גספר אוליאל

שחקן צרפתי

גספר אוליאלצרפתית: Gaspard Ulliel; נולד ב-25 בנובמבר 1984) הוא שחקן ודוגמן צרפתי.

גספר אוליאל
Gaspard Ulliel
Gaspard Ulliel Cannes 2016.jpg
לידה 25 בנובמבר 1984 (בן 36)
בולון-ביאנקור, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קורס פלורן עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1997 - הווה (כ־24 שנים)
מקצוע שחקן, דוגמן, שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, מפיק קולנוע, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סזאר לשחקן הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
www.gaspard-ulliel.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אוליאל נולד בפריז לאם סטייליסטית ואב מפיק תצוגות אופנה, במהלך שנות התשעים החל להופיע במספר סרטי טלוויזיה, לאחר התיכון הוא למד קולנוע באוניברסיטת סיינט דניס (University of Saint-Denis).

ב-2004 הופיע בסרטו של ז'אן-פייר ז'נה "שנים של אירוסין" ועל משחקו זכה בפרס סזאר בקטגוריית "השחקן המבטיח".

ב-2007 שיחק בתפקיד הראשי במותחן "חניבעל: מקור הרוע", באותה שנה הופיע על שער מגזין ווג הצרפתי[1] לצד הדוגמנית ההולנדית דאוצן קרוס, לאחר מכן נבחר לשמש כפנים של בושם הגברים של שאנל "Bleu de Chanel"[2][3], סרטון הפרסום של הבושם בוים על ידי מרטין סקורסזה.

ב-2009 גילם מלאך בסרט "A Heavenly Vintage" לצד ז'רמי רנייה.

ב-2010 שיחק את אנרי הראשון, דוכס גיז בסרט "הנסיכה ממוֹנפֶּסיֶיה" המבוסס על הרומן מאת מאדאם דה לה פאייט[4].

ב-2011 שיחק בקומדיה "אומנות האהבה" לצד פרדריק בל. בשנת 2016 גילם את התפקיד הראשי של לואיס בסרט הדרמה "זה רק סוף העולם", עליו זכה בפרס סזאר השני שלו. בשנת 2017 שיחק בסרט "הרקדנית".

בשנת 2018 כיכב במיני-סדרת הדרמה "פעמיים בחיים", על גבר שמקבל חבילה מסתורית שפותחת שער אל העבר, ומעניקה לו הזדמנות לזכות שוב באקסית שלו.

בשנת 2019 שיחק בסרט הדרמה "סיביל", את דמותו של איגור.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.