מאיר בן דב

ארכאולוג ישראלי

מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.

מאיר בן דב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1935 (בן 89 בערך)
מטולה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חפירות באזור הר הבית, רמלה וכוכב הירדן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד במטולה, בן לעטרה לישנסקי, הבת הראשונה שנולדה במושבה מטולה, ולגרשון קוסקובצקי, איש העלייה השנייה, שהיה ממגיני תל-חי ויושב-ראש ועד המושבה. דודו אברהם היה נציג בקונגרס הציוני השישי (בו נדונה תוכנית אוגנדה). סבו, מאיר לישנסקי, איש העלייה הראשונה, היה ממייסדי המושבה והיה גם המוכתר שלה במשך 18 שנה[1].

בן דב למד בתיכון חוגים בחיפה וסיים את לימודי הארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

השתתף בחפירות ברמת רחל, מצדה, תל-ערד, אשדוד ותל זרור. בשנים 1966-1967 ניהל את חפירת המבצר הצלבני "בלוואר" (Belvoir) בכוכב הירדן[2].

ב-1968 מונה לסגן מנהל החפירות הארכאולוגיות שליד הר הבית לצידו של בנימין מזר[3]. בשנת 1976 החליף את מזר והיה האחראי לשימור ולשחזור האתר עד 1986. במהלך חפירות אלו יצר קשרים טובים עם אנשי הווקף (הגוף האדמיניסטרטיבי המוסלמי האחראי על הר הבית) והמנהיגות המקומית במזרח ירושלים[4][5]. בן דב אף הזמין את סרי נוסייבה, שהיה אז סטודנט צעיר, לעבוד בחפירות. הקשרים שיצר אפשרו לבן דב לקבל גישה למתחם הר הבית לבצע סקרים ארכאולוגיים וחפירות בדיקה גם בתוך מתחם הר הבית[6]. בין השאר חשף את השרידים שמדרום להר הבית (שקיבלו את השם - הגן הארכאולוגי ירושלים), חשף וחקר את מנהרות הכותל ואת האולם ההרודיאני שבהם (שהיה ידוע בטעות בשם "אולם החשמונאים")[7]. ביולי 1969 הותקף על ידי חרדים שהתנגדו לחפירות ארכאולוגיות סמוך לכותל והר הבית[8]. בשנת 1971, הסתייע לראשונה במחשב, בשיתוף עם חוקרים של המכון הגיאופיסי לישראל, כדי לסקור ולהאריך את גודל המבנים ועובי הקירות של השרידים בשטח[9].

במסגרת החפירות של נחמן אביגד ברובע היהודי ניהל את שטח החפירה של הפינה הדרומית-מזרחית של כנסיית הניאה הבולטת מתחום העיר העתיקה דרומה, כנסייה שרובה מצוי ברובע היהודי[10].

ניהל חפירה ברמלה בה נחשפו ב-1979 שרידי ארמון בית אומיה.

בסוף 1986 התמנה לאוצר ראשי של מוזיאון ארץ ישראל[11].

באוגוסט 2004 ביקר בן דב בהר הבית כדי לבדוק ערימות עפר ופסולת בניין שנערמו בחלקה המזרחי של רחבת מסגדי הר הבית, שמקורם בעבודות ניקויי של החללים התת-קרקעיים המכונים אורוות שלמה. יחד עם אנשי רשות העתיקות הוא בדק את הערימות והם קבעו שאין בהן שום ממצאים חשובים[12]. לאחר שערימות העפר ופסולת הבניין פונו יזם הארכאולוג גבריאל ברקאי את פרויקט סינון העפר מהר הבית. בן דב מתח ביקורת על הפרויקט וטען שאין לו שום ערך מדעי, ואי אפשר ללמוד מסינון העפר דבר. בין הסיבות שמנה בן דב היו שחלק מאדמת המילוי שהוצאה מהר הבית, הובאה לשם מהרובע היהודי ואינה במקור מההר. וגם בנחל קדרון, שם שפכו אנשי הווקף את העפר לפני שפנה לטובת הפרויקט, התערבבה בו אדמה ממקומות אחרים[13].

מספריו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דני רובינשטיין, פעם, הרבה לפני שנסראללה נולד, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
  2. ^ שאול הון, המצודה ששברה הסתערות הערבים, מעריב, 25 במאי 1969
  3. ^ יוסי ביילין, החפירות הארוכות ביותר, דבר, 26 בספטמבר 1973
  4. ^ צבי אילן, מנהיגי מזרח ירושלים מקבלים בברכה החפירות בחומת הר הבית, למרחב, 26 בספטמבר 1968
  5. ^ ראש מחלקת העתיקות של ירדן ביקר בחפירות ליד הכותל הדרומי, מעריב, 1 באוגוסט 1971
  6. ^ דני רובינשטיין, יהודים חושפים שרידים מוסלמיים בהר הבית, דבר, 18 במאי 1973
  7. ^ צבי לביא, מבצע החשיפה של "אולם החשמונאים", מעריב, 5 בדצמבר 1978
  8. ^ קטטה ליד הכותל לאחר שחרדים פרצו אל איזור החפירות, על המשמר, 23 ביולי 1969
    יחיאל לימור, מחדל של משרד-הדתות עודד פשיטת אספסוף לאתר החפירות ליד הכותל, מעריב, 24 ביולי 1969
  9. ^ יאיר שטרן, הארכיאולוגים הסתייעו במחשב בחפירות בכותל, מעריב, 10 בנובמבר 1971
  10. ^ העיר העליונה בירושלים לא היתה מוקפת חומה, דבר, 18 בינואר 1976
  11. ^ יואל רפל, כאן ועכשיו, מעריב, 27 בנובמבר 1986
  12. ^ דני רובינשטיין, שרידים מבית המקדש? לא בזבל הזה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
  13. ^ שחר אילן, דרישת שלום מנבוכדנצר, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2005
  14. ^ מ. משב, ירושלים ביצורים סביב לה, מעריב, 13 בינואר 1984
    דני רובינשטיין, ירושלים של נייר, כותרת ראשית, 22 בפברואר 1984