דוב אטלסי
דוב אטלסי (שם מדעי: Ursus arctos crowtheri) הוא תת-מין נכחד במין דוב חום, המסווג לעיתים כמין בפני עצמו. דוב זה היה הנציג היחידי מסוג דוב בטבע ביבשת אפריקה, והוא שרד עד לעת החדשה.
 דוב אטלסי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | דוביים |
| סוג: | דוב |
| מין: | דוב חום |
| תת־מין: | דוב אטלסי |
| שם מדעי | |
 Ursus arctos crowtheriשינץ, 1844 | |
| |
תיאור ותפוצה
עריכההדוב היה נפוץ בהרי האטלס מאזור מרוקו עד ללוב. גודלו היה קטן יחסית לגודל שאר הדובים. החיה כיום נחשבת לחיה שנכחדה. פרוותו של דוב זה הייתה כהה, כמעט שחורה, והוא היה ללא כתם לבן על החוטם. הפרווה באזורים הפנימיים הייתה בצבע אדמדם-כתום. עובי הפרווה היה כ-130-100 מילימטרים. החוטם והטפרים שלו היו קצרים מזה של הדוב השחור, אך הפרווה שלו הייתה עבה יותר. הוא ניזון ככל הנראה משורשים, אגוזים ובלוטים.
הכחדה
עריכהדוב זה, כמו תת-מינים אחרים של דובים, נרדף ללא רחמים בכל אזורי מחייתו, עד שאחרון הדובים ניצוד בשנות ה-70 של המאה ה-19. בעבר השתמשו הרומאים בדובים אלו בשביל קרבות הגלדיאטורים שלהם. דוב זה ניצוד למטרות שעשוע ולשם הספורט, בעוד, בשל גודלו הקטן יחסית, לא היווה סכנה ממשית לאדם ולעדריו. הדיווח האחרון על דוב זה היה בהרי תטואן שבמרוקו בידי צייד בסביבות שנת 1870, למרות שקיימים עדיין דיווחים קלים מדי פעם. ישנן השערות על כך שנשארו מספר פרטים באזור המזרחי של הרי האטלס.
