כוכב השחר (יישוב)
כוכב השחר היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי במזרח הרי בנימין, מערבית לבקעת הירדן. היישוב שייך למועצה אזורית מטה בנימין ולארגון יישובי אמנה.
 כוכב השחר כפי שנשקף מרכס בעל חצור
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 577 מטר |
| תאריך ייסוד | 1975 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,819 תושבים |
(למפת דרום השומרון רגילה)   כוכב השחר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
אטימולוגיה ומיקום
עריכההיישוב נקרא על שם ההר הסמוך ששמו בערבית: קובת א-נג'מה (قبة النجمة; שפירושו: "כיפת הכוכב") שפסגתו בגובה של 724 מטר מעל פני הים וממנה ניתן לראות את בקעת הירדן וים המלח.[3]
היישוב ממוקם בגבול ספר המדבר בארץ ישראל ושוכן ליד שמורת הטבע "קובת א-נג'מה", בה תצפית על ירושלים, ים המלח ובקעת הירדן. המסלול לנחל עוג'ה מתחיל למרגלות כוכב השחר ומטיילים רבים משאירים את רכבם בכוכב השחר ויורדים לטייל בנחל.
הקמה
עריכהב-25 במרץ 1975, י"ג בניסן ה'תשל"ה הוקמה היאחזות הנח"ל. בינואר 1979 סוכם עם תנועת חצ"ב שהיא תגבש שני גרעינים שיאזרחו את רימונים וכוכב השחר[4], אולם הדבר לא יצא אל הפועל.
ב-24 באוגוסט 1980, י"ב באלול ה'תש"ם אוזרח הבסיס על ידי גרעין של כעשרה זוגות צעירים של גוש אמונים[5]. התושבים התגוררו באשקוביות. לקראת סוף 1981 החל להגיע למקום אוטובוס קו 949 מירושלים לבית שאן[6]. לאחר כשמונה שנים הסתיימה בניית מבני הקבע הראשונים.
אוכלוסייה
עריכההיישוב מורכב ממשפחות ותיקות, משפחות צעירות וזוגות הגרים בבתי קבע, באשקוביות ובקרוואנים. לפי נתוני הלמ"ס לסוף 2023 גרו בכוכב השחר 2,784 תושבים. היישוב ידוע באחוזי ילודה מהגבוהים בישראל. רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב, בעיקר בירושלים. באזור היישוב ישנם מטעים רבים: כרמים, נקטרינות, הדסים, רימונים וזיתים.
מוסדות חינוך
עריכהבשנת 2000 הוקמה במקום ישיבה תיכונית "אהבת חיים" המשלבת אמצעי הוראה מיוחדים ומגמות לימוד שונות: חילוץ והצלה, סנפלינג, מע"ר ועוד. הישיבה שוכנת בכניסה ליישוב[7].
באלול ה'תשס"ג (ספטמבר 2003) הוקמה ביישוב הישיבה הגבוהה "נעם שיח", ובה כ-50 לומדים. הישיבה נוסדה על ידי הרבנים אמנון ברד"ח ואוהד קרקובר, והגרעין שהקים את הישיבה היה מורכב ברובו מבוגרי ישיבת מעלה אליהו וישיבת רמת גן. בשנת 2012 התפצלה הישיבה, הרב אמנון ברד"ח עבר עם קבוצת תלמידים לראש פינה והרב אוהד קרקובר נשאר בראשות הישיבה, והכינוי של הישיבה הוא "הישיבה הגבוהה בכוכב השחר".
משנת 2011 משמש הרב אוהד קרקובר כרב היישוב נוסף על היותו ראש הישיבה.
לפני מספר שנים הישיבה התפרקה ונשאר במקום כולל אברכים.
באלול ה'תשע"ה הוקמה על ידי הכולל בכוכב השחר ישיבה קטנה לאומית "ארחות מרדכי" ע"ש הראשון לציון מרדכי אליהו בראשות הרב מיכאל אלוש[8]. נכון לשנת ה'תשפ"ב הישיבה מונה כ-60 תלמידים, ברובם דתיים לאומיים.
ביישוב בית ספר יסודי (ממ"ד) בשם "אהבת יצחק" על שם סגן יצחקי רוזנפלד, טייס חיל האוויר בן היישוב שנהרג בשיטפון במדבר יהודה בשנת תשס"ב (2002)[9]. בית הספר מונה כשלוש מאות תלמידים, רובם מהיישוב עצמו וחלקם מהישובים הסמוכים אליו. מבנה בית הספר מחולק לחצי בנים וחצי בנות,ומנהלים שונים לכל בית ספר. בבית הספר מועסקים כ-30 מורים, חלקם מהיישוב עצמו וחלקם מגיעים מיישובים מרוחקים.
ביישוב ישנם 9 גני ילדים ומעון לתינוקות ופעוטות.
מאחזים
עריכהקבוצות תושבים מכוכב השחר הקימו מספר מאחזים בגבעות סביב היישוב: מצפה כרמים, מעלה שלמה, מעוז אסתר, מעלה אהוביה, קול דודי, אעירה שחר ועוד.
המאחז "מעלה שלמה", יושב על אדמות שהוכרזו אדמות מדינה, אך דרך הגישה אליו סלולה על קרקע שלא הוכרזה כאדמות מדינה מעולם, והייתה אדמה חקלאית מעובדת בשימוש תושבי הכפרים. לפי חוות הדעת של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט מנובמבר 2017 ניתן יהיה להפקיעה[10].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
כוכב השחר (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של כוכב השחר
אתרים רשמיים
עריכה- כוכב השחר באתר המועצה אזורית מטה בנימין
- כוכב השחר, באתר מועצת יש"ע
- כוכב השחר, באתר תנועת ההתיישבות אמנה
מוסדות חינוך
עריכה- האתר הרשמי של בית חינוך אהבת יצחק, בית ספר יסודי ביישוב
- האתר הרשמי של ישיבת אהבת חיים, ישיבה תיכונית ביישוב
- האתר הרשמי של ישיבת כוכב השחר, ישיבה גבוהה ביישוב
- ישיבת "נעם שיח" - כוכב השחר (אורכב 01.10.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר איגוד הישיבות הגבוהות
קליפ לבית הספר היסודי אהבת יצחק, סרטון תדמית באתר יוטיוב- לגדול בכוכב השחר, סרטון תדמית באתר יוטיוב
תיירות
עריכה- שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר, באתר טבע ונופים בישראל
- רימונים וכוכב השחר, באתר טבע ונופים בישראל
- שמורת כוכב השחר, באתר טיולי – טיולים בישראל
- כוכב השחר - עין אל עוג'א, באתר מינהלת טיולים
- סיבוב מתנחלים בעוג'א ובכוכב השחר, באתר רשימות, מרץ 2010
- נופים ומראות מכוכב השחר על רקע שיר מקהלת ילדי היישוב, סרטון באתר יוטיוב
בעיתונות
עריכה
חיים לוינסון, האירועים האלימים האחרונים מעוררים מחלוקות חריפות בקרב המתנחלים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2015- יפעת בן ברוך ורננה הכהן-וולמן, מדור המייסדים: סיפורו של אריאל גרוס, עמ' 4–5, ישע שלנו, אלול תשע"ו
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, ירושלים: עם עובד, 1976, עמ' 3532-3531
- ^ טובה צימוקי, גרעיני התיישבות של חצ"ב יעלו הקיץ על הקרקע, דבר, 12 בינואר 1979
- ^ לנו המגל הוא החרב, כרך 2, עמ' 138-139
- ^ חידושים בקווים של אגד, מעריב, 28 באוקטובר 1981
- ^ עתיה זר, כוכבים נולדים, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2005
- ^ ארחות מרדכי בדף ישיבה קטנה לאומית
- ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ יותם ברגר, מנדלבליט סולל דרך להכשרת 13 מאחזים בלתי חוקיים בגדה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2017