דב מאיר קרויזר

ראש ישיבה ירושלמי

הרב דב מאיר קרויזר (ר' בערל, כ"ו בניסן תרפ"ב, אפריל 1922 - ז' באב תשס"ז, יולי 2007) היה ראש ישיבה ירושלמי. מחבר הספר "דבר המלך" על הרמב"ם.

הרב דב מאיר קרויזר
הרב דב מאיר קרויזר
הרב דב מאיר קרויזר
לידה אפריל 1922
כ"ו בניסן תרפ"ב
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה יולי 2007 (בגיל 85)
ז' באב תשס"ז
כינוי בערל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – יולי 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ראש ישיבה
תפקידים נוספים ההדרת ספרים תורניים וחבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית
חיבוריו דבר המלך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בירושלים, לרב אליהו צבי ולטייבא פייגא לבית אייזנשטיין. אחיו היה הרב זונדל קרויזר, רב חרדי ירושלמי, ומחבר ספרי "אור החמה". שמו ניתן לו בהוראת הרב יוסף חיים זוננפלד באומרו שה"בערל" (דב) יאיר כשמש. למד בתלמוד תורה עץ חיים והיה מתלמידם של הרב אברהם חיים הקלמן והרב איסר זלמן מלצר. בימי נערותו נפטר "הרוגוטשובר", והרב מלצר, ראש ישיבת עץ חיים, הספידו ואמר שעל כל אחד מוטלת החובה להיות "רוגטשובר קטן". הרב קרויזר סיפר לימים שהספד זה השפיע על שקידתו בתורה. הוא נודע בהתמדתו, ובימי בחרותו למד 18 שעות ביממה. נודע גם בכישרונו. כישרון מיוחד היה לו לייצור גימטריות[1].

נישא לבאשע פייגא, בת יונה זאב צוובנר, צאצא של הרב אברהם שאג. לאחר נישואיו היה אחד מעשרת התלמידים הראשונים של ישיבת מיר, יחד עם אחיו הרב זונדל. הוא למד בקבוצה הירושלמית של הרב משה יהושע לנדא, הרב חיים ברים, הרב מנדל אטיק ואחיו. בחבורה זו היה נהוג שמדי שבוע אומר אחד החברים חבורה. בהוראת ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל, היה הרב קרויזר ממלא המקום כשאחד החברים החסיר. היה מקורב לרב זליג ראובן בנגיס, ושימש כבעל קורא בבית הכנסת שלו.

שימש כראש ישיבת פרשבורג. בשנת תשל"ח, הוזמן לכהן כראש ישיבת סקווירא בניו יורק, והרב חיים ברים, שכיהן עד אז כראש ישיבת סקווירא, החל לכהן כראש ישיבת פרשבורג.

ההדיר ספרים תורניים ועבד במכון הרי פישל. הוא ההדיר את כתביו של הרב מיכאל פורשלאגר, תלמידו של ה"אבני נזר", אשר כתביו נחשבו לקשים וסבוכים, הן מבחינת קריאת ההגהות בכתב יד קטן והן מחמת קיצורם והיקפם בכל רחבי התורה. בעקבות עבודה זו איבד את ראייתו ועבר ניתוחים להשבת ראייתו. הוא היה חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית והשתתף בכתיבת ערכים רבים, ביניהם ערכי ה"חזקות".

הוציא את ספרו "דבר המלך" בשנת תשכ"א. ספר זה זכה לשבחים מהרב מטשעבין ומהרבי מסאטמר. כמו כן הוציא פירוש למסכת עירובין, במהדורת סטנסיל, שלושה כרכים. כמו כן פרסם מערכה בנושא עירובין בקובץ התורני "נועם".

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כך למשל, פעם היה אצל הרב יוסף צבי דושינסקי, ואביו סיפר לרב דושינסקי שהילד מוכשר בגימטריות. שאלו הרב דושינסקי אם יכול לומר גימטריא על שמו. הילד אמר לו "יוסף צבי דושינסקי" בגימטריא "רב ירושלים" (=798).