פתיחת התפריט הראשי

דב (דובי) גזית (גינזבורג) (30 באפריל 1949 ‏–‏ ) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף. לאחר פרישתו כיהן כראש המִנהל לשירותי חירום וכמנכ"ל משרד הפנים.

דוב גזית
אין תמונה חופשית
לידה 30 באפריל 1949 (בן 70)
פרדס חנה
כינוי דובי
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
תפקידים אזרחיים
  • ראש מִנהל שירותי חירום ותפקידים מיוחדים במשרד הפנים
  • מנכ"ל משרד הפנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

בן משה ורחל גינזבורג. גדל בפרדס חנה. בוגר מחזור י"ג של הפנימייה הצבאית לפיקוד[1] שליד בית הספר הריאלי בחיפה. עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים ושירת בגדוד 202. בסיום קורס קציני חי"ר שובץ לגדוד 12 (ברק) בחטיבת גולני כמפקד מחלקה. בהמשך שירותו בגדוד היה סמ"פ ומפקד פלוגת רובאים. ולאחר מכן מונה כמפקד פלוגה בגדוד 17 (אריות הגולן). גזית יצא ללימודים אקדמאים באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמהלך לימודיו פרצה מלחמת יום הכיפורים והוא חזר והצטרף לגדוד 12 (ברק) של החטיבה. גזית נפצע בבוקעאתא בקרבות הבלימה ברמת הגולן, ועם החלמתו מונה כסגן מפקד גדוד 17 ולקח חלק במשימות הגדוד במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. לאחר הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה חזר גזית להשלמת חובותיו לתואר האקדמי, ובסיומם הוצב כמדריך בקורס מפקדי פלוגות. בתום לימודיו במכללה לפיקוד ומטה חזר לחטיבת גולני לתפקיד קצין האג"ם החטיבתי (בתקופת מבצע ליטני) ולאחר מכן שימש כמפקד גדוד 12 (ברק). לאחר שירות כמפקד הכשרת צוערי חי"ר בבית הספר לקצינים של צה"ל (פלוגת "גפן") חזר לחטיבתו כסגן מפקד החטיבה. לאחר שליחות מטעם צה"ל בחו"ל מונה למפקד חטיבה מרחבית עזה בדרגת אל"ם, בתקופה שבה בין היתר אירע פיגוע המיקוח בקו 300. בשנת 1986 פיקד על חטיבת הנגב, ואחרי כן מילא תפקיד עוזר ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים של המטה הכללי (רמ"ח מבצעים). ב-19891990, במהלך האינתיפאדה הראשונה, היה מפקד חטיבת חברון. ב-1991, אחרי שהשלים לימודי תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה, מונה לראש המנהל האזרחי ברצועת עזה בדרגת תא"ל.[2] בתפקידו האחרון בצה"ל היה גזית יושב ראש הוועדה הצבאית לתיאום הביטחוני ולקישור המשותף מול הרשות הפלסטינית.

לאחר פרישתו מצה"ל ב-1996 מונה גזית כראש המִנהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים במשרד הפנים. בתפקיד זה עסק בסיוע לרשויות המקומיות ובשיפור התיאום ושיתוף הפעולה בין משרד הפנים, הרשויות המקומיות, משרד הממשלה הנוגעים בדבר וגופי החירום השונים. במסגרת תפקידו היה ממונה על האגף לרישוי כלי ירייה ועל רשות פס"ח (פינוי התושבים בשעת חירום וקבורת חללים), על רישוי עסקים ועל יחידת רשם העמותות (בטרם הועברה למשרד המשפטים). גזית עמד בראש ועדה בין-משרדית שבחנה את נושא הבנייה הבלתי חוקית והגישה את המלצותיה לוועדת שרים. היה חבר בוועדה בין-משרדית שעסקה בבעיית האלימות במשפחה והיה יושב ראש ועדת משנה שטיפלה בנושא הגברת הפיקוח על נשיאת נשק בידי אזרחים. כמו כן היה נציג משרד הפנים בוועדה הבין-משרדית שעסקה בהיערכות לקראת רעידות אדמה. בעת מבצע ענבי זעם היה גזית מופקד מטעם משרד ראש הממשלה על פינוי אוכלוסייה מאזור הצפון, ואחרי המבצע היה שותף, עם פיקוד העורף ומשרד ראש הממשלה, בגיבוש נוהל "שעת פינוי", שעניינו קביעת הנהלים וההיערכות לקליטת מפונים לכשתידרש. ב-20002001 כיהן גזית בתפקיד מנכ"ל משרד הפנים. עם פרישתו הופקד על מיזמים מיוחדים ועסק בייעוץ ארגוני בתחום החירום והביטחון וכן בנושאי שלטון מקומי; במסגרת זו פעל עם משרד ממשלה, גופי חירום, רשויות מקומיות וחברות העוסקות בכך. בין היתר השתתף בצוות שעסק בהיערכות לשיקום לאומי בעקבות רעידת אדמה, בהיערכות לחירום בתחומי אספקת מים וכן בהקמת מטות הפעלה ומרכזי שליטה ברשויות מקומיות ובמשרדי ממשלה ובהגדרת מעמדו ושיפור דרכי עבודתו של הממונה על נושא החירום ברשות המקומית. גזית עמד בראש ועדות מטעם משרד הפנים, ובהן הוועדה לאיחוד רשויות מקומיות במחוז הצפון, ועדת גבולות, ועדת הענקת מעמד עיר, וועדה לבחינת תקציבי מערך הכבאות. בד בבד סיים גזית לימודי תואר שני נוסף בלימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה (במגמת שלטון מקומי).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תמונת מחזור י"ג חיפה - 1967(הקישור אינו פעיל, 18.10.2018)
  2. ^ עמירה הס, עזה, גם המפעל שאמור לשקם את עזה נהרס לגמרי, באתר הארץ, 27 בפברואר 2009