסי. הסרט זכה גם בפרס לסרט הטוב ביותר בשפה זרה מטעם מבקרי הקולנוע של ניו יורק לשנת 1949.

דווקא באיטליה נתקבל הסרט בביקורות לא אוהדות. חוץ מהמפלגה הקומוניסטית האיטלקית שתמכה בסרט, גונו הסרט ויוצריו על ידי העיתונות המקומית כמי שמשחירים את תדמיתה של איטליה ויש שאף ביקשו להחרימו.[1]

השפעותעריכה

  • אורי זוהר העיד שזהו אחד מהסרטים הבודדים שיצא ממנו בסיום עם דמעות. על השפעת הסרט עליו אמר: "הבנתי שמי שמבין ויודע קולנוע, עושה את זה בסמטה. עם אבן. עם דלת של בית. עם צריף. עם בן אדם. שניים."[2]
  • הבמאי האיטלקי אטורה סקולה בסרטו C'ervamo tanto amati מ-1974 (אהבנו כל כך) משתמש ב"גונבי האופניים" כנקודה עיקרית להערצה כמו גם לביקורת. ניקו, אחד הדמויות, נעשה אובססיבי לגבי הסרט. סרטו של סקולה מוקדש לדה סיקה.
  • הסרט העלילתי "Pee-wee's Big Adventure" משנת 1985, המציג את Pee-Wee Herman, המנסה לאתר את אופניו הגנובים, הוא עיבוד חופשי של "גונבי האופניים".
  • בשנת 1989 הפיק הבמאי האיטלקי מאוריציו ניקטי (אנ') את "גונבי הסבונים" (אנ'), פרודיה על הקולנוע האיטלקי הנאו ריאליסטי.
  • הסרט הסאטירי ההוליוודי "השחקן" (1992), שאותו ביים רוברט אלטמן, משתמש ב"גונבי האופניים" כסמל לסרט מושלם שאינו הוליוודי, בעל סיום נוגה ומהסוג שאינו מבוים בהוליווד.
  • בפרק מתוך הסדרה "אלה הם חיי" מנסה אנג'לה ליזום את הדייט הראשון שלה עם ג'ורדן בצפייה ב"גונבי האופניים". בריאן לועג לתוכניותיה ושואל: "האם את חושבת כי ג'ורדן קטלאנו יבין מילה אחת מ'גונבי האופניים'? את מבינה את זה רק כיוון שאני מסביר לך".

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גונבי האופניים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה