פתיחת התפריט הראשי

חטיבת יהודה

חטיבה מרחבית באוגדת איו"ש

חטיבת יהודה (ידועה גם כחטיבת חברון) היא חטיבה מרחבית (חטמ"ר) של צה"ל שתפקידה להשליט חוק וסדר בגזרת חברון ולמנוע פעילות חבלנית עוינת.

חטיבת יהודה
434px-YoSH h-Yehuda.png
פרטים
סוג חטיבה מרחבית
בסיס האם הר מנוח
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1988
מקים היחידה משה גבעתי
מלחמות האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מבצע חומת מגן
פיקוד
יחידת אם אוגדת אזור יהודה ושומרוןאוגדת אזור יהודה ושומרון  אוגדת אזור יהודה ושומרון
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקדים איתמר בן חיים

היסטוריהעריכה

חטיבת יהודה הוקמה ב-4 בנובמבר 1981 בשם "מרחב יהודה", כאשר הממשל הצבאי הישראלי בשטחים, שהיה אמון הן על ההיבט הביטחוני והן על הטיפול באוכלוסייה האזרחית, פוצל. הוקם המנהל האזרחי שאחריותו לדאוג לצורכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית שבשליטת ישראל. המושלים הצבאיים בכל נפה הפכו לקציני המנהל האזרחי, סמכויותיהם צומצמו והם איבדו את השליטה על הנושא הביטחוני. במקביל, הוקמו שלושה מרחבים: יהודה, בנימין ושומרון, שמפקדיהם, קצין בדרגת סגן אלוף, עוסקים בביטחון שוטף וכפופים למפקד יהודה ושומרון בדרגת אלוף-משנה[1]. מפקד "מרחב יהודה" הראשון היה שלום לוגסי[2]. בסוף שנת 1982 המליץ הפרקליט הצבאי הראשי להעביר מתפקידם במרחב-יהודה את סא"ל שלום לוגסי וסגנו, ולשבצם בתפקיד אחר, שאינו בתחום הממשל הצבאי, לאחר שהצטברו נגדם מספר תלונות על התעללות בתושבים, בין השאר שהכו באמצעות אלות כמה תושבים מקומיים[3].

לאחר האינתיפדה הראשונה, הורחבה פריסת צה"ל והוקמה אוגדת אזור יהודה ושומרון (במקום חטיבת יהודה ושומרון) "מרחב יהודה" הפך ל"חטיבת יהודה" בראשות אלוף-משנה משה גבעתי, ששימש קודם גם בתפקיד מפקד "מרחב יהודה". שירותו כמפקד החטיבה הסתיים לאחר תקרית בה ירה למוות בפלסטיני שיידה אבנים בעיירה בני נעים, בהתאם להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי אמנון סטרשנוב, הוא הועמד לדין משמעתי באשמת שימוש לא חוקי בנשק, וספג נזיפה חמורה מסגן הרמטכ"ל. באותה עת פוצלה גם חטיבת עציון מחטיבת יהודה. חטיבת עציון קיבלה את האחריות על אזור בית לחם וחטיבת יהודה רק על אזור חברון (מאז מכנים אותה גם בשם חטיבת חברון).

בנובמבר שנת 2001, הוקם גדוד לביא, שהיה גדוד של החטיבה. הגדוד הוקם כגדוד חי"ר ייעודי בגזרת דרום הר חברון תחת פיקודה של החטיבה. בניגוד למרבית גדודי הבט"ש האחרים באותה עת, לא היה הגדוד יחידת חרמ"ש בעברו והוא הוקם כגדוד בט"ש. בשנת 2003 צורף לאגד 900, אך נשאר בגזרת חברון. בקיץ 2007 נחשפה פרשה במסגרתה חטפו חיילים מגדוד לביא בפיקוד קצין מונית פלסטינית בדאהרייה, כפתו את נהג המונית, נסעו ברחבי העיירה ולבסוף ירו בעובר אורח לא חמוש ופצעו אותו קשה. לאחר-מכן, במהלך התחקיר הצה"לי, שיקרו החיילים על הפעולה[4]. בפברואר 2008 חשפה תוכנית הטלוויזיה "עובדה" עדויות על סדרת מקרים שבהם התעללו חיילים מחטיבת כפיר בפלסטינים[5]. אירועים אלו היו חלק מהגורמים שהובילו לניתוק הקשר בין גדודי הבט"ש לחטיבות המרחביות, ובין השאר בעקבותיהם החלו הגדודים, ובהם גדוד לביא, לנוע בין גזרות שונות.

ב-2017 ביצעו כוחות חיל ההנדסה הקרבית של חטיבה יהודה ביטחון שוטף הכולל מעצרים, סיורים, טיפול בהפרעות סדר, סריקות אמל"ח, פתיחת צירים ממטענים וחבלה, וגילוי אמל״ח דרך אמצעי המגמ״ק. בנוסף בגזרת חברון פועלות כוחות נוספים של חיל רגלים ועוד כחלק מתפיסת קו בגזרה או תגבור. בנוסף יחידות הנדסה ייעודיות בלבד ביצעו פעולות נרחבות של בנייה ושיפור ביצורים בגזרות חברון וכביש 60 על מנת לשפר את מיגון ובטיחות החיילים המאבטחים אזורים אלה ולהקטין את הטרור הפלסטיני. פעולות אלה כללו שדרוג עמדות, הקמת עמדות חדשות, הקמת פילבוקסים חדשים ובניית מכשול הפרדה לאורך 42 ק"מ. [6]

מפקדהעריכה

מפקדת החטיבה (המפח"ט) ממוקמת בהר מנוח, הנמצא מדרום לעיר חברון ומתנשא מעליה. במחנה החטיבה נמצאים גם משרדי מנהלת התאום והקישור של המנהל האזרחי בגזרת חברון. עד שנת 1997 שכנה מפקדת החטיבה במצודה בריטית במרכז העיר חברון. לאחר הסכם חברון התפנו חלק מכוחות צה"ל מהעיר ומבנה החטיבה הועבר לידי המשטרה הפלסטינית.

עד שנת 2000 סמל החטיבה היה מורכב מסמל קריית ארבע ומהאריה של פיקוד המרכז. מאז הסמל השתנה ובו מופיעה מערת המכפלה. בינואר 2018 נערך טקס חגיגי לציון 30 שנות פעילות חטיבת יהודה[7] ובו הושק ספרם של הדס ועופר רגב "בדרך יהודה" המגולל את תולדות חטיבת יהודה וקורות ההתיישבות היהודית בהר חברון[דרוש מקור].

ייעוד ומבנהעריכה

החטיבה, כשאר החטיבות המרחביות באוגדת איו"ש, אחראית על גזרה של עיר פלסטינית מרכזית (חברון) ועל הכפרים, היישובים ומחנות הפליטים שבגזרתה. כמו גם אחראית החטיבה על שמירת החוק והסדר באתר ההיסטורי מערת המכפלה שבין מרכז העיר לקריית ארבע. תחת פיקוד החטמ"ר ארבעה גדודי לוחמים אשר מתחלפים כל מספר חודשים.

במפקדת החטמ"ר פלוגת תקשוב (פלחי"ק) – ועוד שבעה אגפים: מודיעין, רפואה, שלישות, לוגיסטיקה, חימוש, משטרה צבאית (מתקן המעצר לעצורים ביטחוניים), וכן יחידת האג"ם, ובנוסף שב"כ.


מפקדי החטיבהעריכה

שם תקופת כהונה הערות
משה גבעתי 19881989 מפקדהּ הראשון
דב גזית 19891990 לימים ראש המנהל האזרחי ברצועת עזה, מנכ"ל משרד הפנים
יצחק אברכהן 19901991
יוסי גז 19911992 בהמשך סגן מפקד אוגדת עזה, קצין אג"ם פד"ם
מאיר כליפי 19931994 לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
בני גנץ[8] 19941995 לימים הרמטכ"ל ה-20
גדי שמני 19951997 לימים אלוף פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית
יגאל שרון[9] 19971999
אסף שביט[10] 1999 פרש מצה"ל עקב פציעה בקרב
נועם תיבון 19992001 לימים מפקד הגיס הצפוני
דרור וינברג 20012002 נהרג בעת כהונתו בפיגוע בציר המתפללים[11]
חגי מרדכי[12] 20022004 לימים ראש מטה זרוע היבשה
מוטי ברוך[13] 20042006 לימים מפקד עוצבת הפלדה
יהודה פוקס[14] 20062008 לימים מפקד אוגדת עזה
אודי בן-מוחה 20082010 לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
גיא חזות[15] 20102012 לימים מפקד עוצבת אדום
אבי בלוט 20122014 כיום המזכיר הצבאי לראש הממשלה
יריב בן עזרא[16] 20142016
איציק כהן[17] יולי 2016 - אוגוסט 2018
איתמר בן חיים אוגוסט 2018 - מפקד החטיבה הנוכחי

לקריאה נוספתעריכה

  • משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, רעות: הוצאת 'רעות', התשע"ג–2013, עמ' 379–445.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רפיק חלבי, הסתאבות המושלים הצבאיים, ישראל, 1983, כותרת ראשית, 12 בינואר 1983
  2. ^ דב אלפון, לוגסי לרצועת-עזה, כותרת ראשית, 4 בספטמבר 1985
  3. ^ הישיבה המאה-שישים-ושלוש של הכנסת העשירית יום שלישי, ד' בשבט התשמ"ג (‎18 בינואר ‎1983)
  4. ^ פרשת דהריה: אישום נגד הקצין האחראי, באתר וואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2007‬
  5. ^ יובל אזולאי, חיילי כפיר מתעללים, והקצינים מודים: "אנחנו בתקופה רעה", באתר הארץ
  6. ^ המהפכה ההנדסית באיו"ש: הצצה מיוחדת לחידושים נגד הטרור בגזרת יהודה, אתר צה"ל, 13 ביולי 2017.
  7. ^ בדרך יהודה - 30 שנה לחטיבת חברון, ערוץ 7 (בעברית)
  8. ^ חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg‏, 13 ביולי 2013‬.
  9. ^ אביחי בקר, "דרך נועם", הארץ, ‏ 05.05.2000, כפי שהועלה באתר "פרש".
  10. ^ עמוס הראל, 3"שבועות לאחר המינוי: מח"ט חברון, אל"ם אסף שביט, פורש עקב פציעה", הארץ, ‏ 23.09.1999.
  11. ^ 12 הרוגים ועוד 14 פצועים בפיגוע ירי קשה ביישוב היהודי בחברון, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2002
  12. ^ טל זגרבה, ראיתי זוג על הרצפה. קיוותי שהם חיים, על אל"ם מרדכי כמח"ט יהודה, במחנה, ‏ 31 אוגוסט 2008.
  13. ^ עמוס הראלצה"ל למתנחלי חברון: נכריז על שטח סגור, באתר הארץ, 15 בינואר 2006.
  14. ^ אנשיל פפרלומדים להגן על הבית באימון לוחמה בשטח בנוי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009‬.
  15. ^ חיים לוינסוןהקצין שיצא נגד מתנחלי יצהר מונה למפקד חטיבת יהודה, באתר הארץ, 18 במאי 2010.
  16. ^ ערוץ 7, מח"ט יהודה: מודה על הזכות לשרת בחברון, באתר ערוץ 7, 28 במאי 2014.
  17. ^ אל"מ איציק כהן נכנס לתפקידו כמח"ט יהודה, באתר ynet, 5 ביולי 2016