מזרעה א-שרקיה

מזרעה א-שרקייה (מועצה מקומית)
**المزرعه الشرقيّه**
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
גובה	950 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במועצה המקומית	4,063 (2017)
קואורדינטות	32°00′12″N 35°16′23″E / 32.003333333333°N 35.273055555556°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת דרום השומרון רגילה) מזרעה א-שרקייה

מזרעה א-שרקייה (בערבית: المزرعة الشرقيّة בתעתוק לעברית: אלמזרעה אלשרקיה) היא מועצה מקומית פלסטינית בנפת רמאללה ואל-בירה, הנמצאת 15 ק"מ צפונית-מזרחית לרמאללה, במרכז השומרון. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה האוכלוסייה הפלסטינית במועצה כ-5,752 תושבים^[1]. המועצה שוכנת בגובה של כ-950 מטר מעל פני הים, דרומית לעיירה תורמוס עיא וממערב לכפרים סילוואד, כפר מאליכ, דיר ג'ריר, וח'ירבת אבו פלאח.

אטימולוגיה

משמעות שם היישוב "מזרעה" הוא "שדות הזריעה" בערבית והתוספת "אלשרקיה" - "המזרחיים", נועדה להבחינו מ"מזרעה" נוספת באזור, מדרום מערב, המכונה "מזרעה אל קבליה" (אל-מזרעה אל-קיבאלייה, שדות הזריעה הדרומיים). שמה הנלווה של העיירה הוא "מזרעת בני מורה", שדות הזריעה של בני מורה (השבט הבדווי ערב בני מורה שלט באזור בדורות קודמים).

גאוגרפיה

העיירה ממוקמת על שלוחה צפונית של הר בעל חצור, שגובהו 1,016 מטר - ההר הגבוה ביותר בין הר מירון להר חלחול. האקלים ביישוב הררי וקר בחורף, כולל כמה ימי שלג כמעט בכל שנה. למרגלות העיירה נמצא ואדי חרמיה, אפיק נחל צר ועמוק, בו עוברת הדרך הקדומה החוצה את הארץ מצפון לדרום. כיום עובר באפיק הנחל כביש 60. באזור מספר מעיינות "עויון אל חרמיה" (מעיינות חרמיה), "עין א-צררה" הנובע בפיר בעומק כ-15 מ'.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות העיירה הייתה מיושבת כבר מתקופת הברונזה הקדומה. סמוך לגרעין העתיק של העיירה נמצאת "חירבת אל בורג'" (בורג' - מצודה בערבית) שבה שרידי מצודה צלבנית שהוקמה על גבי שרידי מבצר עתיק יותר מן התקופה הרומית^[2]. ממערב לחורבת אל בורג' התגלו שרידי מנזר מהתקופה הביזנטית מהם ניתן היה להבחין באפסיס ובתוואי האולם.

ככל הנראה נוסדה העיירה במאה ה-19. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, במזרעה א-שרקייה הייתה אוכלוסייה של 824 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל גדלה האוכלוסייה ל-1,191, ששכנו ב-247 בתים^[3].

בשנת 1945, האוכלוסייה במקום מנתה 1,400 תושבים, אשר בבעלותם 16,333 דונם, כשמתוכם 7,082 דונם היו של מטעים, 3,831 של גידולי דגנים, ואילו 91 דונם סווגו כשטחים בנויים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל^[4].

לאחר 1967

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא המידע בערך מוצג באופן שאינו תואם את האמור בסימוכין.

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, הייתה מזרעה א-שרקיה תחת שלטון ישראלי.

בהסכם אוסלו ב' סווגו 10.1% מאדמות העיירה, כ-1,646 דונם, כשטח A, השטח הבנוי של העיירה, 71%, כ-11,689 דונם, כשטח B ו-18.9% הנותרים, כ-3,102 דונם, כשטח C.

כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני התרחשו בכפר אירועי אלימות הדדיים בין תושבי הכפר לבין תושבי האזור הישראליים וכוחות צה"ל.^[5] חלק מאירועי האלימות הסתיימו במוות:

ב-4 במרץ 1984, ירה יהודה ריכטר, איש תנועת כ"ך^[6], על אוטובוס שהסיע פועלים פלסטינים לעיירה. מהירי נפצעו כמה נוסעים וריכטר נידון לחמש שנות מאסר. שותפיו לירי, מאיר ליבוביץ' וחזן לוי, נידונו לתקופות מאסר קצרות יותר. קרייג לייטנר, מי שהיה אמור להיות עד מדינה במשפט, נמלט מן הארץ. ריכטר והאחרים הורשעו גם בהצתת מערכת העיתון אל-פג'ר^[7].

ב-9 במרץ 1988 ירה מתנחל לתוך בית בעיירה והרג את תושב העיירה חאמד מוחמד חמדיה בן 41.^[8]^[9]
בספטמבר 1988 נרצח בעיירה ענאד שלאבי, אזרח ארצות הברית, שנחשד כמשתף פעולה עם מדינת ישראל^[10].
ב-28 ביולי 1990 הניח תושב העיירה ופעיל חמאס, יאסר חיג'אזי, מטען חבלה בחוף ירושלים (אלנבי) בתל אביב ופוצץ אותו. בפיגוע נרצחה התיירת היהודית-קנדית מרני קימלמן ונפצעו כ-20 בני אדם^[11]. חיג'אזי נידון למאסר עולם^[12] אולם שוחרר ב-2011 במסגרת שלב א' של עסקת גלעד שליט^[13]. ביתו של המחבל נאטם בידי כוחות צה"ל בדצמבר 1990^[14].
ב-14 במאי 2010, נהרג אייסר א-זבן, תושב העיירה בן 15, מירי, לאחר שיידה אבנים. היורה לא נתפס^[15]^[16].

חינוך

במזרעה א-שרקיה ארבעה בתי ספר ממשלתיים באחריות משרד החינוך של הרשות הפלסטינית. בית ספר תיכון לבנים, בית ספר תיכון לבנות, בית ספר יסודי לבנים ובית ספר יסודי לבנות.

לקריאה נוספת

'אל-מזרעה א-שרקיה', בתוך לקסיקון ארץ ישראל, עמנואל הראובני (עורך), הוצא משרד החינוך 2010, עמ' 569

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מזרעה א-שרקיה בוויקישיתוף

Welcome To al-Mazra'a al-Sharqiya
Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
Palestinians build luxury houses in the 'Miami of the West Bank 9 November 2012, BBC (video)
Al Mazra’a ash Sharqiya Town (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Al Mazra’a ash Sharqiya Town Profile, ARIJ
Al Mazra’a ash Sharqiya aerial photo, ARIJ
Locality Development Priorities and Needs in Al Mazra’a ash Sharqiya Town, ARIJ

הערות שוליים

^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ Pringle, 1998, pp. 29-30
^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 50
^ Department of Statistics, 1945, p. 162
^ ארנון רגולר, עמוס הראל, 2 פלשתינאים נהרגו ברפיח, בהם בן 4; אשה נהרגה מירי טנק בג'נין, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2002
^ בבחירות לכנסת ה-11 שנערכו ביולי 1984 היה ריכטר מועמד מס' 2 ברשימה.
^ יהודה ריכטר מ"כך" - נידון לחמש שנות מאסר, מעריב, 11 בנובמבר 1984
^ כל הרוגי המתנחלים, כותרת ראשית, 11 במאי 1988
^ הישיבה הארבע-מאות-ושלושים-ושבע של הכנסת האחת-עשרה יום רביעי, ט' בסיוון התשמ"ח (25 במאי 1988) ירושלים, הכנסת,
^ פלסטינים רוצחים פלסטינים, מעריב, 5 במאי 1989, עמ' 3
^ ענת משה, 20 שנה לשבת השחורה: מי בכלל זוכר את הפיגוע בחוף?, באתר nrg, ‏10/8/2010
^ רוצחה של מרני קימלמן ז"ל: אני גא מאוד במאסר עולם, מעריב, 5 במרץ 1991, עמ' 9
^ השמות והרציחות. המחבלים שישוחררו בעסקה, באתר ynet, 15 באוקטובר 2011
^ חנן שלאין ועזרא ינוב, מיליון בני-אדם תחת עוצר, מעריב, 9 בדצמבר 1990, עמ' 5
^ השב"כ זקוק לעזרה - רוצחי ערבים לא נתפסים , באתר וואלה, 21 במאי 2010
^ אבי יששכרוף וחיים לוינסון ואנשיל פפר, מאמץ לאתר את המתנחל החשוד בהרג נער פלסטיני שיידה לעברו אבנים, באתר הארץ, 16 במאי 2010

[1] מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[2] Pringle, 1998, pp. 29-30

[3] Mills, Census of Palestine, 1931, page 50

[1945p26-4] Department of Statistics, 1945, p. 162

[5] ארנון רגולר, עמוס הראל, 2 פלשתינאים נהרגו ברפיח, בהם בן 4; אשה נהרגה מירי טנק בג'נין, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2002

[6] בבחירות לכנסת ה-11 שנערכו ביולי 1984 היה ריכטר מועמד מס' 2 ברשימה.

[7] יהודה ריכטר מ"כך" - נידון לחמש שנות מאסר, מעריב, 11 בנובמבר 1984

[8] כל הרוגי המתנחלים, כותרת ראשית, 11 במאי 1988

[9] הישיבה הארבע-מאות-ושלושים-ושבע של הכנסת האחת-עשרה יום רביעי, ט' בסיוון התשמ"ח (25 במאי 1988) ירושלים, הכנסת,

[10] פלסטינים רוצחים פלסטינים, מעריב, 5 במאי 1989, עמ' 3

[11] ענת משה, 20 שנה לשבת השחורה: מי בכלל זוכר את הפיגוע בחוף?, באתר nrg, ‏10/8/2010

[12] רוצחה של מרני קימלמן ז"ל: אני גא מאוד במאסר עולם, מעריב, 5 במרץ 1991, עמ' 9

[13] השמות והרציחות. המחבלים שישוחררו בעסקה, באתר ynet, 15 באוקטובר 2011

[14] חנן שלאין ועזרא ינוב, מיליון בני-אדם תחת עוצר, מעריב, 9 בדצמבר 1990, עמ' 5

[15] השב"כ זקוק לעזרה - רוצחי ערבים לא נתפסים , באתר וואלה, 21 במאי 2010

[16] אבי יששכרוף וחיים לוינסון ואנשיל פפר, מאמץ לאתר את המתנחל החשוד בהרג נער פלסטיני שיידה לעברו אבנים, באתר הארץ, 16 במאי 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]


טריטוריה	הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
גובה	950 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במועצה המקומית	4,063 (2017)
קואורדינטות	32°00′12″N 35°16′23″E / 32.003333333333°N 35.273055555556°E / 32.003333333333; 35.273055555556
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת דרום השומרון מוגדלת) מזרעה א-שרקייה (למפת דרום השומרון רגילה) מזרעה א-שרקייה (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מזרעה א-שרקייה (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מזרעה א-שרקייה