דבורה גילוץ
| ערך מחפש מקורות | |
דבורה גילוץ (1884–1972), אשתו של מנחם גילוץ, הייתה ממייסדי תל אביב.
.jpg) | |
| לידה |
1884 לודזה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1972 (בגיל 88 בערך) |
| בן או בת זוג |
מנחם גילוץ |
| מספר צאצאים |
5 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
דבורה גילוץ לבית לוין, נולדה בעיירה לוצין (אז בתחום האימפריה הרוסית והיום בלטביה), שבמחוז ויטבסק. בבית קיבלה חינוך מסורתי ולמדה בבית ספר ממשלתי לבנות. אביה עלה לארץ-ישראל לפני המשפחה, ודבורה, אימה ואחיה הגיעו בעקבותיו ב-1897. המשפחה התיישבה בראשון לציון ושם למדה דבורה מלאכה. אחרי שנים אחדות עברה המשפחה ליפו ושם הכירה את מנחם גילוץ והתחתנה עמו ב-1908 (ד' תמוז תרס"ח). הזוג הצעיר היה בין 66 המייסדים של אחוזת בית - לימים העיר תל אביב. [1]
במלחמת העולם הראשונה גורשו תושבי תל אביב מהעיר, ודבורה נדדה עם המשפחה לנס ציונה, ואחר כך לפתח תקווה, שם ילדה את יהושע, ילדה הרביעי, לימים אלוף-משנה בחיל האוויר ומפקדו הראשון של בסיס רמת דוד.
כשחזרה לתל אביב עם ילדיה, התפרנסה במשך חודש ימים בדוחק מאפיית לחם בשביל החיילים האנגלים, היות שבעלה מנחם גילוץ שהה מעבר לקווי החזית בפתח תקווה.
דבורה הייתה פעילה באגודות נשים התנדבותיות לעזרה וסעד (עזרת נשים, גמילות חסד, ובני ברית). במשך שנים רבות הייתה בין החברות הפעילות בגמ"ח מייסודה של הרבנית אהרנסון. פעילותה נעשתה בצניעות שלא על מנת לקבל פרס, ומתוך תחושה עמוקה של ערבות הדדית. כך אספה לביתה בימי פרעות יפו כ-30 משפחות של פליטים יהודים ודאגה לכלכלתם.
גולת הכותרת בפעילותה הציבורית הייתה הקמת בית הספר לתפירה וגזירה במסגרת "התאחדות נשים עבריות עממיות", יחד עם מלכה גורדון של"ג ושמחה אברונין. מוסד זה הוקם על מנת לאפשר לבנות ישראל פרנסה המכבדת את בעליה ועצמאות כלכלית - נושא שהיה בעל חשיבות גדולה בעיניה.
דבורה ומנחם גילוץ הקימו בית פתוח לכל מבקש עצה ועזרה. נולדו להם 5 ילדים. הם היו נשואים 64 שנים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ גילוץ מנחם ודבורה | עמותת משפחות מייסדי תל אביב, באתר עמותת משפחות מייסדי תל אביב, 3 בנובמבר 2013