פתיחת התפריט הראשי

גשר וילסון הוא גשר עתיק הנמצא מצפון לרחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים. הגשר קרוי על שמו של החוקר הבריטי צ'ארלס וילסון שהיה הראשון שחקר באופן מדעי את קשת וילסון, הקרויה גם על שמו, המהווה חלק מן הגשר.

הגשר בנוי על גבי שני טורים של קמרונות, כל טור בעל שני מפלסים, והוא מחבר את העיר העליונה של ירושלים עם הר הבית. הקמרונות המחזיקים את הגשר מצויים כיום במתחם מנהרות הכותל. הקמרון המזרחי ביותר של הגשר, הנשען על הכותל המערבי, מכונה קשת וילסון, והוא כפול בגובהו וברחבו משאר קמרונות הגשר. מעל קשת וילסון, בקצהו המזרחי של הגשר, ניצב בימי הבית השני אחד מארבעה שערי הר הבית בכותל המערבי, המכונה שער וילסון. על גבי הגשר עובר כיום רחוב השלשלת ובסופו שער השלשלת, המשמש כיום כשער כניסה להר הבית. בימי הבית השני וכן בתקופות מאוחרות יותר עברה על הגשר אמת המים התחתונה, שהובילה מים מבריכות שלמה הסמוכות לבית לחם ועד להר הבית.

לדעת דן בהט נבנה הגשר לראשונה בתקופה החשמונאית, וחרב על ידי אנשיו של אריסטובולוס השני בעת המצור של המצביא הרומאי פומפיוס בשנת 63 לפסה"נ. הגשר שוקם בתקופה ההרודיאנית וחרב שוב בידי המורדים היהודים במהלך המרד הגדול ברומאים. לאחר החורבן נותר הגשר הרוס עד התקופה האומאית, אז שוקם הגשר על ידי האומאים ורוחבו הוכפל. הקמרונות הקיימים כיום הם מתקופה זו[1]. לדעת עמוס קלונר הגשר שוקם כבר בתקופה הרומית ולא בתקופה המוסלמית, והקמרונות הקיימים כיום הם מן התקופה הרומית.

לאחרונה פרסמו אלכסנדר און ושלומית וקסלר בדולח מאמר ובו טענו שבימי הבית השני לא היה כלל גשר קשתות שחיבר את העיר העליונה עם הר הבית. בימי הבית השני היה במקום רק קיר סכר גדול שעליו עברה דרך. קשת וילסון לדעתם לא הייתה חלק מגשר אלא מחלף, בדומה לקשת רובינסון. לדבריהם, נבנה גשר הקשתות לראשונה בתקופה הרומית, ובמהלכה גם הוכפל רוחבו. לפי דעה זו אמת המים התחתונה לא נכנסה להר הבית דרך גשר וילסון אלא צפונה יותר[2]בדעה זו תומך גם מאיר בן דב.

למרגלות גשר וילסון התגלו בחפירות ארכאולוגיות מקוואות טהרה מימי הבית השני[3] וכן מבנה מפואר מן התקופה ההרודיאנית, ככל הנראה נימפיאון[4].

גם כיום נמשכות חפירות ארכאולוגיות לאורך גשר וילסון במתחם מנהרות הכותל.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דן בהט, מנהרות הכותל המערבי, ירושלים ה'תשס"ג, עמ' 59-54.
  2. ^ וקסלר-בדולח, און ורוזנטל-הגינבוטום, "גשר וילסון" לאור חפירות חדשות, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, ב', תשס"ט, עמ' 55–63. שלומית וקסלר בדולח, תוואי האמה התחתונה מימי הבית השני ומקום כניסתה להר הבית, קתדרה 140, תשע"א
  3. ^ דן בהט ואבי סולומון, מקווה קדום במנהרת הכותל', חידושים בחקר ירושלים 9, 2003, עמ' 83-104
  4. ^ אלכסנדר און ושלומית וקסלר-בדולח, "מבנה מפואר (נימפיאון?) מימי הבית השני במנהרות הכותל", חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה, ה'.