פתיחת התפריט הראשי

גרעין שילה היה גרעין התיישבות של תנועת גוש אמונים. חבריו הקימו את היישובים עפרה ושילה והיו הראשונים לחדש את ההתיישבות היהודית מצפון לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים.

גרעין שילה החל להתארגן בשנת 1974 ונרשמו אליו 139 חברים[1], חלקם בעלי משפחות. אנשיו שאפו להקים יישוב יהודי בקרבת שילה הקדומה, ולחדש את ההתיישבות היהודית בהרי בנימין. הם קיימו פגישות עם גורמים מדיניים וביטחוניים, ביניהם ישראל גלילי, לבדיקת אפשרות להקמת היישוב על הר בעל חצור או בכוכב השחר.

בנוסף עשו ניסיונות לעלות לקרקע ללא אישור. ניסיון ראשון לעלייה לקרקע נעשה בשילה והסתיים בפינוי על ידי הצבא. ניסיון שני נעשה במזרעה א-שרקיה ב-10 במרץ 1975 וקיבל את השם "מבצע מנוחה ונחלה". כ-100 מחברי הגרעין התבצרו במערה ששימשה בונקר נשק של הלגיון הירדני והתקינו בפתחה שער ברזל כדי למנוע מהצבא לפנותם. לבסוף, פרצו חיילי צה"ל את השער ופינו את המתנחלים אחד - אחד מן המקום. האירוע תועד בעיתון הארץ ובעיתון מעריב בימים שלאחריו.

במכתב ממזכירות גרעין שילה לחברי הגרעין נכתב, כי אם גרעין אלון מורה, הגרעין השני של גוש אמונים, יעלה לקרקע קודם לעליית הגרעין לשילה, יעלו חברי גרעין שילה להזדהות עם אנשיו ויתמכו בו בפומבי. חברי גרעין שילה אכן השתתפו ב-8 ניסיונותיו של גרעין אלון מורה להתיישב באזור שכם, אך הצליחו להקים יישוב של קבע כחצי שנה לפניו. ב-20 באפריל 1975 נכנסו חברי גרעין שילה למבנים נטושים ב"מחנה עין יברוד" - מחנה צבאי ירדני למרגלות הר בעל חצור שבנייתו נקטעה עם פרוץ מלחמת ששת הימים. ליישוב החדש קראו עפרה, על שמה של עפרה הקדומה שבנחלת שבט בנימין[2] המזוהה עם הכפר הפלסטיני א-טייבה הסמוך.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ארכיון עפרה, תיק 31: גרעין שילה.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ג