פתיחת התפריט הראשי

גרטה אנדרסון וייץנורווגית: Grete Andersen Waitz;‏ 1 באוקטובר 1953 - 19 באפריל 2011) הייתה אתלטית נורווגית, סגנית אלופה אולימפית (לוס אנג'לס 1984), אלופת עולם (הלסינקי 1983) ושיאנית עולם (1978 - 1981) בריצת מרתון. היא האישה הראשונה בהיסטוריה שרצה מרתון מהר יותר משעתיים וחצי. היא זכתה 9 פעמים במרתון ניו יורק (1978 - 1980, 1982 - 1986 ו-1988), יותר מכל ספורטאי אחר בהיסטוריה. היא פעמיים אלופת מרתון לונדון (1983 ו-1986) ומרתון סטוקהולם (1988). נוסף לכך, היא 5 פעמים אלופת העולם בריצת שדה (1978 - 1981 ו-1983), שיאנית עולם בריצת 3000 מטר (1975 - 1976) ובריצת חצי מרתון (1982 - 1983).

גרטה אנדרסון וייץ
Grete Andersen Waitz
Grete Waitz (NYC Marathon, 2010) 2.jpg
לידה 1 באוקטובר 1953
אוסלו, נורווגיה
פטירה 19 באפריל 2011 (בגיל 57)
אוסלו, נורווגיה
מידע כללי
לאום נורווגיהנורווגיה  נורווגיה
משקל 53 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.73 מטר
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת מרתון
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור נורווגיהנורווגיה  נורווגיה
המשחקים האולימפיים
כסף לוס אנג'לס 1984 ריצת מרתון
אליפות העולם באתלטיקה
זהב הלסינקי 1983 ריצת מרתון
אליפות העולם בריצת שדה
זהב גלאזגו 1978 ריצת שדה לנשים
זהב לימריק 1979 ריצת שדה לנשים
זהב פריז 1980 ריצת שדה לנשים
זהב מדריד 1981 ריצת שדה לנשים
זהב גייטסהד 1983 ריצת שדה לנשים
ארד רומא 1982 ריצת שדה לנשים
ארד איסט רת'רפורד 1984 ריצת שדה לנשים
אליפות אירופה באתלטיקה
ארד רומא 1974 ריצת 1500 מטר
ארד פראג 1978 ריצת 3000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

גרטה וייץ נולדה וגדלה באוסלו בשם גרטה אנדרסון.

1972עריכה

באולימפיאדת מינכן (1972) סיימה וייץ במקום 23 בריצת 1500 מטר בתוצאה של 4:16.00 דקות.

1974עריכה

באליפות אירופה שנערכה ברומא, איטליה בשנת 1974 זכתה וייץ במדליית ארד בריצת 1500 מטר בתוצאה של 4.05.2 דקות, אחרי גונהילד הופמייסטר ממזרח גרמניה שקבעה שיא אליפות חדש של 4:02.25 דקות וליליאנה טומובה מבולגריה (4:04.97 דקות).

1975עריכה

שיאנית עולם בריצת 3000 מטרעריכה

בתחרות שנערכה באוסלו ב-24 ביוני 1975 זכתה וייץ במדליית זהב בריצת 3000 מטר בשיא עולם חדש של 8:46.6 דקות

1976עריכה

בתחרות שנערכה באוסלו ב-21 ביוני 1976 היא זכתה במדליית זהב בריצת 3000 מטר לאחר ששיפרה את שיאה העולמי והעמידה אותו על 8:45.4 דקות. חודש לאחר מכן, באולימפיאדת מונטריאול (1976) היא סיימה במקום 12 בריצת 1500 מטר, הריצה הארוכה ביותר לנשים באולימפיאדה זו, בתוצאה של 4.04.80 דקות.

1977עריכה

בתחרות גביע העולם הביניבשתי שנערכה בדיסלדורף, מערב גרמניה בתחילת ספטמבר 1977 זכתה וייץ במדליית זהב בריצת 3000 מטר בתוצאה של 8:43.50 דקות.

1978עריכה

שיאנית עולם בריצת מרתוןעריכה

באליפות העולם בריצה שדה (4.728 ק"מ) שנערכה בגלאזגו, בריטניה במרץ 1978 זכתה וייץ במדליית זהב בתוצאה של 16:19 דקות, לפני נטליה מרשסקו (16:49 דקות) ומריצ'יקה פואיקה (16:59 דקות), שתיהן מרומניה. באליפות אירופה שנערכה בפראג, צ'כיה ב-29 באוגוסט היא זכתה במדליית ארד בריצת 3000 מטר בתוצאה של 8:34.33 דקות, אחרי סבטלנה אולמסובה מברית המועצות שקבעה שיא אליפות חדש של 8:33.16 דקות ונטליה מרשסקו (8:33.53 דקות). במרתון ניו יורק שנערך ב-22 באוקטובר היא זכתה במדליית זהב בשיא עולם חדש של 2:32:29.8 שעות.

1979עריכה

במרתון ניו יורק שנערך ב-21 באוקטובר 1979 היא זכתה בפעם השנייה ברציפות במדליית זהב בשיא עולם חדש של 2:27:32.6 שעות ובכך הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה שרצה מרתון מהר יותר משעתיים וחצי.

1980עריכה

במרתון ניו יורק שנערך ב-26 באוקטובר 1980 היא זכתה בפעם השלישית ברציפות במדליית זהב בשיא עולם חדש של 2:25:41.3 שעות.

1983עריכה

במרתון לונדון שנערך ב-17 באפריל 1983 זכתה וייץ בשיא עולם חדש של 2:25:28.7 שעות. שיא זה נשבר יממה לאחר מכן במרתון בוסטון על ידי ג'ואן בנואה מארצות הברית (2:22:43 שעות).

אלופת עולםעריכה

באליפות העולם הראשונה שנערכה בהלסינקי, פינלנד בשנת 1983 זכתה גרטה וייץ במדליית זהב בריצת מרתון בתוצאה של 2:28:09 שעות, לפני מריאן דיקרסון מארצות הברית (2:31:09 שעות) וראיסה סמכונובה מברית המועצות (2:31:13 שעות).

1984עריכה

סגנית אלופה אולימפיתעריכה

באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) זכתה וייץ במדליית כסף בריצת מרתון בתוצאה של 2:26:18 שעות, אחרי ג'ואן בנואה (2:24:52 שעות) ולפני רוזה מוטה מפורטוגל (2:26:57 שעות).

1986עריכה

במרתון לונדון שנערך ב-20 באפריל 1986 זכתה וייץ בשיא אישי חדש של 2:24:54 שעות.

1988עריכה

באולימפיאדת סיאול (1988) השתתפה וייץ בריצת המרתון אך לא הצליחה לסיים אותה.

שיאים אישייםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה